בשעות הרצח ואחריו הקטין היה כנראה תחת השפעת אלכוהול ואולי גם סמים, והקוקטייל הזה גרם לו לאבד כיוון ולבצע את המעשה הנורא.
בית המשפט, לאחר בדיקת כל נסיבות המקרה הרשיע אותו בכל סעיפי האישום - ועתה נשארה פתוחה שאלת העונש.
על פי החוק הפלילי - העונש על רצח, הוא מאסר עולם חובה. רק במקרים חריגים ויוצאי דופן בנסיבותיהן, כגון: רצח מתוך רחמים או הגנה על אם, אחות, שנמצאת בסכנת חיים מאב, קרוב משפחה, מתעלל, אלה או נסיבות רפואיות הנעוצות, במחלת נפש או בפיגור שכלי, ניתן לטעון "לעונש מופחת" - לאמור: פחות ממאסר עולם.
המקרים בהם הופעל הסעיף של "עונש מופחת", הוא חריג ונדיר והשתמשו בו בארץ במספר מקרים מועט בלבד. באשר לעונש על רצח לגבי קטין - על פי החוק רשאי בית המשפט להטיל עונש הפחות ממאסר עולם.
ואמנם, בהרבה מקרים בעבר, כאשר קטינים היו מעורבים במקרי רצח, הוטלו עליהם עונשים קלים יחסית שנעו בין 7 - 9 - 15 שנה בלבד.
אבל חייבים לומר, שאין מניעה חוקית, אם בית המשפט מוצא לנכון, בנסיבות האירוע, שאין נסיבות מקלות למעשה הנורא, להטיל את מלוא העונש הקבוע בחוק, דהיינו מאסר עולם + עונשים נוספים לעבירות הנוספות בהן הורשע.
המקרה הספציפי של רצח מעיין ספיר ז"ל, בהחלט נמצא בקטגוריה של החומרה העליונה, המחייב עונש של מאסר עולם. אם מדובר על מקרי רצח קודמים שזעזעו את המדינה, יש להזכיר את רצח נהג המונית דרק רוט ז"ל, שנרצח ע"י שני קטינים, שנחלצו מעונש של מאסר עולם, ובאחת החופשות שלהן נתפסו בעת שוד ונשפטו לעונש נוסף מצטבר. המצער שבפרשה, שבאחת החופשות מהן נהנו הרוצחים הצעירים - אחד מהם נמלט לדרום אמריקה ועדיין נמצא שם.
רצח נוסף, ללא מניעה, ללא תכלית, אלא לשם סיפוק תאוות רשע, או משחק נורא בחיים - או רצח לשם רצח - מתייחס לנער שנרצח בחורשה בכפר סבא, ע"י קבוצת צעירים (ביניהם שני נערים ושתי נערות), ללא מניע ישיר ומכוון, אלא בשל ההחלטה לבצע רצח של קרבן אקראי שיזדמן למקום.
מקרים אלה ואחרים מעלים את השאלות בדבר המניעים, הדחפים, הנסיבות הדוחפים אזרחיים לא עבריינים לבצע מעשים קיצוניים עד כדי נטילת חיי אדם, בדם קר, ללא קינטור ופרובוקציה, תוך ידיעת המעשה, והרצון להגיע לתוצאה או אדישות לתוצאה, ועצימת עיניים מכוונת לתוצאה.
עשה אדם את אחד או יותר מן הדברים המפורטים לעיל ונטל חיי אדם, בידיעה ובדם קר, הוא מבצע רצח על פי החוק - העונש מאסר עולם חובה.
מה המניעים לרצח? נראה לי שלא ניתן להרכיב רשימה סגורה של סיבות ונסיבות, ותמיד יש הפתעות וגוונים חדשים. המניע המקובל והחוזר על עצמו תדירות הן: נקמה, נקמת דם, מלחמה על מנהיגות, קביעת מעמד בהיררכיה של החברה העבריינית, מלחמת כנופיות, מלחמה בתוך הכנופיות, רצח בתוך המשפחה.
ליד שורה זאת צריך לציין מקרים של רצח ללא מניע, כגון: קטטה שיצאה מכלל שליטה בין עבריינים מסוממים או שיכורים, שיכולה גם להגיע לכדי הריגה. ככל שהפשע המאורגן גדול וחזק יותר, רצח על מעמד, מנהיגות, טריטוריה וסילוק יריבים.
המקרים של גרימת מוות לצעירים, בזמן בילויים בדיסקוטקים או בברים, מקרי הדקירות היריות שלפעמים מסתיימים במוות מיותר, שייכים למקרים של בריונות אלימה, שאין בה תכנון מראש של רצח, אבל המעשים הבודדים אכן יכולים להיחשב לרצח או להריגה.
ליד מקרים אלה צריך לציין את המקרים שיוצאים מכלל שליטה - כגון: מוות תוך כדי שוד אלים, או התפרצות למטרות גניבה, או מקרים של אונס שמסתבך באלימות ונגמר במוות.
הדוגמה הבולטת לכך, היא הנערה מפ"ת שנרצחה ע"י גנב רכב, וכאשר הנערה התנגדה הוא דקר אותה והשאיר אותה לדמם למוות.
