אגב, רפי, למה אתה משתמש ב"אגב"? הרי אין כאן סטייה, ולו קלה, מהנושא. אז מה אגבי כאן?
ודרך אגב, רפי רשף אינו היחיד שעושה שימוש מעצבן כזה באגב. מה הם מנסים להשיג? אנסה להסביר את זה בצורה הכי לא אגבית שיש, אבל תחילה אסביר מהי "דרך אגב" או הקיצור שלה - "אגב".
על פי מילון אבן שושן "אגב" באה מארמית: א (על) + גב. כלומר (וזאת פרשנות שלי) על גבו של הנושא או על חשבונו תופסים עליו טרמפ ומדברים על נושא אחר. "אגב" או "דרך אגב": בקשר לדברים הנאמרים עכשיו, אגב אורחא, כלאחר יד, בהזדמנות זאת, לא מתוך כוונה תחילה, בהבלעה, אפרופו.
כאשר שיחה נסבה על אותו עניין ורק עליו, אין סיבה להשתמש ב"אגב" או "בדרך אגב". ובכל זאת, רבים משתמשים בהן. מדוע? נראה לי שכמו "בעצם", שאחת המטרות בשימוש בה היא לרכך את הדובר ולהפוך שאלות קשות או מעצבנות, לידידותיות לשומע ("בעצם איך הודיעו לך שהוא נפטר?"), כך גם השימוש ב"אגב".
דרך אגב, זה עדיין לא המקרה של רשף - תכף נגיע אליו, אני עדיין רוצה לדון בטכניקה הערמומית הזאת, שנועדה לבלבל את הצד השני, לתעתע בו ולהסיח את דעתו. זה ניסיון להיות סחבק ולתת לשיחה נופך קליל, זורם. המרואיין חש בנוח, שהרי אם משרבבים לשיחה נושאים אחרים זה סימן שכל העניין לא כזה כבד ורציני, זה סימן שהמראיין חבר שלי, אז אפשר להיות נינוח, לענות לו על כל מה שהוא מבקש ולא לשים לב שהוא מעצבן והשאלות שלו פולשניות וחצופות.
בשיחה עם נמרוד הראל, רשף לא ניסה להשתמש ב"אגב" כאמצעי הסחה. הוא לא היה זקוק לכך. הראל הוא איש טלוויזיה ולא מרואיין רגיל. "אגב" אצל רשף היא אחת מרשימה ארוכה של מילים שעוזרות לו להרגיש טוב עם עצמו, כמו "בשלב הזה" ו"בוא, תן לי להבין" שעוזרות לו, כך לדעתו, להעלות את רמת השיחה. זוהי גם דרכו להדגיש בפנינו שוב ושוב, שלא נשכח: שימו לב! אני האינטלקטואל כאן!, וגם: ראיתם איך השתמשתי במילים בצורה מתוחכמת, איך הענקתי לשיחה גוונים שונים, איך תיבלתי ביופי מילולי ששמור רק לאינטליגנטים כמוני?
דרך אגב, הוא מזה מעצבן! עוד דברים מעצבנים
מאמרים נוספים על רפי רשף:
1. שאלה או התרסה
2. ככה מתנהגים מבוגרים?
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
