564כרמינה בורנה-קרל אורף-דן אטינגר-תז רשל"צ-האופרה ת "א564 אמש שמעתי את הקונצרט של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון בת"א באולם האופרה . לא היה אף כרטיס למכירה לפני הקונצרט ורבים שביקשו כרטיסים חזרו הביתה מאוכזבים ובצדק. שמענו קונצרט שכלל שתי יצירות. את הסימפוניה מס' 25 מאת מוצרט ואת "כרמינה בורנה" מאת קרל אורף. רבים מהתזמורות מסתפקות רק בהשמעת כרמינה בורנה בקונצרט ולא מוסיפים ליצירה זו כל יצירה אחרת. תזמורת רשל"צ נאמנה לעקרונותיה לתת תמורה מלאה לקהלה נותנת כמעט תמיד קונצרט שהוא לא פחות משעתיים. הפעם קוני הכרטיסים קיבלו לא רק תמורה מלאה עבור כספם אלא יותר מכך. בביצוע של כרמינה בורנה השתתפו שלוש מקהלות-מקהלת הילדים בת קול,מקהלת האיחוד ומקהלת האופרה הישראלית.סה"כ. בנוסף השתתפו שלושה סולנים הסופרן הילה בג'יו,הקונטרה טנור אלון הררי והבריטון קרסטן מווס. בנוסף התזמורת היתה מוגברת בכלי הקשה,שני פסנתרים וכלים אחרים. קרל אורף נולד בגרמניה(1895-1982) הוא הואשם בשיתוף פעולה עם הנאצים ותקופה רבה יצירותיו לא הושמעו בישראל.קצת לפני מותו ביקר בישראל שמו טוהר וכעת משמיעים אותו חופשי. כמה מילים על יצירה פופולרית זו: בשנת 1803 נתגלו במנזר בבוואריה בשם בנדיקט בוירן אוסף של 200 שירים מימי הביניים. ב1847 אדם בשם יאן שנדלר פירסם לראשונה את השירים תחת השם כרמינה בורנה. פרוש השם מלטינית-שירים מבנדיקט בוירן. שירים אלו מתארים את ימי הביניים שם,הטבע,שירים על שחיתות המוסרית,הוקעת הכמרים על שהם שתיינים ושירי יין. קרל אורף בחר כמה מהשירים וקיבץ אותם בשלושה קבצים עיקריים עם שמות -אביב,בפונדק,חצר האהבה.בתחילת ובסוף הקובץ יש שיר לאלת הגורל פורטונה. כותרת הקובץ של אורף היא שירי חולין לזמרים,מקהלה ותזמורת. אורף רצה ליצור יצירת אמנות כוללת שבה המחול,התנועה,השירה,הצליל והתמונה יהפכו למשהו אחיד-כולל.כנראה שהוא הצליח בכך כוון שמעלים אותה בניסוחים בימתיים שונים. אורף כתב אותה בין השנים 1935-6 והבכורה התקימה שנה לאחר מכן בפרנקפורט. כרמינה בורנה נכתבה בהתחלה לכלי נשיפה ,כלי הקשה ,שני פסנתרים וצ'לסטה.לאחר מכן עובדה לשני פסנתרים וכלי הקשה. דן אטינגר המנצח שלט בתזמורת והמקהלות ביד רמה בבטחון והוציא מהאנסמבל הענק צלילים מקסימים. התזמורת נשמעה למנצח ללא עוררין. הוא הדגיש קטעים מסויימים ביצירה דבר שהאדיר את הרושם מהיצירה הראותנית והמרשימה עוד יותר. שינויי טמפו קלים והפרוש שנתן ליצירה הוסיפו לה עומק והדר והבדילו אותה מהביצועים הסטנדרטיים המקובלים. בקטעים מסויימים האטת המקצב הוסיפו לה רומנטיקה שחסרה ביצירה . מילות השיר מושרים בלטינית ואטינגר החיה את האוירה וההוי של ימי הביניים המשתקפים מהשירים. ביצירה שולט היסוד הקיצבי כאשר המוטיבים קצרים וחוזרים על עצמם וקליטים ביותר. שלוש המקהלות שרו בקול נהדר, באחידות וחיקו היטב את השירה הכנסיתית הגריגוריאנית. שירתן היתה אחידה,חזקה וטובה . בשלוש המקהלות השתתפו כ140-150 איש.שלושת הסולנים היו טובים מאוד. לבג'יו קול נעים וחזק,הררי הפליא בשירתו בטונים הגבוהים ומווס שר בגוונים שונים בצורה טובה . בתחילת הערב שמענו את הסימפוניה מס'25 מאת מוצרט שלא מפורסמת ומבוצעת ביותר. אטינגר התחיל את הניצוח עליה במעוף ובתנועות חדות והוציא בהמשך צלילים מעולים מהתזמורת ,דבר שנמשך לאורך כל הקונצרט. הוא הדגיש את שינויי המקצב שבסימפוניה. אטינגר ניצח על שתי היצירות בתנועות אלגנטיות ועציליות כולל כמה קפיצות לגובה. אין לי ספק שהינו אלוף הקפיצות לגובה מבין המנצחים. ראויים לציון מיוחד נגני כלי הנשיפה וגם כלי ההקשה של התזמורת שהיו מצויינים ואפשר לומר עליהם שהם אולי הטובים מכל התזמורות בארץ. לראות או לא לראות:חוויה ומי שלא שמע הפסיד. נכתב על ידי displayEmail('blog','elybikoret','gmail.com',"elybikoret") elybikoret -אלי ליאון, 16/11/2009 12:11
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
