משלי שלמה 

          .

 

                       "משלי שלמה"

 

              מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"

 

                      רקע:    מלכות שלמה - חלק א'

 

שלמה המלך, בנם של דוד ובת שבע, מגדולי מלכי ישראל, מלך על הממלכה המאוחדת, טרם פילוגה. שמו ניתן לו ע"י דוד ואילו נתן הנביא כינהו "ידידיה" (שמואל ב' י"ב/כה'), במשמעות ידיד ה' מתוך כבוד וחיבה. לאחר מות אבשלום, היה אדוניה בן חגית, בכור הבנים וטען למלוכה (מלכים א', ה'/ו'). אולם, בעקבות התערבות נתן ובת-שבע, החליט דוד להמליך את שלמה בחייו. המלכתו נערכה ליד נהר הגיחון ונטלו בה חלק הגיבורים אשר לדוד והכרתי והפלתי, אליהם נתלוו הפקידים הקרויים "עבדי המלך".

המלכת שלמה עוררה חילוקי דעות בקרב שרי הצבא והכהנים בניהו, יואב, צדוק ואביתר, וגררה בעקבותיה השמדת היריבים או גירושם. שלמה לא נרתע מנקמת דם כדרך ענישה מלכותית כלפי יואב ושמעי בן גרא. מקרים אלה מעידים על הזעזועים שפקדו את מלכות דוד. מכוחם, עלה שלמה למלכות עוד בחיי אביו ומלך איתו ביחד בשלטון משותף. הוא ירש מאביו ממלכה שהשתרעה מנהר פרת ועד גבול מצרים (מלכים א', ה'/א').

תולדות מלכות שלמה המתוארות בספר מלכים א' (פרקים א'-י"ב), נשענות על מקורות היסטוריים שונים, המורכבים מרשימות ממלכתיות בנושאי כלכלה, מינהל, קשרי חוץ, מסחר ובנייה. המדינה בוצרה במפעלים גדולים שהאדירו את כוחה והגדילו את כבודה בעמים. אירגונה הפנימי גובש, שלטון בית המלוכה התייצב והתרופפו המסורות השבטיות הקדומות והשפעתן במדינה.

 

אחד ממפעליו הבולטים והחשובים של שלמה המלך הוא הקמת בית המקדש בירושלים ועשייתו למרכז החיים הלאומיים של העם. מפעל זה השאיר את חותמו העמוק בכל תולדות עם ישראל.

תיאור בניית בית המקדש הובא כנראה על סמך רשימה אותנטית-מקורית מימי שלמה. גם ספר דברי הימים ב' (פרקים א'-י') מתאר את תולדות מלכותו של שלמה, ומעמיד אותו, לא רק כיורש נאות וראוי לדוד, אלא במיוחד כמלך גדול וייחודי בזכות עצמו ומכונן עבודת הקודש לדורי דורות.

 

כבר בתחילת שלטון שלמה פרצו מרידות בממלכתו - באדום ובארם דמשק, אך הוא הצליח לשמור על הממלכה. היתה לו אחיזה אפילו בממלכה הניאו-חיתית והגיע גם עד תדמור במדבר (דברי הימים ב', ח'/ג'-ה'). משליטתו על דרכי התחבורה העיקריות שבין מצרים למסופוטומיה ולאנטוליה, הפיק שלמה תועלת מסחרית משמעותית. היתה לו גם שליטה מסוימת על דרכי השיירות מנאות המדבר תדמור ועד נאות ערב. הוא הצליח לפקח על אילת שהיא המוצא לים הסוף, וכנראה גם על הקשר היבשתי שבין הים התיכון לבין ים סוף. בדרכי תחבורה ראשיות אלה נסתעף מסחר רב היקף: בצפון הגיע עד אנטוליה ובדרום עד שבא שבדרום-ערב והרחק מזה עד אופיר, הנמצאת במזרח אפריקה.

נראה שזה הרקע לכתוב (מלכים א' י'/כח'-כט'), המספר על "מוצא הסוסים אשר לשלמה" ועל "סוחרי המלך". בפעילות זו של שלמה, משתלב הסיפור על מלכת שבא שבאה לירושלים (שם, ב'). שלמה כנראה נטל חלק פעיל במסחר הבשמים בין ארצות אפריקה לבין סוריה וארצות הים התיכון, שכבר אז היתה להם דרישה וביקוש בארצות המתורבתות.

 

בהקשר זה מסתברים גם היחסים ההדוקים שבין שלמה לבין חירם בן אביבעל מלך צור. בני ישראל שיתפו פעולה עם בני צור בספנות בים סוף והיו מביאים מאופיר מתכות יקרות ושנהבים. עציון גבר היא אילת, שימשה לספנות זו נמל מוצא. הקשרים ההדוקים שבין שלמה לחירם, הובילו לברית בין הממלכות, שלא כיחסי התלות של כמה מן הממלכות האחרות בממלכת ישראל.

 

                                                                                          ד"ר אברהם גוטליב

                                                      

                                                                          המרכז ללימודי יסוד ביהדות

                                                                                 אוניברסיטת "בר-אילן"

 

 

 

 

ד"ר אברהם גוטליב מרצה ומחנך להעמקת הזהות יהודית באוניברסיטת "בר- אילן"
המרכז ללימודי יסוד ביהדות
אוניברסיטת "בר-אילן"

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי