ב"ה
לגעת בא-ל
לאורך המקרא ,הנביאים והכתובים מתוארים המפגשים של הקב"ה עם האדם במראות ובצלילים אך לא ידוע לי על מגע פיזי ממש (אולי עם מלאך ה') . האדם נדרש להאמין ולדרוש את ה' בהימצא למרות שאין בכוחו , ואולי זה רצון הבורא להתגלות , לפחות לא לכל אחד, מכל מקם ה' הוא נסתר ומסתיר את עצמו אין לו גוף ולא דמות גוף. כמאמר הזוהר "לית מחשבה תפיסה בך כלל".
המשל המפורסם שה' ברא את האדם בצלמו ונטע בו רוח חיים היא נשמתו שמחוברת ישירות אליו יתברך כמו שקרן האור מחוברת לשמש.
וכשם שאי אפשר להסתכל ישירות על השמש כך נאמר על ה' לא יראני אדם וחי. אך גם נאמר" שיוויתי ה' לנגדי תמיד "
שיצייר אותיות שם הוי"ה בכל מעשה מצותיו
-מלמד על יראת שמים -ראשית חכמה יראת ה' -יראה זו היא היא החכמה– בראשית ברא היראה קודמת לקבלת התורה. "ויחרד העם”... והרי פשוט הדבר שכן כבודו מלא עולם והוא מחדש בכל יום מעשה בראשית . אחדותו היא האמת – שהכול הוא אחד ולכן כל דבר שנוגעים בו הוא חלק ממנו ואין מציאות שהיא לא הוא.
השאלה היא איך מרגשים את ה' ? איך מתוודעים אליו יתברך? ואיפה מגלים את הא-ל ?
כדי להגיע למדרגה רוחנית לא די ברצון יש להיפתח לה' ע"י תשובה , ענוה , ריסון היצרים ה"בהמיים - גשמיים" ועבודה במסירות נפש למצוות, יש צורך בלימוד דרך האמצע שבין החסד לגבורה שהיא תפארת ורחמים.
שורש הענווה נלמד מה' שהשפיל עצמו למדרגת האדם ללמד האדם דרך ארץ – נלמד גם ממתן תורה.
כיצד מגלים את הא-ל ?להרגיש את ה'.
ישנם מצבים שבהם יש ניחוח מיוחד אי אפשר לתייג אותו אבל הוא נחרט בזיכרון ומשאיר אחריו טעם טוב . באירועים כמו ברית מילה , בר מצווה וחתונה יש התעלות רוחנית אך גם בחיי היום יום בין אנשים שיחה, חיוך, מילה טובה או איזה עסק מצווה כלשהי לשמה כמו לימוד תורה , הנחת תפילין והדלקת נרות מפיקים עונג הן המשכה שלמידות מעולמות עליונים.
התבודדות בטבע ,במדבר ללא כל סימני ציביליזציה: ללא טלוויזיה. ללא קבלי חשמל, לא נראה שום בית או דרך בסביבה רק טבע , השקט רק הרוח נשמעת והנוף בראשיתי.
האבנים , העצים והשיחים כולם מרגישים את אותה אחדות מקסימה.
כאשר אדם במצוקה ואין לו למי לפנות אז מתחזקת בו האמונה כי מבין הוא שרק ה' יכול להושיעו ולשלוח לו את הישועה שאותה הוא צריך בבית הרפואה הוא מתפלל כמו שצריך באמת להתפלל בלב נשבר עם דמעות , לא לאבד תיקווה אלה להתחזק ולהוסיף בקדושה, להיות מאושר, להודות ולברך על מה שיש וכאשר נרפא יודה. ההודאה היא על הנסתר והברכה על הגלוי הברכה מושכת שפע אך דווקא בנקודות השפל נבחנת האמונה בהשגחה הפרטית שכל מה שקורה זה בגלל שה' רוצה שכך יקרה וזה גורם נחת רוח בשמים שאדם מקבל על עצמו ייסורים באהבה – "אשרי הגבר אשר תייסרנו יה" (תהילים).
"לפום צערא אגרא" – אין נותנים לאדם ניסיון שלו יוכל לעמוד בו לכן דע כי תוכל לו . חישוב השכר על המצווה לא רק על התוצאה שלה אלה גם לפי הצער שהיא גרמה לך להתעסק בה . זכור שאין ה' בא בטרוניה עם בירותיו כי הוא יודע מהו מצבו של כל אחד שהרי הוא בראו ונתן בו את ייצרו. לכן למד תורה ותתגבר.
הצדיקים אומרים שאין נבראתי אלה לשמש את קוני , להתענג על ה' כי נר ה' נשמת אדם להאיר ע"י המצוות בעולם ובכך ליצור לו דירה בעולמות התחתונים. נשמה שנפחת בי טהורה היא מקושרת ישירות אל ה' ללא חציצה מעצמותו, פנימיותי יתברך .
דע כי
"לא בשמים היא לאמור מי יעלה לנו השמימה ויקחנה כי המצווה הזאת בפיך ובלבבך לעשותה ."
איפה נמצאת הקדושה ? בבית המקדש, בתפילה באמירת קדיש וקדושה בחזרת השליח ציבור (קדוש, קדוש ,קדוש), בקידוש על היין בערב שבת (ושבתי בבית ה' לאורך ימים) ובטקס הקידושין . כדי להגיע לקדושה בטהרה יש לטבול במקווה.
בעולם החומרי כסף הוא שם המשחק אבל הכיסופים האמתי של האדם הוא של הנשמה להתחבר עם יוצרה. אם כן איזהו העשיר השמח בחלקו ?
את התורה לא צריך לשווק כי כמו שאומר הפסוק " תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקוב " התורה היא ניתנת בירושה לכל אחד אוטומטית ורק צריך לדעת מה עושים איך משתמשים ע"פ הכתוב בה. ככול שמגביהים לשמים ה' נמצא שם , יותר גבוה וככול שיורדים לשפל ו לשבירת הלב ה' נמצא קרוב יותר. כי קרוב אליך הדבר מאוד- כשם שהאבות היו מרכבה לה' זכו להמשיך נפש רוח נשמה לבניהם עד עולם וההמשכה דרך הספירות קדושות בכל יהודי מהדרגה הנמוכה ביותר של מלכות דעשייה לגבוהה ביותר חכמה דאצילות שבה מאיר אור אין סוף ברוך הוא -שנאמר בחכמה יסד ארץ והכל בחכמה עשית. פרסום הא-ל שהוא אחד ואין מלבדו ע"י אברהם ע"ה וכתיבת התורה ע"י משה מפי עליון. הסימנים שמזכירים את התורה ואותו יתברך : ציצית, מזוזה ,תפילין , כתיבת ספר תורה ,יציאת מצרים וכ"ו .קבלת עול מלכות שמים שיש משהו ולא אדם שנימצא מעלי ואני כפוף לו כמו שאומרים חנון ורחום ה' ארך אפיים ורב חסד עד שלבסוף יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון. זהו חינוך לקבלת מרות והוא יסוד חשוב ביחסי עבודה ובסיס לכיבוד הורים. יש שחרור מהתפיסה שהאמצעים גורמים , נותנים מה שצריך אל הכול מאתו יתברך. יש לעובדו בכל לבבך נפשך ומאודך ואז מובטחת הישיבה על הארץ והצאצאים והצרכים הגשמים ארץ מלשון מרוצה ושם יתגלה ונעשה רצון ה'. אך השכר הוא לא העיקר אלא עצם העבודה היא העיקר ומעלתה גבוהה יותר מהקרבה של מלאכי השרת או מה שנמצא בגן עדן אליו כי כאן אפשר לקיים מצוות ממש- פירושו להתחבר לה' ולא רק ליהנות מזיו השכינה כמו הנשמות בגן עדן.
מסירות הנפש היא מצד הנשמה לקיום התורה והמצות גם ללא הרגשת יראה או אהבה .
לימוד סובלנות , נשיאת הפכים וחיבור בין ניגודים : בעל ואישה , אל תאמין בעצמך עד יום מותך –אם אין אני לי מי לי , לא תעשה לך פסל... – ואח"כ נאמר פסל לך לוחות ... התורה היא ספר הוראות לחיים וכשם שבהם יש סטירות כך גם בתורה אבל אל דאגה ניתן ליישב את כולן.
אין תחום שלא רמוז עליו באורייתא הפוך בה והפוך בה הכול בה.
התורה ניתנה לנו ממשה שקיבל מה' והיא נקראת על שמו "תורת מושה וישראל". מדוע לא קיבלוה כל העם ? מוסבר שבני הדיברות הראשונות במעמד
הר סיני פרחה נשמתם וה' החזירם עד שאמרו למשה שיקבל את התורה וימסור לעם. וכשירד מן ההר קרנו פניו והיה צריך לשים מסווה שלא יסנוור את הבאים אליו .
כך אומרים שיש סגולה להסתכל בפניו של צדיק וע"י זה מתחולל שינוי נפי באדם לטובה. בכל דור ישנו צדיק יסוד עולם שעליו עומד העולם ואם נהיה זכאים יתגלה כמשיח.
משיח, משיח, משיח....
על דרך משל "באתי לגני אחותי כלה" , כך פתח הרבי , מנחם מענדל שניאורסאהן (מיליובאוויטש) את מאמרו הראשון כנשיא חב"ד כוונתו הייתה לומר שעכשיו זה הדור " שנמצאים אנחנו בעקבתא דמשיחא, בסיומא דעקבתא, והעבודה – לגמור המשכת השכינה, ולא רק שכינה כי-אם עיקר שכינה, ובתחתונים דווקא". כי כבר נראה הסוף של הגלות בקיבוץ גלויות ותהליכים בעולם אשר משתנה ומתעורר למציאות אחרת ממה שהיה בדורות הקודמים ולכן ליקטתי כמה טיפים .
איך להמשיך השכינה לתוך לבבות העם והעולם ?
מסביר הרבי שהשכינה היא המשכה של אור הקו שצומצם והפנימיות של אור ה' שכן את כולו אין כלי יכול לקבל בכל דרגה באלוקות יש נגלה ונסתר ניקלט ושאינו נקלט, מקיף ופנימי המשכת אור הקו מעצמותו יתברך לעולם האצילות ומשם לשכינה שמגיעה ממלכות(הדרגה הכי נמוכה בספירות) שבאצילות
השכינה באדם אומרת "אין עוד מלבדו " בניגוד גמור למה שתופסים החושים נשיאת הפכים כזו יכול רק ה' ליצור : עולם עם גבול בתוך האין סוף.
ועוד מוסבר שדווקא בעולם זה אפשר לנצל את האור המקיף לא כל שכן בשאר העולמות מכיוון שכאן יש מציאות של יש , פרוד והרגשת "האני"
המשל לאור הפנימי השוכן בגוף ולכן נקרא שכינה והוא מחייה , נותן את הרגשת החיות לגוף הוא אוכל שאין די בראותו אלא יש צורך להכניסו לגוף כדי לטעום וליהנות ממנו .
המשל לאור המקיף שנמצא אך אין ביכולתנו לקלוט והוא המהווה את הכול הוא אור ה' הוא משל גלי הרדיו שנמצאים באוויר אך אין האדם בנוי כך שהוא יכול לשמעם
הגאולה הפרטית והגאולה הכללית שניהם יושלמו כאשר משיח בן דוד בא.
מצד אחד על הפרטים לעשות עבודתם בקיום התורה והמצוות ולבקש שמשיח יבוא ואז הוא יבוא ויסיים את המלאכה ,יהיה למלך על ישראל ,יחזיר הסנהדרין לשפוט, ילחם מלחמות ה' והמצוות יתקיימו בשלמותן.
טקס הנישואין
לכה דודי לקראת כלה: הוא סמל, בקשה ותיאור הקשר בין איש לאשתו בהקבלה לקשר שבין עם ישראל (הכלה) לקב"ה (דודי).
הקשר בין משפיע –החתן למקבל – הכלה בדרך של השפעה מהכבוד , הרושם החיצוני -אור מקיף ולאחר מכן השפעה אור פנימי מהרובד הפנימי.
הייחוד של בני הזוג בחופה כייחוד זעיר אנפין ומלכות וע"י זה נמשך העצם שהיא הדרגה הכי גבוהה למעלה מהגבולות , איחוד הפכים , לפני ואחרי הכנסת הבלי גבול בגבול.
הפיכת המקבל לכלי כדי שיוכל לקבל דורשת קירוב של המקבל לנותן וזאת נעשה ע"י שחוק (מילי דבדיחותא) שהוא שורש התענוג לאחר שיש רצון מצד המקבל לקבל הוא יכול לקבל (דוגמת הרב לתלמיד).
דרך נוספת לקירוב היא ע"י רחמים ומבט בגובה העניים (דוגמת האב שמרים את בנו שישתעשע בזקנו והוא י"ג תיקוני דיקנא כמבואר בזוהר).
למאמר המלא לכה דודי לקראת כלה חפשו באתרי חב"ד.
היציאה מהמייצרים – יציאת מצרים (הרווקות) ההליכה אחרי ה' במדבר באופן של מסע(רצו- ההתקרבות עליה בעבודת ה' ) וחנייה (ושוב – קבלה מה') ההליכה במדבר קשה מאד מתואר ארץ צייה ועקרב כמו התלאות של שנות הנישואין הראשונות עד הכניסה לארץ ישראל שם נשב לבטח, הן תמצית המסע הרוחני שהאדם עובר במהלך חייו. מתן תורה היה מעמד הנישואין שחיבר את ה' לעם ישראל ע"י משה רבנו נלמדה הדרך לחבר בין הרוחניות לחומריות ע"י שמירת התורה הצליח עם ישראל להכניס את הקודש בחול .
קדוש פירושו מובדל . ה' הבדיל את עם ישראל משאר העמים הוא קידש אותו כמו שהשבת מקודשת לעומת ימי החול כך כאשר בעל מקדש את אשתו היא מיוחדת לו ואותה הבדיל לו משאר הנשים.
ויש הרבה עניינים המוסברים בתורת החסידות על כך אך המסקנה הכללית היא שבכדי לצלוח את המדבר עלינו לעסוק במצוות אשר מחברות אותנו אם הא-ל ובהדרכת התורה שבכתב ובע"פ .
