העיתון היומי - מדיטציה על לב ליבה של המציאות 

רופא שפגשתי פעם ספר לי שהוא איננו קורא עיתון. זו הדרך שלו לדאוג לעצמו, לבל יתרגז ויכעס. זו גם המלצתו לשמירה על הבריאות. הקול שהוא מביא טוען שההתנתקות מהמציאות ומכל מה שמכניס אותה אל פתח ביתנו ואל מודעותנו היא הדרך לאיכות חיים. לא לתת לשליח להכנס מבעד הדלת ובכך למחוק ולהעלים את שליחותו.

אכן, עיתון יומי מודפס או מקוון, הוא לכאורה ההיפך הגמור משקט ומשלווה.
הקריאה בו יכולה לעצבן אותנו, להרגיז אותנו, להביא לידיעתנו מידע שהיינו מעדיפים שלא היה מגיע אלינו.
בעיתון, המשקף מבחינות רבות את המציאות בה אנו חיים יש את כל המתח, הרוע, האנוכיות, הכוחנות, האלימות, המתירנות, החומרנות, תאוות הבצע ושאר הרעות החולות - שהן חלק ממציאות החיים במדינה ובעולם.
קשה לקרוא אותו לא אחת. המידע מעיק. מביך לעיתים. לא תמיד קל.

אולם, כמו כל קושי - גם הקושי שבעיכול ובהתמודדות עם הכתוב שחור על גבי נייר או מסך, הוא הזדמנות אתגרית לעבודה פנימית עם עצמנו, שכן המציאות היא המורה הטוב ביותר.
קריאה מתונה בעיתון, קריאה שאין בה התמכרות ללהט החדשות, אך יש בה רצון לדעת, להבין ולחוש את שקורה מסביב; לרדת לעומקי ליבם של המתעשרים, המתרוששים, המכים, המוכים, המנהיגים, המפגינים, המחלימים, הנוטים למות, הסובלים, הנפגעים, הנבונים. להתעמק במורכבותה של ההוויה, המציאות.
מה מעוררת בנו הקריאה? האם שיפוטיות, האם חמלה, האם שנאה האם רצון לנקמה, האם קנאה? האם שמחה, גאווה, הקלה? קשת של רגשות ותחושות שמתעוררות בנו עקב המגע הבלתי אמצעי עם שופרה של המציאות.

העיתון היומי איננו אובייקטיבי ואינו נטול פניות ונטיות לב של מנהליו, עורכיו וכותביו, אך האין גם אנו כאלו, בעלי אג'נדה ועניין המנסים לטפטף את משנתנו מבעד לכל מעשה ומילה?.
דווקא המודעות לכך, תסייע לנו להתקדם כדי להיות פחות כאלו, יותר בהירים, רבי פנים וגמישים.

בעיני עדיף לדעת כדי להתמודד. לנסות לחוש בקושי, בכאב, במחיר הקידמה, בבערות, בחמדנות. הצבתה של המציאות כפי שהיא מול הפנים, מאפשרת לנו לגעת בה, לחקור אותה, להתמודד עימה. ההדחקה וההסתרה רק מכבידות. דברים הנאמרים על השולחן כואבים פחות מאשר ליחשושים בחדרי חדרים.
מודעות היא מקור עוצמה, אף אם קשה לא אחת לפגוש בה. העלמת הדברים והדחקתם, מוסיפה סבל למרות שהנטייה הראשונית והנוחה שלנו היא לעיתים קרובות, לדבוק בה.

והמציאות כמו המציאות, יש לה פנים מגוונות. גם טוב ניתן לקרוא בעיתון. אנשים טובים. מעשים טובים. תוכניות טובות. מגמות חיוביות. כמו המציאות גם העיתון יכול לספק לנו מקומות פנימיים לנוח בהם, הוא יכול לקחת אותנו בדימיון לתוך מציאות פנטסטית מרגיעה ומשחררת.
בסך הכל, בחברה דמוקרטית וחופשית, לעיתון יש תפקיד חשוב, בגילוי, בחשיפה, בהתמודדות. מפתח משמעותי לחיים האישיים שלנו הוא ביכולתנו לטפח את המודעות שלנו, את המשכל, את המחשבה, את הנפש. העיתון היומי הוא הזדמנות פז לטיפוח יכולת ההבחנה שלנו, לבחינת המחוייבות והמעורבות החברתית והקהילתית שלנו, ליכולת לשאת מורכבות ושונות.

דרך האמצע לקריאת העיתון מכוונת אותנו לעיון מתון, לבחירה הגיונית של כלי תקשורת. עיתון שלא נטבע בו ושאינו מנסה מדי לכוון אותנו להיות אחד עם נושאי כתבותיו. עיתון המביא לנו תאורים נקיים ככל האפשר ודעות מגוונות. עיתון המסייע לנו לבדוק ולמרק את הלב שלנו, את התבונה שלנו. עיתון שאנו יכולים לשאת. איש איש והעדפתו.
וכשאנו קוראים עיתון, נקרא עיתון. נהיה עמו. נדע שאנו קוראים. ננסה לצאת מתוך עצמנו ולגעת במה שמחוצה לנו; באנשים אחרים, בחוויות שעברו, בהשקפות, בתפיסות עולם, בידע החדש לנו.

אנשים החיים באמונה באל, בדרך, באידאולוגיה, עשויים לבחור בהמנעות ככלי להשרדות. מדוע צריך מידע שעלול להתנגש עם אמונתם, שעשוי לגרום להם להרהר שנית בתורתם?

ההתנתקות מהמציאות והחיים הנפרדים בבועה (יישוב אליטיסטי נפרד, בית ספר ייעודי, ויתור על עיתון, קהל מכרים הדומה לי וכו') מייצרים לאורך זמן מבוכה וכאב. בדיוק כמו אדם המסרב להכיר בבעייתו עד שהיא (המציאות!) מתנפצת לו אל מול הפנים. היציאה מהארמון, אינה תמיד נוחה - אבל גם בלתי נמנעת.

ניתן להתמודד עם הפחד מהחדרת מתח אל החיים בהעמקת ההבנה שמקורו של המתח אינו רק בהתרחשות החיצונית, אלא גם ואולי אף בעיקר ביכולת שלנו לעבד אותה ולהתמודד עימה.

עיתון יומי הוא אמצעי המכיל את ריכוז המציאות עבורנו וככזה הוא מרחב לאימון ותרגול עצמי לפיתוח קשב, תשומת לב, חמלה ויכולת הבחנה.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי