ככל שאני מודע יותר אני נוכח לדעת שזה יותר כואב לראות ולהבין. בלב הסיטואציות אני מרגיש כמעט חסר אונים לחלוטין. מחליט מאה פעמים ביום באופן נחוש, נשבע להשתלט על עצמי בזמני מבחן. אך אז הר געש פורץ. לבה זורמת שוטפת שוצפת, אז כבר אין אלוהים בקרבי...
לאדם מן השורה קשה להיות אסרטיבי, אז מה יגיד הבורדר-ליין?
פעם כתבתי סיפור קצר חולצה לשבת. סיפור אוטוביוגרפי זה (שהוא גם משעשע במידת מה) מתאר חלק קבוע, קשה וכואב מאוד בילדותי שפגע באופן בלתי הפיך באישיותי.
מחלת נפש מצמצמת את הבחירה, כך שמעתי מפרופ' יהודה פריד הנערץ. אישיות בעייתית, לדעתי, מצמצמת את טווח הבחירה שלנו באופן הרבה יותר משמעותי ולו רק מפני שהיא שוררת כל רגע ורגע מימות השנה. כן, אנו למעשה כפויים להתנהג באופן בעייתי שחוזר אלינו כבומרנג נורא וקטלני. הבורדר מסתובב בלי עור ובשרו חשוף לכל גירוי. ללא סיוע חיצוני, לא יוכל להיות אסרטיבי גם אם ירצה בכך בכל מאודו. כמובן שמעגל הקסמים השלילי מכה בו ללא רחם. בא לי לבכות עליו. ועלי. וגם על שבעת הקרובים אלי ... :((
אבל האם תוכלו לתאר לעצמכם את גודל הפיצוץ המתרחש בין האונות (מאתים מיליון פולסים בשנייה מעביר הקורפוס קולוסום) כאשר תחושת אי צדק המהווה פגיעה נרקיסיסטית פוגשת את הספליט השולט בבעל הפרעת האישיות הגבולית?!
אם התשובה חיובית, אז אנחנו קצת מכירים גם אם לא נפגשנו מעולם ...
יליד 1956 * נשוי בשנית ואב לארבעה * חליתי במאניה-דפרסיה * נשאתי כ-500 הרצאות * כתבתי שני ספרים * מנחה קבוצות בעמותת אנוש * לבלוג שלי: http://tinyurl.com/yzpd35y
מאמר פרי עטי פורסם בכתב העת הרפואי של אוניברסיטת אוקספורד: http://tinyurl.com/nq4x8q
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
