סביר לטעון, כי זה בודאי לא תוכנן בכוונת מכוון, אבל כך זה יצא - תוצאת לוואי של החלטת שר המשפטים לבחור בעו"ד יעקב וינשטיין כמועמד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
לאחר שיאושר המינוי בממשלה -וכל הסימנים מראים שכך יהיה- יעמדו בראש מערכת אכיפת החוק בישראל שני מומחים בתחום הפלילי. היועץ המשפטי החדש , סנגור פרטי בעל התמחות רבת שנים בתחום הפלילי, וע"ד משה לדור, פרקליט המדינה המכהן, שאף הוא יושב על תקן מומחה למשפט פלילי במשבצת של פרקליט המדינה.
מי שתמכו בעבר במועמדותו של לדור לתפקיד, טענו כי בחירת מי שעסק שנים רבות בתחום הפלילי תשלים ותחזק את יכולותיו של היועץ המשפטי מזוז שלא בא מהתחום. טיעון צודק.
עכשיו ישבו על אותה משבצת - התחום הפלילי - שני מומחים. האחד פרקליט המדינה והשני היועץ המשפטי לממשלה בכבודו ובעצמו. האם תחום המחייה הזה יספיק לשניהם? האם אין כאן "תובע כללי" ו"תובע על ראשי" הממונה עליו? השאלה כבר עלתה בתקשורת ומחוגי הפרקליטות כבר ניתנה תשובה "טובים השניים". זה נכון במידה מסוימת, אך לא בכל מצב ולא בכל מחיר. כבר נאמר שאין מפקידים שני טבחים על סיר מרק אחד...
מי שיצטרך עכשיו לעמוד במבחן ולהוכיח כי באמת "טובים השניים" והשניים האלה דווקא , הוא פרקליט המדינה עו"ד משה לדור. זה האחרון כבר הוכיח, ולא לטובה כי הוא מצטיין ב"פתיל קצר. המכתב הפוגע והעולב ששיגר לדור, אך לפני זמן קצר לשר המשפטים עם העתק לכל העולם ואשתו , נחרת בזיכרון הציבורי . ההצדקה, לכאורה, למשלוח המכתב הייתה הסתייגותו החריפה של פרקליט המדינה מהצעתו של השר הממונה לחלק את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה ולמנות לתחום הפלילי "תובע ראשי" עצמאי , שירכז בידיו את כל סמכויות התביעה, כולל הגשת תביעות נגד נבחרי ציבור. בעל התפקיד הזה לא יעסוק בייעוץ חוקתי לממשלה ולשריה . כך ימנע ניגוד עניינים לכאורה הקיים במהות התפקיד היום , ותחוזק זרוע האכיפה בתחום הפלילי.
כשהיה נדמה שההצעה האמורה עומדת לעלות להכרעת הממשלה החליט פרקליט המדינה לעשות מעשה. הוא שאמור היה , כך טוענים, להיפגע אם יתמנה מעליו "תובע ראשי". [להבדיל מהיועץ המשפטי שמומחיותו וחלק ניכר מזמנו מוקדשים למשפט המנהלי, ציבורי ולא בהכרח לתחום הפלילי]. לדור כנראה גם לא אהב אמירה של שר המשפטים שפרקליט המדינה יכול בהחלט להתמודד על תפקיד התובע הראשי.
במצב דברים זה החליט פרקליט המדינה כי אם תתקבל ההצעה יפגע אנושות שלטון החוק בישראל. על כן החליט לכתוב מכתב חרף לשר המשפטים, שהוא השר הממונה, הפיץ אותו לתקשורת, ולכל עורכי הדין בפרקליטות. הוא לא הסתפק בביקורת על ההצעה אלא כלל במכתב גם ביטויים עולבים ופוגעים כנגד השר. המכתב עורר כזכור ויכוח כשחלק מתומכי לדור הסבירו כי הוא "לא סתם פקיד" וחובתו להודיע לציבור מה עמדתו בסוגיה.
שר המשפטים בחר שלא להתעמת בפומבי עם פרקליט המדינה. מקורביו התריעו על חומרת התופעה בה עובד ציבור יוצא נגד השר הממונה, אבל נאמן עצמו אמר רק כי יזמן את לדור לשיחה בנושא , ישמע את הסבריו ואח"כ יחליט אם וכיצד להגיב. [בינתיים , כזכור, החליט רוה"מ לדחות את הדיון בנושא]
מאז לא שמענו פומבית בנושא. אבל ישנם רבים הסבורים כי המינוי הצפוי של עו"ד וינשטיין , שתחום מומחיותו העיקרי הוא המשפט הפלילי , היא תשובתו העקיפה של יעקב נאמן להשתלחות נגדו של פרקליט המדינה.
אין זה מקרה שמי שהזדרז בברכות ליועץ המיועד הוא פרקליט המדינה. זה כמובן לא מספיק כי עכשיו הוא יצטרך לעמול קשה על מנת לטשטש את האפיון שרכש לעצמו באחרונה, כמי שיוצא בפומבי נגד דרגים ממונים.
אין צורך להרחיב . בעל הסמכות הוא היועץ המשפטי . מומחיותו שקולה לפחות לזו של פרקליט המדינה.עו"ד משה לדור יצטרך ללמוד לקבל מרות ולהתכווץ בחזרה לתפקיד של מספר 2 בתחום הפלילי בפרקליטות.
לסיום- מי שישאל את יעקב נאמן אם המלצתו למנות את עו"ד וינשטיין לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה קשורה איך שהוא למתואר [הרי הייתה גם אפשרויות אחרת] יתקל מן הסתם בהכחשה גורפת ובתמיהה על עצם העלאת השאלה. אבל החיוך בזוית הפה של המשיב יספר סיפור אחר.
מנחם רבוי הנתונים: תפקידים בכירים בשירות הציבורי בעבר,כותב דעתן בהווה וסבא לחמישה אתר המחבר: http://www.notes.co.il/raboy/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