לדעת את ה'לדוגמה כאשר צייר רוצה לצייר זר שושנים ההתבוננות בשושנה מגלה עוד ועוד פרטים.
ככל שמתבוננים זמן רב יותר נוספים פרטים חדשים בצורה מדהימה ומפליאה כאשר ניגשים לציר הקושי הוא עצום כדי ליצור תמונה קרובה למציאות כך גם בעלה בודד אז מה יש להגיד על הטבע כולו כ"כ הרבה פרטים מסודרים בהרמוניה מכאן יש נביעה של הכרת הא-ל אין סוף ברוך הוא ניסתר ומסתיר הקרבה אליו תלויה בדבקות במצוות דגש על מצוות שבין אדם לחבריו, בן זוגו ואל המקום ככל שמעמיקים בלימוד כך נכספים לרעיונות ורבדים חדשים.
הא-ל הוא לא אובייקט שאפשר לקלות אותו ע"י החושים הרגילים אפשר להאמין בו ובעזרת החכמה להבין ולדעת שהוא קיים . למרות שאין מחשבה תופסת בו כלל.
המטרה -מקבלים כח מהפנימיות
האמצעים -מקבלים כח מהמקיף החיצוני.
הדירה בע' התחתונים היא ושכנתי בתוכם בתוך נשמות בני ישראל והם המטרה לגילוי אור אין סוף בעולם ועל כן עליהם לזככם כדי להיות כלי ראוי לקבלת שכינה כדוגמת יוסף שפעל במצרים בתוך מצריים.
מעשה המצווה – חיצוניות גן עדן תחתון
הכונה פנימיות גן עדן עליון.
צריך שיהיו שניהם
פנימיות הכתר נעם ה' וצחצחות
לובן עליון הוא אור אין סוף שיתגלה בעולם הבא ורמוז בהשתלשלות העולמות בכבשים שביקש יעקוב מלבן בעבור עבודתו והם עקודים רמז לקשור ומאוחד בעולם א"ק
נקודים הופעה של נקודה במרחב
ברודיים ? אולי קו
וטלואים כתם כמה חיבור של שטח בעולם האצילות
אפשר ללכת ע"פ סדר ההשתלשלות ולתקן עולם בדרך קבעית ואפשר לקפוץ לדלג מעל סדר ההשתלשלות כמו שרואים על כילוי כוחות סמויים בזמן מסירות נפש למשל.
התשובה היא מעל סדר ההשתלשלות ויכולה לתקן את העבר היא מעל הזמן
וכדאי בשמחה של מצווה יותר מן האחרות שהרי היא כוללת אותן
"שובה ונחת תיושעון ויכולה להעשות ברגע אחד.
אז מתגלה גם אצל מי שאינו שומר תורה ומצוות נקודת היחידה הנשמה ה הניצוץ של האין סוף הטמון בכול יהודי הענין הוא לשמור על הניצוץ כך שידליק את אהבת ה' כרשפי אש..
ולהגיע לחיבור לכלל ישראל שהרי שכינה שורה בעוצמה גדולה יותר ככול שגדל הציבור ומתאחד סביב כנסת ישראל מלך המשיח בבית המקדש שם נעשית גילוי השכינה וחיבור העולמות בניסים גלוייים מעל הטבע שם מתגלה האור האלוקי האור האמיתי ולהביא אור זה לחיי הפרט באופן שבכל דרכיך דעהו
ועוד שהרי האדם נמדד ע"פ מעשהו בעולם הגם שהמחשבה ה' מצרפה למעשה.
ולאחר המעשים נמשכין הלבבות.
יש לשים לב כך שחיבור הבלי גבול עם הגבול , נק' הקשורה בצניעות כמו שנהוד בלידה ובקבורה וכן נהוג בבית המקדש כי היצר של המות כ"כ גדול עד שהתורה הזהירה "ובחרת בחיים” והרי הנשמה כמו שלהבת הנר שואפת מטבעה לעלות להדבק במקורה אך עם תעזוב את הפתילה תחדל להתקיים בעולם הזה והקב"ה רוצה להיות בקרבכם לא רק בינכם אל בתוככם ממש ובאופן גלוי ומאיר שנאמר קדוש שרוי בתוך מעיי...
לעתיד לבוא שזה קיים קצת גם עכשיב יהיה ה' אחד ושמו אחד זה שאנחנו מותאמים לרצון האלוקי שעתידים להיות כל ישראל צדיקים וכל הנקרא בשמי יצרתי ו אף עשיתיו כמו שהאבות היו מרכבה לה'.
הא-ל הוא מופשט
בציור המופשט לוקחים רעיון או אובייקט ומפשילים ממנו את צורת ההיכר שלו הוא יכול לקבל צורות גיאומטריות או א-סימטריות להתמזג ולהיפרד עד כי כל אחד רואה בו משהוא אחר. גם את ה' כל אחד טופס אחרת אבל ה' אותו אחד.
המילה צור המייחסת לה' : כי ביה צור העולמים" ,
" אין צור כה' . מי צור זולתי ה' "
צור מלשון יצירה , צור הוא סלע ,ומלשון ציור.
בתפילת חנה שהודתה על שזכתה לבן (שמואל) :"אין קדוש כה' כי אין בילתך ואין צור כה'".
ובזוהר של ליל ברית המילה (ברית עולם) מבואר " שאין כמו ה' צייר מושלם שעושה ומצייר צורה בתוך צורה ומשלים את הצורה בכן תיקוניה ומכניס בה נפש עליונה שדומה לתיקון העליון".
דוד מלך ישראל חי, חי וקיים
דוד המלך ע"ה אמר מבשרי אחזה אלוקה כמו שהנשמה ממלאת את הגוף ואין הוא יכול בלעדיה כך ה' ממלא עולמות כמו שנשתלשל בספירות כחמה בינה דעת וכ"ו כך יש ספירות אלו באדם. כל אדם הוא עולם ומלואו.
הוא אמר " אחת בקשתי מאת ה' לשבת בבית ה' ולבקר בהיכלו" – מה שהיום בית הכנסת ובית המדרש.
חשבון אלוקי
במתמטיקה יש מושג שנקרא אין סוף אך כל פעולה חשבונית שנעשה בו "תיבלע" בתוך האין סוף או שנקבל הודעת שגיאה כמו אין סוף כפול 0. כל מספר שיעלה בחזקת 0 יהיה תמיד אחד כי הוא כמו מחולק בעצמו ומהי חזקה מספר הפעמים שעל המספר לכפול את עצמו ומהו כפל ? מספר הפעמים שיש לחבר את עצמו אם כל המספרים הם מיצגים את היש ו אפס מיצג את האין הצרוף בניהם נותן אחד ע"י פעולת החזקה וזה מעניין אפילו רוחנית .
על זאת נאמר בזוהר אתה הוא אחד ולא בחשבון.
מסתדרים !
ביחסים בין האדם לקב"ה יש רמות שונות כך מעיד על עצמו הקב"ה שאין אני והוא (בעל גאווה ) דרים יחדיו
והרי מלא כל הארץ כבודו, כבודו מלא עולם כי אין אתר פנוי מניה רק מה ? הכולי – הגוף הגשמי לא מסוגל לקלוט את האור האלוקי – אור אין סוף - שיוצא מעצמותו יתברך. אור סובב , מקיף כל עולמות שניסתר ממידות רעות כגון: התאווה ,חמדה וקנאה גזל והונאה מיסוד המים. מיסוד העפר עצבות ועצלות . מיסוד הרוח לשון הרע , שקר, ליצנות ורכילות. ומיסוד האש : גאווה ,כעס ,הקפדה שררה ושנאה.
דרך תיקון המידות
שקר מפני דרכי שלום ליצנות מאפיקורס קנאת סופרים תרבה חכמה תאווה וחמדה לרוחניות כעס על היצר הרע שנאה של המעשה הרע ולא את האדם שעשאו הקפדה על קיום המצוות בהידור ודקדוק על מוצא שפתיים.
לכל נברא יש בורא.
כדי לברוא עולם צמצם עצמו דרך ספירות ומידות עד שנדמה לנו כאן שאינו קיים כלל ח"ו וכי העולם יכול להתקיים בלעדיו ? מחשב יפעל ללא חשמל ?
אדם וחי ללא רוח ? צומח ללא שמש ואויר ? חייב שיהיה מי שמחייה .
דוגמה נוספת היא לכך שכל חפץ שנימצא מסביב יש מי שייצר אותו. כך נבין דבר מתוך דבר שגם את העולם היה מי שיצר ובטח שאין זה מקרה ( אותיות רק מה') כי אין פיצוץ יכול ליצור מערכת מורכבת ,מסודרת ונפלאה כמו העולם והיקום זה פשוט לא הגיוני.
להיות בטל לה'.
עניין נוסף בעבודת השם הוא הביטול הלא זה ברור שאם רוצים להכניס משהוא פנימה חייבים לפנות מקום הביטול מוביל לענווה (על מי נאמר שהיה עניו מכל אדם ?) שמאפשרת הקשבה וקבלת הזולת שהוא בעצם גם הוכחה לה" כי בצלם אלוקיים ברא אותו
כאשר ה' ברא את האדם נתייעץ במלאכיו דרך לימוד כבוד לקטן ואמר "נעשה אדם כצלמנו כדמותנו " בראשית והדמיון ביכולת האדם לשלוט על הבריאה בחכמה ברוח הקודש בסוגי האנשים יכולת לבחור וכו.
כל נשמת יהודי הוא חלק אלוקה ממעל ממש, ככתוב בתניא . אם נתבונן במי שאמר והיה עולם לא נראהו ולא נשמעו עד כדי כך הוא בענווה. ה' מלך גאות לבש- הגאווה היא הלבושים של ה' והמצוות הם לבושי האדם וכי נאה לקחת למלך את הלבושים ?
רמ"ח פיקודין אינון רצונות עליון רמ"ח מצוות עשה לרמ"ח אברים בגוף.
מה ה' יחידי כך נברא האדם יחידי שיחשוב כאילו שכל העולם נברא אלא בשבילו וה' נסתר על מנת שיגלה אותו האדם יגלה את ייעודו ה' הוא הידע והוא המדע
ודווקא בתקופות הקשות שעובר האדם עליו לדעת שכשם שהרופא מרפא היא גם מרפאת לכן ה' קרוב אליו ביותר ויצמיח ישועתו ממקום נפילתו
שנאמר עין לא ראת זולתך ואין אדם רואה את פני מוסבר בחסידות שעם אתה שם עצמך כאין אז תזכה לראות פניו ..
ביטול בעצם – גילו ברעדה
שהשמחה לא תגרום להרגשת ישות ולגאוה .
ביטול בעצם בספירת המלכות שיש למלך ביטול כלפי ה' והתנשאות כלפי העם.
איך הדבר פועל ?
כאשר עוסקים במצווה למשל קריאת שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד ומתבוננים בעיניים עצומות בכך שהכול הוא אחד אז תפיסת המציאות מקבלת כיון שונה, מפרוד לאיחוד.
ואין לשאר את ההשפעה שמצווה בודדת יכולה לחולל בעולמות העליונים כמו שהצל כאן זז כמה ס"מ השמש זזה כמה מאות ק"מ. אם נתבונן לחקור ע"פ המדע סבורים שהכול בנוי ממולקולות שמורכבות מאטומים שרובם הוא חלל המפריד בין הפרוטון לאלקטרון ולנויטרון אז למעשה אין כאן כלום . בעתיד עוד יסתבר שהם מורכבים מאותו חלק המסודר באופנים שונים כך שהכול חד הוא.
"איהו וגרמיהו חד הם"
בקריאת שמע מצווים אנו בקבלת עול מלכו שמים לאהבת הבורה עד כדי מסירות נפש – בכל נפשך בכל מאודך -כספך ובכל לבבך – שני יצריך הטוב והרע.
קיום מצוות לא תעשה נעשה ע"י המנעות מעשיתן כאשר הן נקרות בדרך אך גם ע"י לימור ההלכות שלהן ומעלה עליו הכתוב כאילו עשאן
הפיכת העור לקלף של התפילין הוא ברור ניצוצות שלקדושה ממשיך אור בכלים דזו"ן שמעולם האצילות ניתקנו ע"י שם מ"ה הוא שם הוי"ה במילוי אל"ף כוח האלוקות בעולם כמו הארה.
(פרצופי ה' היוצאים מהערך הגימטרי של שם הוי'ה שמותם במילוי א', ה,' ו', י' , הם : מ"ה , ב"ן , ס"ג , ע"ב הוא מוחין – חב"ד של א"ק.)(אבא ואמא – אוא זוכרא ונוקבא – זו"ן )
קיום המצווה בחפץ הגשמי שהוכן לקדושה מעלהמ"ן עד לרום המעלות שם ס"ג שהוא מהות ועצמות שבאדם קדמון דרגה נעלית לפני שבירת הכלים (מתוך קונטרס אחרון לרבנו האדמו"ר הזקן.)
האדם לעמל יולד כי אם רואה שמהותו להנות מהחיים וזה תכליתו צפויות לו אכזבות קשיים דכאונות יהיה בעל גאבה שתוביל לקנאה ולכעס
העתיד צופן טוב ואור ששוה להתאמץ בשבילו בהווה וגם ניתן להרגיש משהו ממנו כעת בעת גילוי האור הגנוז שבלבך והתענוג מעצם היגיעה בעבודת ה' השאיפה לעתיד טוב יותר מניעה את גלגלי ההוה בכיוון הנכון ואיזהו הוא רצונו ית' כי יש תכלית למה באנו לעולם ורק צריך לגלות האדם שב לאלוקיו מגדיל את ישותו לכלליות כמו צדיק יסוד עולם אדם אדם הראשון עולם אדם קדמון עד שהוא מזוהה עם האלוה בחיבורו אליו כמערה הפתוחה לים שהים אינו חסר למרות שמימיו נכנסין לתוכה וממלאים אותה
התכונות הטובות שלך אינן שלך באמת ניתנו לך מאת ה' ולו תכיר תודה ואילו אתה אין לך מעם עצמך אין לכן לא תתפתך אצלך הרגשת ישות שתוביל לגאוה וכו'.
רק תפילה אשא.
אנו מתפללים לה' שיבוא ויתגלה ויגשים משאלת ליבנו לטובה בינתיים נזכך את עצמנו עוד קצת בעבודת הזיכוכים (כמו שכותשים זיתים להפקת שמן) המכאיבה כדי להוציא מתוק ממר.
אומרים שהעולם הזה הוא בעצם הגן עדן והגיהנום והכול תלוי בנו מה נעשה בו.
ככתוב עולם חסד יבנה. ירושלים הבנויה . שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקינו בתורתך אמן.
התורה משולה למים חיים גם היא מחייה. מים יורדים ממקום גבוה לנמוך, התורה נתנה מהשמיים להר סיני ומגיעה למקומות הנמוכים ביותר, לכל אחד.
תפילה, לימוד תורה ,כתיבת דברי תורה וברכה תוך שיתוף הקול הוא שיתוף האברים במצווה עם הכוונה שמעלה את התפילה למקומה העליון.
תפילה היא שיחה עם ה' עבודת הלב העלאת מים נוקבין = מ"ן
יפה שיחתן של עבדי אבות מתורת הבנים נאמר על תפילתו של אליעזר עבד אברהם למציאת והצלחת שליחותו. זה תלוי בזווית .השקפת העולם של כל אחד היא דרך העיניים שלו כדי לקבל תמונת מצב כוללת אמתית צריך "לצאת מעצמך" לתת יותר ממה שרגילים בד"כ לעלות בקודש וכיוניו:
תפיסה רחבה : מלמטה למעלה מהאדם לא-ל בתפילות ומצוות שבין אדם למקום.
מלמעלה למטה השפעת הטוב והמטיב על האדם בין בגלגול זה ובין בגלגול אחר בין בעולם הזה ובין לעולם הבא . את חשבונותיו של הקב"ה אין יודעים.
לאורך ולרוחב : בין אדם לחברו ובקיצור ואהבת לרעך(רע אביך - הקב"ה) כמוך(אני ה') רבי עקיבא אומר זה .... כי כולם מקורם בנשמת אדם הראשון לכן כאשר מבטל חברו יוצר מום בעצמו וממילא אין אחדות בתפילתו-קורבן תמים , שמע ישראל ה' אחד.
והנקודה הפנימית בין אדם לעצמו מה ה' בוחן כליות ולב אף אתה צריך לתת לעצמך דין וחשבון.
העניין הוא ללכת בקו ישר אל המטרה הגלובלית שלך ולא לתת לנסיבות צדדיות להפריע ולהסית מדרך הישר .שנאמר המתחיל במצווה אומרים לו גמור.
תמיד יש תיקווה.אדם פגם ,אדם קלקל איך יתקן ? מה עושים ? (מתוך קדושת האדם של הרב דניאל זר)
הרמב"ם מפרט את שלבי התשובה וידוי, חרטה , קבלה שלא לחזור על אותה עבירה בעתיד. ניתן גם להוסיף במצוות עשה כמו לימוד תורה , צדקה, חסד , זיכוי הרבים .
לקבל החלטות טובות להמשך...ישראל עושים תשובה מיד נגאלים.
עוד על עניין הנתינה שהוא המשכה של אור השכינה שיעשה באופן של בלי גבול כאשר מרגיש האדם שזה כואב לו לתת ואין הכוונה שירד מכל נכסיו אלה ידאג קודם לו ולמשפחתו ולקרוביו למחסורם ובריאותם ולאחר מכן לרחוקים אך יזכור שכל ישראל ערבים זה לזה וה' נותן לאחד יותר ולאחר פחות כדי שיעשו צדק בניהם ואין בכך רק עניין של חסד. חובה להפריש מעשר שזה חלקו של ה' ורצוי אפילו חומש 20 % מהשכר ע"פ התורה מובטח למי שיעשה כך שיתעשר איך ומתי זה ה' מחליט.
בעצם עניין התשובה לשוב לעצמך ולה' לסלוח ולחזור להיות בשמחה ואהבת ה'.
אבל אהבה שלימה היא כאשר יש גם יראה כי בשם האהבה האדם עושה כביכול רק מה שטוב לו וכי הוא יודע מה באמת טוב לו? היא מראה שהוא יכול להתגבר על יצרו ולעשות דברים למען מי שהוא לא הוא .
מניין שצריך לעבוד את ה' באהבה כדוגמת אברהם אבינו שנקרה אוהבי
כי צריך לעובדו בשמחה – על דרך ה'
ואפשר לשמוח ללא אהבה והסירותי את לב האבן ונתתי לכם לב בשר פרוש הרד"ק על דברי הנביא אבן קשה וחיצוני וקר בשר חם רך ופנימי מאהבה.
מתוך היראה באה אהבה של מסירות ותוך האהבה יש יראה מהריחוק אך גם הריחוק יוצר געגוע שמביא לידי אהבה.
אדרבה גדולה מעלתם של החוזרים בתשובה שהופכים ברגע משנוי לאהוב מרחוק לקרוב ויש בידם פנינים נדירים למלחמה ביצר הרע שכן הם הכירו את מוצביו ויודעים שאין טעם לחזור אליהם למרות כל הפיתויים שיעברו. וזהו יתרון האור שבא מן החושך מתוך הגלות נר בלילה מאיר יותר משהו בצהרים. מדרגת החושך שנעלת מן האור כי הוא נסתר והאור גלוי – ישת חושך סתרו.
ואין אדם יאמר אחטא ואשוב שכן אין מסיעים בידו ( אבל הוא יכול להתאמץ על כך ואולי יצליח).
כמה מילות ברכה.
טוב לברך ברוכים אתם לה' אלוהיכם . מברכים על המזון, על הריח ,האש, הים כמעט לכל דבר יש ברכה . בתפילה מגיעים למאה ברכות : ברכות השחר , ברכות התורה , ברכת כוהנים . מה מחזיק ברכה ? נאמר שהשלום הוא כלי לברכה . ומה מקור הברכה ? היא השבת אשר מראש מקדם נסוכה ובזכות מי נתברך ?
בזכות האישה והילדים ככתוב בגמרא מצוי בלא אישה מצוי בלא ברכה.
כל חידוש תורה צריך שיתבסס על הנאמר עד כה כמו לבנה נוספת בבניין.
אחרי 3000 שנות של תורה, דרש, רמז וסוד ? מה צופנים הקטעים הלבנים שבין האותיות השחורות . לאיזה רמה של דקדוקי הלכות אפשר להוסיף סיגים ? האקטואליה של התורה לא מפסיקה וניתן להיעזר ב בחיי היום יום חדשות ביום ובלילה .לדוגמה על הפסוק ה' נותן שכר טוב ליראי ה' רמז באות ט ' שהחלל בתוכה דומה לעובר קטן ובאמת הילדים הם האושר הכי גדול והם גם המשכיותו. ובאות א' שמורכבת מ י' עליונה ותחתונה רמז לקשר בין עולמות בחלקיים הלבנים מבחין בצורת פרופיל של כף יד נותנת ומקבלת מלמעלה למטה דבר דומה יש באות ש' שהיא קבלת שפע עליון –פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון. האות צ' על קטעיה הלבנים פתוחה למעלה ולצדדים אך לא למטה כמו הצדיק שאין בו נגיעה מצד היצר הרע.
