דבר אחד יש לומר וצריך להבין אותו לאשורו - אין צורך כלל להקשיב לכל ובשעה שאנו מקשיבים לנאמר אין כלל צורך להקשיב למלוא הנאמר.(על כך גם ניתן לראות במאמר האחר שכתבתי: קריאה מהירה). הדבר דומה למעבר בעת מסיבה ליד שולחן האוכל החינמי המצוי בפתח המסיבה. יש לעבור על פניו ורק לעיין בדברים,עדיין לא לגעת. בהקשבה לכל הנאמר,יש לבצע תהליך פסיכולוגי דומה שעיקרו תפיסת מרחק פסיכולוגי מן הנאמר.אין לאפשר לדברים הנאמרים לגעת באופי הפנימי שלנו עדיין.
כדי לפתח מרחק רצוי זה ,יש להתאמן רבות ולא להזניח את האימונים היות והם מהווים את הבסיס למרחק שלנו מן השפעת כל האינפורמציה הגודשת אותנו. יש לשים לב בקפדנות ולהכריח את עצמנו מבחינה נפשית לבצע דבר הדומה לתהליך הבא: שעה שאנו עומדים למשל מהורהרים ברחוב,ניתן לשים לב שאנו צופים על תנועת העוברים ושבים רק באופן מהורהר ומרוחק,איננו ממש שמים לב לאף אחד ספציפי.תנועת העיניים שלנו אינה מרוכזת ומפוקסת. באופן דומה נסו לשים לב לתחושת הריכוז. נסו לדמיין אותה בדומה לאיברי העיניים.נסו לא להיות מפוקסים ומחודדים על התוכן.
את הדבר הזה כדאי להסביר.שימו לב שישנן כמה רמות של הדברים מן הצד של האדם שעומד מולכם ומדבר: יש את הכוונה שלו,יש את הניסוח שלו,יש את צלילי קולו ויש את שפת גופו.כל הדברים הללו מצטברים יחדיו למקשה אחת של משהו ש"זז" הלוך וחזור מן הדובר עד אוזניכם ואל תוך מבטכם ונפשכם.אל תתרכזו בכל ואל תתנו לכל הפקעת הזו,כולל צלילי קולו לעשות בכם כל מה שהוא רוצה. נסו ללמוד להפריד בין צלילי קולו,לתוכן הנאמר,לכוונה שלו,לבין משמעות המילים וכן הלאה. פתחו מודעות ליכולת הפירוק של כל הדברים הללו.
שליטה בטכניקה הזו תעזור לכם לא לקבל "הנחתה" של כל המאסה של הדברים הללו ישירות ובחוסר אונים אל תוך כל המקומות הפנויים בתוך נפשכם. שעה שהדברים אינם מוצאים חן בעיניכם ,ואינכם רוצים לקטוע את דבריו,אתם יכולים לבצע "העברות" עניין מתוכן דבריו אל צלילי קולו,למשל, המנותקים מן התוכן.סביר להניח שאותו אדם הנמצא מולכם לא ישים כלל לב לשינוי הבלתי מורגש.כאשר יימאס לכם מצלילי קולו,עיברו למשל למבט על שפת גופו. ביצוע הדברים הללו הכרחי מדי פעם היות ואיננו "עבדים" של האינפורמציה ,אלא תפקידנו הינו להביט במכלול הדברים המוגשים לנו.
נסו לתפוס מרחק "חכם" מלהיות רק קולטי אינפורמציה סבילים. מרבית האנשים שוכחים שישנם דברים רבים להביט בהם ולשמוע אותם,אף אם אדם עומד מולם מאד קרוב ומדבר אליהם. פתחו שיטה של מבט "מרוחק" עליו על כל הדברים הללו שציינתי.
בתהליך ההקשבה עצמו לתוכן יש להפריד בין דברים יעילים לבין דברים חוויתים. לא כל אדם המבטא חוויות שלנו אמור לעניין אותנו כלל. נסו למצוא את התוכן הספציפי המעניין כמו למשל- כיצד הוא מנסח את משפטיו.זהו אינו תוכן המשפיע והעושה כאב ראש למאזין הסביל היות וזהו נושא מעניין לכשלעצמו והנותן סיפוק רב של עניין.נסו להכנס ברגעי השיעמום וחוסר העניין לתחומי התוכן שלו בצורות אחרות מאשר רק הקשבה לנאמר.
דבר שני מעניין הינו למשל לעקוב אחרי האופן שבו הדובר מדמיין את הדברים. נסו להבין מתוך הניסוח שלו כיצד הוא נמצא ביחס לנאמר. למשל: כיצד נשמע שהוא ממקם את עצמו כצופה ביחס לדברים שהוא אומר.(נסו להניח שדיבורו אליכם הוא כעין "מצלמה" המצלמת את הכל).שיטה זו הינה מעניינת ונעימה ,שכן הרבה יותר נחמד להביט בתמונות מאשר רק לשמוע את הנאמר. עכשיו,אם נאמר שכבר למדנו איך להקשיב בשיטה שעל פיה הדברים הנאמרים "לא יציפו לנו את הראש"- אזי נשארנו כרגע בשליטה.אולם שליטה זו והתכנסות בתוך עצמנו הינה משעממת.בכל זאת עלינו להחליט למה עלינו להקשיב ולמה לא.
אין זה טוב מספיק לפטור את הכל בהנפת כאילו יד האומרת "לא חשוב,ממילא איננו מקשיבים" - היות,וכאמור,אנחנו דווקא כן מקשיבים ,אולם אנו מתלבטים מה לשמוע ומה לעשות עם התוכן.
תוכן הנאמר מתחלק לדברים שימושיים (אינפורמציה ודברים שמחדשים לנו),לדיעות, לביטוי חוויות,ולדברים היוצאים סתם מתוך שיעמום מן הדובר.טיפוסים שונים ביומיום מדברים לפי מניעים פסיכולגיים שעליהם נפרט בכתבות הבאות. בכל אופן,מלבד אינפורמציה וקבלתה על ידי הדיבור,ולפעמים קיום העניין לשמוע דיעות של אחרים ,או את חוויות הקרובים לנו בלבד שהם אלו המענינים אותנו במיוחד - הרי שמלבד כל הדברים הללו,אין מבחינתנו שום אינטרס למגע אמיתי של תכני הדיבור הנשלחים אלינו מכל עבר.
ניתן לסווג את התוכן הנשלח אלינו גם לתתי קבוצות המאורגנות לפי חשיבותן לנו אולם כל חלוקה אשר תהיה ,ומכל סוג תוביל רק למסקנה אחת.יש לדעת כיצד לארגן את התכנים ולסנן אותם בעוצמה.הסינון אף נועד להגביר את יכולתנו לזכור את הנאמר לנו לפי עוצמת חשיבות הדברים.
שעה שאדם מדבר אלינו רוב האנשים מפעילים תהליכי חשיבה המכינים אותם מראש לקראת הנאמר (כדי לדעת כיצד להתייחס אל הדברים טוב יותר).הכנה זו הינה מצויינת שכן היא מצידה גם כן עוזרת לנו לשמור על "המרחק הפסיכולוגי מן הדברים ". הבעיה היחידה הינה שבלתי ניתן לבצע הכנה שכזו כל כך הרבה פעמים במהלך היומיום והיא נשחקת.על כן מומלץ תמיד להסתגל למצב של ההבטה על הדברים מרחוק בכעין "עין בוחנת".
המשך במאמר חלק 2 הנכנס מעט יותר לעומקם של הדברים. http://www.arikshani.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
