בפרשת השבוע, וישלח. יעקב חוזר אל ביתו, אל באר שבע. ובשובו הוא שולח מלאכים לעשו אחיו. כתוב בבראשית לב, ד-ו:
"וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום: ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה: ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך:"
רבים הם הדעות והערכות בין המפרשים - האם לגנאי הוא, או לשבח. לעומת דעות הגנאי, השבח נלמד מרבי יהודה הנשיא וסיפור הידידות האישי שלו עם קיסר רומי. רבי יהודה הנשיא שהתקרב לקיסר רומי, כדי לשמור על הישוב היהודי בארץ, ולתת לו מעט שקט ועצמאות. אך לא רק זאת הייתה מטרת ההתקרבות, אלא אהבה עמוקה הייתה בין השניים. בבראשית רבה עה,ו. מובאת שיחה בין רבי יהודה למשמשו הפרטי רב אפס:
"רבינו [רבי יהודה הנשיא] אמר לרב אפס: כתוב חד אגרא מן שמי [מכתב אחד ל...] אנטונינוס [הקיסר הרומי] ... אמר ליה [רבי יהודה הנשיא לרב אפס] כתוב: מן עבדך יהודה למרן מלכא אנטונינוס. אמר ליה: רבי, מפני מה אתה מבזה על כבודך. אמר ליה: מה אנא טב מן סבי [וכי אני טוב מזקני יעקב אבינו] לא כך אמר 'כה אמר עבדך יעקב' "
וכתבה נחמה ליבוביץ על כך: " אין זו אלא דרך של פוליטיקה נבונה לדבר עם התקיף בלשון מתאימה ולוותר על כבוד מדומה למען השג הישגים ממשיים".
לצערי, ההיסטוריה מוכיחה את עצמה שוב פעם. הרי רבי יוחנן בן זכאי העיד שנחרב בית המקדש בגלל: [גיטין נו,ב] "בריונים דבן לא שבקינן" כלומר: בריונים הנמצאים בתוכנו שלא נתנו לצאת מן העיר, ולבוא לפני המלך ולדבר איתו במשא – ומתן. אז, כן היום !
יש מתוכנו בריונים אשר יהרסו כול פתיל דקיק של תקווה, ויטמאו את כול שמני השלום בשנאה חסרת פשרות ובייאוש קודר ועמוק. אין לנו לתת שוב פעם לאותם בריונים, להחריב לנו את ערכינו וחיינו ואת דרך טבע החיים, טבע השלום והשלמות.
דעו לכם, שאותם בריונים, הם בריונים לשמה ! הם יעשו כול שביכולתם להרוס, ולשבור ולדכא את כוחות החיבור בין הישראלים לפלסטינים. אותם בריונים ילכו ברכי החוק היבש , אך הם יהיה נבלים בשם החוק וברשותו. עלינו, להלחם ולא להיכנע לאותם בריונים, שלא מוכנים לוותר על כבוד מדומה למען הישגיים ממשים.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