י' היא ראש עם תפילין זקן וצוואר , ו' היא גוף , נ' נחש ז' חרב וכו'.. כאשר יתואר במאמר נפרד.
ע"פ ספר יצירה העולם נברא ספר (התורה) ספר (אותיות) וסיפור(יציאת מצריים)
האותיות הן המשכה גשמית שע"י ה' מקיים את העולם האותיות מקצה העליון לספירות עליונות ומורידות בצורה כללית את השפע לעולמות התחתונים ומימין לשמאל על ציר הזמן מהעבר להווה ולעתיד .
כמו נשיא הדור.
השאיפה למקסימום : לקחת אחריות, לחשוב שכל העולם תלוי בך במעשה הטוב שתעשה תציל נפש אחר ותכריע את כל העולם לכף זכות תתפלל על כל ישראל כי באמת כולם חשובים כמוך.
לגעת ב "א-ל” חלק ב'.
החיפוש והקרבה לדמות אב שהיה חסר אם מיתמות או מגרושים, סיבה מספקת בפני עצמה. מתי יגיעו מעשי למעשה אבי ?
אמר רבי בנימין הכול בחזקת סומין עד שבא הקב"ה ומאיר את עיניהם.
ארץ ישראל מלשון רצון ה' חו"ל מחוץ לרצון אבל מלוא כל הארץ כבודו מלא עולם מכאן שאין חו"ל הכול היא ארץ ישראל ועובדה שכולם רוצים את ירושלים כי משם, מהר המוריה הכול התחיל ולכן הכול מרגשים איזה קשר שורשי לשם
אומרים ביהדות בניגוד למדע שמכחיש שהעולם נברא יש מאין ומכאן שהוא בגדר חידוש אשר ה' מקימו בכל רגע מחדש
אך ליתר דיוק העולם נברא יש מעורב באין, כי עם היה רק יש היה כ"כ צפוף שאי אפשר היה לזוז, הוא נברא מלא יש ולא אין שה' קדם לבריאה והוא אין לו גוף ולא דמות גוף וגם מופיע במדרש שה' הסתכל בתורה וברא את העולם כך שגם היא קדמה לבריאה והיא שונה ממה שאנו מכירים היום כתורה שבכתב ותורה שבעל פה היא התורה המאוחדת וגם היו נשמות ישראל לפני הבריאה ועולמות עליונים שהיו בהם נבראים רוחניים כך שאין זה מדויק לומר שעולם העשייה נברא יש מאין כפשוטו.
רעיון החשיבה – העשייה האחדותית.(מובא בפרוט מכתבי הרב קוק זצ"ל)
"העניין העיקרי הוא לא שהפרט יגיע למדרגה של קירבה אישית לה' אלא להיות חלק מהכולל וביחד להתקדש.”
כמו שהראש למרות שמורחק לכאורה מהגוף ע"י הצוואר הוא אינו יכול לתפקד ללא אברי הגוף והחיבור ללב כך גם ישראל כוהנים ולווים וישראל ואומות העולם. שהכול צרכין זה לזה כי במקור הכול היה אחד והראיה שאומרים בהבדלה "ברוך המבדיל בין קודש לחול , ישראל לאומות העולם".
הצוואר היא המלכות של בית דוד.
תפקידה לקשר בין ה' לעם ולאומות
מתוך דברי הגר"א והגאון מווילנה ע"י הרבנים של מכון מאיר.
ועכשיו לדברי בעל התניא פרק מ"ב.
יש לדעת את ה' . והאדם ידע את חוה , דע מול מי אתה עומד .
ידע את צרכיה ואת רצונה את תכונותיה והתנהגותה ידוע לשון התקשרות כמו עם חפץ גשמי להתבונן בשכל ובלב בגדלות ה' ובכך להגיע ליראה בכל מעשיך
מתבטא.
ה' אין סוף אינו מושג גשמי הוא אינו מושג בכלל השכל לא יכול להשיגו במחשבתו ולהבינו הו על מודע מחוץ אלינו בייננו ובתוכנו אני אתה והוא הם מדרגות בהויה.
בתוכנו- “עשו לי מקדש ושכנתי בתוכם”
תהילים ע"ח " ויטוש משכן שילו (שלו) אהל שיכן באדם.
וייתן לשם עוזו ותפארתו ביד צר (אדם מחשבתו צרה) וייסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר.
אתה – ברוך אתה ה' -נוכח
הוא - בהושענות אני והו הושענה -נסתר
שמותיו הם ביטויים של פעולותיו בעולם אבל אי אפשר לתאר את היחס לה' בצורה יחסית אלה על דרך משל כי יש שוני גדול מדי.
אפשר להגיד מה הוא כן כדי שלא נטע ונחשוב מה הוא לא יחד, גדול ,חזק אבל לאמיתו של דבר הוא גם עדין ודק מן הנראה מדויק ורגיש תקיף ומלא הכול.
מהי תכלית האדם ? לעבוד את השם ולירא ממנו
לעשות רצונו יתברך – בשמחה של מצווה
להמשיך אורות עליונים ולעשות לו יתברך דירה בתחתונים
להדבק בו - בדרכיו הטובות – במידותיו – בתלמידי חכמים לפלפל בדבריהם
התענג על ה',
וייתן לך משאלות לבך. -תהילים ל"ז . כיצד? כונה לפני אמירת מילות התפילה תוך הגיתן מדביק רוח ה' שבנפשו עם רוח ה' שבאותיות המרכיבות מילים ורצון בורא מחדש את המציאות. וזהו האיחוד ומלאכת הייחודים.
מסיפור גן עדן אנו למדים שעם האדם רוצה לחזור ולחוש את אותה המציאות שלפני החטא עליו להבין שבעצם אין רע בעולם כי במקור הכול לטובה ואם יתבונן בכך שה' מהוה אותו ואת כל העולם בכל רגע מחדש שנאמר המחדש בכל יום מעשה בראשית ידע להאריך את חייו אחרת.
אז זה העניין : להביא את התורה מבית המדרש לחיי היום יום להיות איש חסד , בעל דרך ארץ אך יחד עם זאת יהודי טוב שמקיים תורה ומצות ובכך חי את התורה ומתוך השתדלות אמיתית עד הסוף בעשייה תראה ברכה שהיא אינה תלויה בגובה המשכורת כלל.
"הנה נחלת ה' בנים שכר פרי בטן." תהילים קכ"ז
הקב"ה שם את נפשו בתורה ובנשמות ישראל -כמובן שהוא עצמו לא מגבל רק להם הוא לא מוגבל בכלל לא בעולם הזה ולא הבא מכל מקום יש דרך להתקשר אליו דרך התורה : היא נתנה מלמעלה ומאתנו היא חוזרת למעלה ע"י קיומה והיא דרך נעלית מאד שבה יכול יהודי פשוט לחדש חידושי תורה גם לעולמות העליונים יש בידו מעט מהיכולת של ה' ע"י החיבור אליו והיא הדרך השנייה הטבעית שה' הטביע בכל יהודי את גילוי הנסתר כך שיהודי נפגש עם דברי תורה זה מיישב את נפשו .
ה' נקרא גם אדנ-י צבאות ומה פרוש צבא- אות הינו רצונות והם באים לידי ביטוי בטבע ,באנשים במלאכים לכל מלאך יש תפקיד אחר שאותו חייב לבצע הוא נשלך לבצע את רצון ה' ואין לא שום ממשות מצד עצמו לכן בסיפורי התורה עד לגלות לא ניתן להם שמות כלל הכול היה כגילוי אלוקי וכולם ידעו וחיו לא כמו היום שנהוג להפריד בין חומר לרוח אז תפסו את העולם אחרת וראו איך הרוח ממלאת את החומר והעלו החול למדרגת הקודש מכאן ברור למה נפלו לעבודה זרה לעבוד עץ ואבן מה שהים כ"כ מטופש בעיננו אז בגלל מדרגתם הרוחנית הגבוהה היה ניתן ליפול בנקל והגלות אפשר לומר ריפאה את התופעה הזו ע"י ריחוק מהקדושה עד כדי כמעט הכחדתה מה קדוש בימנו ? התורה ,המזוזה ,התפילין אלו עשויים מחומר לא מעור של בהמה מתה אבל למרות זאת אנו מנשקים אותם.
רפאל מבטא כח של ה' לרפואה מיכאל למידת הרחמים גבריאל למידת הגבורה וכן הלאה השטן מיצג את מדת הדין מצד עצמו אין לו שם כח אלא רק מעצם חיבורו ושליחותו מה' ומה ענינו ? הוא רוצה שיהיה כאן ועכשיו במהירות הזעזוע שיוצר מביא לתמורה מידית והמחיר שמשלמים על המהירות גבוה וקשה נגיד שלום עכשיו זה טוב אבל אולי עדי לחכות ולפרוס את הדין ברחמים כך שלא יהיה כ"כ קשה אנו רוצים לעזור לעולם אבל אנו צריכים לחשוב קודם כל על עצמנו – עניי עירך קודמים לעניי עיר רחוקה אלא עם הם זקוקים יותר.
השטן כמו הנחש רוצה עולם אידיאלי עכשיו והוא גילוי של ה' בלתי נפרד ממנו ההפרעות שיצר מאפשרת התפתחות- חזרה בתשובה וע"י ההתנגדות מגעים למצב חדש טוב יותר הנבנה על גבי הריסות של חלק מהבניין הישן
גם לצדיק קשה עם העולם ושפלות הבריה אל ף שמבין שהכול מעם ה' וזה רצונו
והנחש אותיות חושן, משיח, נחש נחושת סמל הרפואה כיור נחושת במקדש לטהרה ונחש בריח הוא היה הבריח התיכון שחיבר את אוהל מועד אז מי אמר שנחש הוא רק רע הוא עשה טעות נהינו ערומים -עמומים כמותי ועלינו להיות תמימים עם ה'.
זהירות ממוקש עבודה זרה בדור הזה.
לתהילים ולמזוזה ואף לצדיק או קיברו אין שום כוח מצד עצמו הלא שזכותו או מה שהוא מחולל בנו תשנה אותנו לטובה רצונות ה' באים לידי ביטוי ע"י או במזוזה ותורה וכו' ואנו נעזרים בהם להתקדש והם צרכים להיעשות גם כן בקדושה ובכשרות כהלכה.
חשוב לזכור שמה שאנו קוראים בתנ"ך או בגמרא אף פעם אינו רק כפשוטו אלא בא לבטא גם רעיון עמוק יותר שלפעמים אין מילים לתארו לדוגמה :
תנורו של עכנאי(נחש בארמית) אינה רק סוגיה פשוטה הדנה עם הוא כשר או לא התנור משל ליום הדין שנאמר לאברהם הנה יום בא בוער כתנור -חום אש של גיהינום כמפורש על המחזה בברית בין הבתרים
והיה אחרד הרבנים שהוכיח ע"י מופתים שהתנור כשר כלומה שזמן יום הדין כשר והצדיקה אותו אמת המים שסבה לאחור האילן שעף 200 אמה ואף בת קול אך חכמים פסקו שלא מתחשבים בהם כל מה שנתן היה בהר סיני ועכשיו זה בידם וה' הודה ניצחוני בני למרות שבשמים הייתה נכונות לגאולה עכשיו עם כאן על הארץ אין את הנכונות הזו הגאולה לא תגיע והיא יכולה לבוא כרגע דממרא כבר בזמן הגמרא אמרו שכבר כלו כל הקיצים ...
"צפו לישועה בהיסח הדעת".
"הטבע – אחת הדרכים שבהם ה' מדבר אתנו"
אחת הדרכים שבה אנו מדברים עם ה' היא דרך התפילה .
והרי אין שינוי ברצונו והכול גלוי וידוע לפניו מה היה ויהיה לכן מה תועיל התפילה ולמה כל המאריך בתפילתו מאריכים לו חייו ואין תפילה שאינה חוזרת ריקם אלה שהתפילה יוצרת שינוי במתפלל והוא כבר אינו אותו אדם לכן אין הוא נשפט כאותו אדם שהיה לפני כן אלה כאדם חדש ה ' שומע תפילה אך אנו לא מתנים את תפילתנו בעם יעשה רצוננו הוא יודע הכי טוב מה טוב לנו ואנו מאמינים שכל מה שעושה זה לטובה אחרי הכול הוא יודע יותר טוב מאתנו כי הוא יצרנו .
ה' מתאווה לתפילתם של צדיקים אבל את תאוותו ורצונו אין מודדים בקנה מידה אנושי.
ויקרא בשם ה' תרגם אונקלוס צהלתונה לשון תפילה
ויפגע במקום – ויתפלל
פתיל צמוד להיות צמוד לה '
לשון פיתול להתפתל עד שנתעשת.
לשון פלילים לעמוד לדין .
תפילה ולימוד תוך דיבור בקול משתף כל האברים במצווה
תוספות לים טוב
לא כל מי שרוצה ליטול את ה' יבוא וייטול דרשו חז"ל ומה כוונתם
כדי להיות כלי ראוי עליך לעבוד על המידות המוסר ואז למלאו בתורה שם שם השם נפשו
התבוננות בשמותיו הקדושים אם נאמר שכל אחד מהם הוא הוא ה' על פי מאמר הרב קוק ז"ל זה עצמו תהיה עבודה זרה וקשה הדבר כי נאמר ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו אז מה עם שם אדנות , שד, ה' צבאות כינוייו הגיבור הגדול הנורא הטוב ,שלום הם תיאור של פעולותיו אך עצם הניסיון להגדירו במסגלת כלשהיא היא בלתי אפשרית כי הוא אינסופי למוח האנושי והוא כולל הכל בגודל ובקוטן בכח ובעדינות וכולי.
כל ניסיון להגדיר עלול להביא לידי כפירה כי האמת גדולה יותר.
באופן ג' ביאר הגר"א את המאמר הראשון בספר יצירה שם טען כי כל התורה בנויה משמותיו של שם הוי"ה המפורש ב"ה.
החיבור אל ה' מתבטא לא רק בחיבור אל התורה ומצוותיה אלא גם בחיבור אל ארץ ישראל שהיא המקום לקיום המצוות וישובה והילוך בה בלבד מזכה את האדם לחיי עולם הבא
ולעומת זאת ויתור על חלקיה יביא לשפיכות דמים ולא מן הראוי לא לקיים עלי את המצוות כי היא ארמונו של מלך מלכי המלכים אז כאשר יבנה לו בית בירושלים בית המקדש השלישי תשרה שכינתו ונדעהו בגלוי תיפסק הקללה ויחזרו אנשי אמונה ירד טל לברכה ויחזור טעם הפרי תחזור החכמה והנבואה ורוח הקודש
ויחיו המתים ראה סוף מסכת סוטה
ולסיכום תהילים ח' “ מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו ותחסרהו מעט מה' וכבוד והדר תעטרהו"
בכל דבר -דיבור או חפץ -רצון גם עם הוא רע יש ניצוץ כלשהוא של טוב של קדושה אחרת לא היה מתקיים כלל לא שנגיד שעבודה זרה למשל היא טובה ח"ו אבל גם ממנה אפשר להשלים משהו ולפדותו לשם קדושה - אתהפכה ואתקפיה ס"א.
ה' אוהב את עמו ישראל זה הוא - ה' אלוקיך עמו(בלק) ולא הביט און ביעקוב אין קטרוג מתחיל משמים אלא עם כן התחיל מן הארץ ובעלי מחלוקת , רודפי ממון ושנאי חינם ע"פ הגר"א הם ערב רב .
ה' מצדו הבטיח וסלחתי לעוונכם בלשון הווה לא שהוא ותרן ואין להתרעם עליו כי בחן את התורה תתקע"ד דורות לפני שהחליט לברוא עולם הוא סבלן ואת אשר ה' יאהב ה' יוכיח אשרי מי שאוהב לקבל תוכחה כך נלמדת גם התורה לפעמים
תוספות אחרונות מראשונים
הרמב"ם בסוף הלכות תשובה : ”ככול שתדע יותר את ה' כך תאהב אותו יותר"
ה' הוא המדע הוא היודע והוא הידוע בידיעת עצמו והנבראים המהר"ל חולק כי אי אפשר להגביל ה' כלל אך כי הוא אין סופי ללא תכלית וגבול ואינו ניתן לתפיסה כלל במוח השכל האנושי אך זהו לפני צמצומו וזה לאחר צמצומו בספירות ובעולמות וכל זאת עשה
בגלל אהבתו אותנו שנתייגע ונעמול ונתקדש להדבקה בו ולהתעלות לה' כי האהבה דוחקת את הבשר לכן תלמד שאף אתה תדחק תאוותך וכל מקום נקודה הריחוק משפיעה על געגוע כיסופים ואהבה עזה כרשפי אש לחזור ולשוב.(תניא – ליקוטי אמרים מ"ח, מ"ט)
תוספות אחרונות
ההתבוננות באלוקות היא מצווה - מקראת שמע - בלכתך בדרך בשכבך ובקומך בכל דרכך דעהו – שוויתי ה' לנגדי תמיד
והיא גורמת ללימוד תורה בדרך נעלה כי אתה לומד איתו ית' את חוכמתו
ועל כן חסידים ראשונים היו מקדימים לתפילתם כשעה לפי הזמן
ההתבוננות עצמה מביאה לנבואה שלאחריה הלימוד נעשה באופן עמוק יותר ע"י לימוד חסידות – פנימיות התורה ללא חשבון באופן בהיר ועמוק נהפך הציווי לרצון טבעי לקבל עול מצוות ולעשותן
המטרה היא לא רק לגלות אור ה' אלה לתפוס אותו בעצם ממש ע"י קיום המצוות כל למשל
במצוות ברת המילה שהיא נוגעת ממש בבשר שהוא הכי גשמי ניצר קשר במדרגה הגבוה ביתר רוחנית עד כי נאמר לאברהם לאחר הברית ויראה אליו ה' והוא יושב .. ה' לא רק ניגלה אל אברהם אלה שנתן לא כבוד כמו למלך שהוא יושב וה' עומד
ונאמר על הברית "מי יעלה לנו השמימה “. ר"ת מילה וסופי תיבות שם הוי"ה
שהמילה מאפשרת ליהודי לקים המצוות בשלמות כי לא בשמים היא ...
הגילוי הלוקי האור מסתיר על העצם ע"י שמסנור אך נק עצם מחיבת אותך להיות אמיתי ללא אגו ובכך מתאפשר לה' להיתחבר אליך כי אין עוד מלבדו
אתה מוכר עצמך לה' כמו שהוא כביכול מכר עצמו לעם ישראל כאשר שם עצמו בתורה ומשרה לישראל...
זאת ועוד ניתן ללמוד על מהות ה' מי"ג עקרי אמונה של הרמב"ם
שהוא יחיד והוא ראשון ואחרון ואין בו שינוי
אבל ללא תורת הסוד והחסידות יתכן סתירה לוגית כי או רואים בענינו שיש ריבוי פרטים והם משתנים ועם הוא מקומו של עולם ללא שינוי איך ניתן לישב זאל ללא ביאור עינין הצימצומים ועל דרך הספירות שמבחינת האור שלו אין שינוי אך מבחינת הקליטה שלנו אותו ית' זה נעסה דרך מסכים המונעים מעצמותו להתגלות כל כלי ע"פ יכולת קיבולו..
כל התורה בנויה משמותיו הקדושים...
בפיוט אדון עולם שאומרים בשחרית גם מובאים סתירות כביכול שנאמר אדון עלום אשר מלך בטרם כל יצור נברא ... אז על מי הוא מלך אם לא היה על מי למלוך? ומזה בלא רשית ובלא תכלית ?
לנו יש ראשית ולנשמתינו מחוברת לאינסוף ונמשחת לנצח ותכליתנו לעשות לו ית' דירה בע' התחתונים אבל למה מבחינת עצמותו הוא היה צריך לעשות כל זאת ? כי הוא תכלית הטוב וכזה הוא מטיב עם בריותיו והוא נמצא לעת צרה -הופכה לצהר – פתח ובסופו של דבר ה' לי ולא אירא.
לאור אינסוף יש התחלה במאור עצמו – שממנו הוא יוצא אבל לא ניתן לתפיסה חושית אולי להשגה באמונה או הסבר שכלי על דרך משל כהדמיה אבל לא ממש עצמותו אבל האור שלו מגיע עד לעולם הזה ובעזרת האדם והעולם הופך להיות אור חוזר שמרים את כל העולמות העליונים גם כאן ניתן לראות איך ככול למתקדמת האנושות היא מגלה עומקים חדשים ואין סופיים בהתבוננות בטבע
אחדותו מופיעה בריבוי הפרטים ועל זה נאמר שלעתיד מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים כמו שהמים משווים את גובה קרקעית הים...כך תתגלה אחדותו הפשותה.
המאמר מוקדש ליחידה ,לאשתי רחל וילדיי :
תהל, חיים אברהם ואיילה שיהיו בריאים
להוריי מוריי ורבותיי שיזכו לחיים טובים וארוכים בתוך כלל עמך ישראל.
שנה טובה וגשומה ומבורכת.
יותם יהונתן http://gallerya0.tripod.com> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
