אפשר לומר שמקורו ובסיסו של החוק והמשפט עליהם אנו מתבססים היום נעוץ במקורות קדומים לו. כמו שמתאר המשפט המיוחס לניוטון: אנו רואים רחוק, מכיוון שאנו יושבים על כתפיהם של הקודמים לנו. בהקשר של תורת המשפט והדין, משפט זה מאיר באור שונה מעט את הידוע לנו על מערכת המשפט המערבית ובפרט הישראלית. נכון, אמנם שחלה התקדמות רבה מהמשפט הקדום לבתי המשפט שלנו כיום (ישנן מדינות שגם זה לא קרה) אך המסד הונח כבר אז. מרב ההתקדמות נעשתה בהדגשת הערך ההומני של האדם וזכויותיו.
על פי המחקרים ההיסטוריים והארכאולוגיים קודקס החוקים הראשון שדמה למה שאנו משתמשים היום הוא קודקס החוקים שנכתבו על ידי המלך חמורבי שמלך על בבל בשנים1792-1750 לפני הספירה.
קודקס (אסופת חוקים) קדמוני זה, נחרט על אסטלה (מעין עמוד הנצחה) ובו מפורטים כ 300 חוקים שחוקק (בשיטת ממשל אבסולוטית מלוכנית ) המלך חמורבי. בחוקים אלה מפורשים העבירות ועונשם של העוברים אותן. כמובן שכיום הן חלק מהעבירות והן חלק מהעונשים אינם מתקבלים על הדעת אך השיטה- בה כתובים חוקים ברורים ועונשיהם היוותה פריצת דרך בתורת המשפט.
אם נתקדם כמה אלפי שנים קדימה נוכל לזהות את קודקס חוקי נפוליאון או בשמו האחר – CODE CIVIL – (שפירושו קוד האזרחים) כמסמך המעצב ביותר של תורת המשפט המודרנית הומנית, תוך שהוא מכליל בתוכו ערכים ועקרונות מתקדמים כדוגמת הזכויות הבסיסיות של כל אדם באשר הוא אדם, חופש ואף חינוך חובה.
בשונה כמובן מחוקי חמורבי היונקים את סמכותם מהמלך ומעצם שליטתו, חוקי הקודקס הנפוליאוני היוו פריצה מחשבתית לא רק באנושיות חוקיהם והעונשים המוטלים, כפי שאנו תופשים את מושג האנושיות וההומניות כיום, אלא גם בזכות העובדה שהקודקס יונק את סמכותו המוסרית והמשפטית מהעם ומנבחריו בזכות המהפכה הצרפתית.
כיום במדינת ישראל המושפעת מכמה אוספי חוקים ושיטות משפט (אפילו המשפט העברי המסורתי) המסמך הקנוני הרשמי הוא חוק העונשין שלראשונה נחקק ונחתם ב 1977 (שר המשפטים דאז היה מנחם בגין). חוק זה על כל השינויים שחלו בו מהווה את בסיס עבדתו של עו"ד פלילי בבתי המשפט.
זאת אומרת שבבואו של סניגור וקטיגור למשפט או להכנתו למשפט הוא באופו בסיסי מודע לחוק על בוריו ומתכתב איתו בכל תהליך המשפט. ומכאן אפשר לראות שאף הפרקטיקה המשפטית כיום בכל בית דין ומשפט מודרניים ככל שיהיו אינם יכולים להיות מנותקים לגמרי מהחוקים והמשפטים הקדומים שהיוו את בסיס תורת עבודתם.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