אסור לשכוח את הרוצחים השכירים שעובדים עבור המזמין, תמורת כסף גדול - ללא מניע אישי או סנטימנטים, אלא מבצעים שליחות קטלנית עבור המזמין ובשבילם זאת עבודה. כמובן שכאשר מדובר ברצח, עולה אוטומטית שמו של יגאל עמיר - אבל במקרה זה מדובר בקטגוריה שונה וממניעים שונים, שהרי מדובר ב"רצח פוליטי" על רקע אידיאולוגי כדי להשיג מטרה פוליטית, או לשנות מהלכים מדיניים, (לציין - רצח פוליטי אינו המצאה ישראלית ודוגמאות לכך בעולם ובהיסטוריה רבות למדי).
כלומר: כאשר באים להרכיב פרופיל של רוצח רגיל אין לכלול בו רוצח פוליטי, אלא צריך להרכיב קלסתרון שונה בתכלית.
קרימינולוגים, סוציולוגים, אנשי משטרה, פסיכולוגים ופסיכיאטרים כתבו וניסו למצוא קווים משותפים בין מבצעי הרצח, כדי ליצור פרופיל שיעזור לשלטונות החוק להילחם בתופעה המסוכנת.
בסופו של יום - נוסחת הפלא לא נמצאה, ובספק גדול אם תמצא בכלל. למרות שנמצאו קווי דמיון שיטות פעולה, צפי מראש במקרים מיוחדים, אבל פיענוח של קוד גנטי עברייני, או קוד מסוכנות חברתית, עדיין לא נמצא, למרות שאפשר בהחלט להיעזר בקווים מנחים ובאפיונים עבריינים - שנצטברו עד כה.
הבעיה המרכזית שבחקיקה הנוכחית בישראל, שיש יותר מדי "חורים", שדרכם משתחלים ונהנים עבריינים מזכויות יתר, בלתי מוצדקות והגיוניות.
לדוגמא: לאחר קציבת העונש בעבירות של פשע חמור, מתחילה הספירה לאחור של הורדת שליש, אפשרות חנינה והקלה בעונש וסבב חופשות.
במציאות, רבים המקרים בהם עבריינים כבדים ורוצחים שיצאו לחופשות, לא חזרו, נעלמו, ברחו מהארץ ועקבותיהם של אחדים מהם לא ידועים עד היום.
הדוגמא האחרונה והבולטת, אחד מרוצחי נהג המונית דרק רוט ז"ל יצא לחופשה ובעזרת ארגון פשע, הוברח לדרום אמריקה כדי שיעבוד עבורם.
עובדה נוספת, שכדאי להביא לידיעת הציבור היא שעונש מאסר עולם, לאחר כל ההורדות, ההקלות והחנינות, מגיע לכדי ממוצע של 13-17 שנה, היו מקרים שהעונש היה פחות מכך, בשל נסיבות שונות לרוב אישיות. לגבי רוצחים קטינים - העונש לפעמים מגיע לכדי 10-7 שנים ולאחר הורדת שליש מגיע למינימום לא מספק, לא חמור ולא תמיד נימוק "השיקום" ופתיחת דף חדש - אכן מצליח במציאות.
המסקנה, עליה כבר המלצתי בפני מספר שרי משפטים בעבר ועליה כתבתי מזכרים כבר לפני 10 שנים, מתבססת על העיקרון שעונש על עבירות פשע חמור - צריך לבוא לידי ביטוי ,במעשה ובתוצאה" ולא רק ע"י ציטוט סעיפי חוק.
כך למשל הצעתי והנני חוזר על הצעתי, כי על עבירת רצח - קציבת העונש תהיה לתקופה שבין 30-40 שנה. כמו כן, בכל העבירות של פשע חמור, לא ידונו בנושא חנינה - הקלה בעונש ולא יינתנו חופשות לפני שהאיש ריצה 2/3 מעונשו.
יש לעגן בחוק את הנוהל לפיו מי שהורשע ברצח - לא ישוחרר לפני שריצה 25 שנות מאסר - אחרי כל ההקלות והחנינות, ורק במקרים מיוחדים, חריגים, כגון: מחלה סופנית, מוות במשפחה בעל השלכה והשפעה על הנידון ומשפחתו מחייבים זאת - יזכה בהקלה.
יש לעגן בתקנות - הקמת וועדה ציבורית בה ישבו נציגי המשטרה, שב"ס, פרקליטות ונציג המשפחה הנפגעת, בכל דיון על נושא של הקלה בעונש, חנינה וחופשות.
בארה"ב, בוועדות לדיון בחנינו, יש משקל רב ומשפיע לעמדת המשפחה הנפגעת, אין שום סיבה שהדבר לא יהיה גם בארץ.
יתירה מכך, בארה"ב יש סמכות לבית משפט, בגזר הדין לא רק לקבוע את העונש, אלא גם לקבוע את המועד בו יוכל לבקש חנינה/הקלה בעונש, או להחליט שמדובר בעונש ללא זכות חנינה, כלומר ריצוי מלא של העונש או מאסר עולם ממש.
במקום להצביע כל פעם מחדש, על הבעייתיות והכשלים של מערכת אכיפת החוק, יש לעשות מעשה, להעביר תיקונים, על סמך ניסיון שנצטבר ולהילחם בתופעות השליליות על דרך "וביערת את הרע מקרביך".
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
