ביטול הסכם ממון 

האם ניתן לבטל הסכם ממון  ו/או הסכם גירושין לאחר שנחתם ואושר?

קיימת דעה בקרב הציבור כי הסכם ממון ו/או הסכם גירושין אשר אושר בבית משפט וקיבל תוקף של פסק דין לא ניתן לביטול.
חשוב להבין כי הסכם ממון ו/או הסכם גירושין הינם חוזים בעיקרם ולכן, הם ניתנים לביטול מכוח חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973  או מכוח חוק יחסי ממון, התשל"ג-1973 במסגרת הוכחת עילות הביטול הקבועות בחוק.

צד המעוניין בביטול חוזה יכול להגיש אחת מן הבקשות המפורטות להלן לבית המשפט או בית הדין הדתי:
1. בקשה לביטול חלקים בהסכם;
2. בקשה לביטול ההסכם בטענה כי אינו סביר (סבירות ההסכם);
3. בקשה לביטול ההסכם כתוצאה מניצול מצוקתו של מבקש הביטול;
4. בקשה לביטול ההסכם בטענה שהסכם מקפח את אחד הצדדים;כל בקשה לביטול הסכם ממון ו/או הסכם גירושין אשר תוגש לבית המשפט תיבחן לעומקה, בית משפט יבדוק את הנסיבות לכריתתו של ההסכם, בית המשפט יבטל את ההסכם ככל וישנו פגם חמור בכריתת ההסכם.

להלן תיאור סיטואציה בה בית המשפט יטה לבטל הסכם:
שרה ואיתמר נישאו בשנת 2002. בשנת 2003 פתחו בני הזוג בית העסק אשר נקלע לחובות בשנת 2005. במהלך חיי הנישואין רכשו בני הזוג שתי דירות.  במהלך שנת 2006 הכירה שרה את ניר והחליטה כי היא רוצה להתגרש מאיתמר.  בני הזוג ערכו הסכם גירושין בו לקחה שרה את חובות בתי העסק על עצמה וויתרה על הדירות לטובת איתמר. בנסיבות דנן נראה כי הסכם גירושין של שרה ואיתמר ותנאיו מרעים עם שרה באופן חמור, וחוסר הצדק האובייקטיבי שבו זועק לשמיים. 

טענות אותם ניתן לעלות בבקשה לביטול ההסכם:

•  בקשה לביטול הסכם ממון, הסכם גירושין עקב פגמים באישור ההסכם על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג - סעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 קובע כי הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי וכי האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו. בפרקטיקה מקובל כי בית המשפט המאשר את ההסכם עובר עם הצדדים על סעיפי ההסכם ומסביר לבני הזוג בשפה פשוטה את משמעותו ותוצאותיו של חתימה על ההסכם ובודק כי הצדדים חותמים על ההסכם מרצונם החופשי.  במידה וחתימה על ההסכם נעשתה שלא על פי הדרישות המפורטות בחוק תהיה עילה לאחד מבני הזוג להגיש בקשה לביטול ההסכם.
•  בקשה לביטול הסכם בטענה של חוסר תום לב וגילוי נאות – סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 קובע כי במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב. צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום-לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה.
במידה ואחד מהצדדים נהג בניגוד להוראות החוק יוכל הצד השני להגיש בקשה לביטול ההסכם.
•  בקשה לביטול הסכם בטענה של מרמה, טעות והטעיה – ס' 14 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 קובע כי מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שאלמלא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה.
ס' 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 קובע כי מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה.
•  בקשה לביטול ההסכם בטענת עושק – ס' 18 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 קובע כי מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר ניסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה.

דברי ההסבר פורטו במאמר זה בצורה חלקית, תמציתית וכללית. בשום מקרה אין לראות בהם את נוסח החוק. המאמר לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, ובכל מקרה מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני משפחה (עורך דין גירושין)  לצורך קבלת ייעוץ בדבר זכויותיכם ע"פ הדין.

שלי שוסטר, עורך דין תאונת דרכים מאור-שוסטר משרד עורכי דין מתמחה בדיני מזונות, נזיקין טל': 077-500-63-63 פקס: 077-500-84-03

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי