להעביר את דביר: דביר תמיד יישאר השמן הלא-יוצלח 

בפרסומת הראשונה בסדרת הפרסומות של בנק מזרחי טפחות דביר (השחקן דביר בנדק. אנחנו עדיין לא יודעים ששמו דביר, אנחנו רק יודעים שהוא שמן ושכלום לא הולך לו) מדבר עם גבר שיושב לידו במטוס, לקוח קבוע בבנק מזרחי טפחות, וכך הוא מתוודע לבנק הנהדר הזה. בפרסומת השנייה (ואולי גם בשלישית) קורות לו תקלות בשל התעקשותו להסתמך על הבנק שלו במקום להתקשר ל"מומחים" בבנק מזרחי טפחות.

בפרסומת הבאה בסדרה, שכותרתה "להעביר את דביר", לדביר יש בעיה קשה שמצריכה מה שמוכר כ'התערבות' של משפחה וחברים, כמו במקרים של התמכרות לאלכוהול או לסמים. דביר לא מסוגל לעשות את השינוי שיביא לתפנית החיובית בחייו - להתנתק מהבנק שגורם לו סבל ולעבור לבנק מזרחי טפחות. אבל הבעיה הגדולה יותר של דביר היא שכמו הרבה גברים ונשים עם עודף משקל הוא מקוטלג בשורה של סטריאוטיפים:

1. מי שלא נמצא במקום הנכון, ובמקרה זה הבנק הנכון, לא עומד בסטנדרטים האסתטיים המחמירים של החברה המודרנית. דביר שמן. שמן = נראה רע. עמיתו, שנמצא במקום הנכון, הוא גבר נאה בעל שיניים צחורות. גם זה מתאים למוסכמות, בעיקר אלה של סרטי קולנוע אמריקניים, ולפיהן כוכב הסרט נראה תמיד רזה ויפה, והחבר או החברה הטובים שמייעצים לו מגוחכים, שמנים ומכוערים על פי הנורמות המקובלות.

2. לא רק מי שאינו נמצא במקום הנכון נראה רע. כל מי שקשור אליו נראה רע. דביר שמן, אשתו שמנה, הבן שלו שמן, הוריו שמנים. משפחת הדובים. זה מה שקורה כשלא עוברים למזרחי טפחות. נראים תפוחים. ומיד רואים מי שונה: זה שנמצא במקום הנכון. הוא לא שמן.

3. מי שלא נמצא במקום הנכון הוא אדם לא החלטי, עקשן, ילדותי, עושה החלטות שגויות (נמנע מהתייעצות עם ה'מומחים' ותמיד נופל), תזזיתי ולא רגוע, לא מודע לעצמו. עמיתו נראה שלו ורגוע, בעל מודעות והבנה פסיכולוגית עמוקה.

כעת בפרסומת הנוכחית של הקמפיין הזה יש סגירת מעגל. דביר עושה את המעשה הנכון ועובר לבנק הנכון, אבל הוא עדיין נשאר בתפקיד הלא-יוצלח. כשהוא חוזר מהבנק הוא מתקשה להביע במילים את מה שהוא רוצה להגיד, והחבר משלים לו את המשפטים. ברור. דביר בסך הכל עבר לבנק אחר. הוא עצמו לא השתנה. הוא תמיד יישאר שמן.

באתר "להעביר את דביר" יש הצעות שניסחו מחברי הקמפיין: אני רוצה לדחוף את דביר, אני רוצה להעביר לדביר חיוך... קריצה... כאפה... עידוד... חיבוק - וסיכום של ה"העברות": בשעה 21:27 היו 638 חיבוקים, 816 עידודים, 529 חיוכים, 1,398 דחיפות, 438 קריצות, 2,521 כאפות.

מי שבאמת צריך לתת לו כאפה הוא מחבר הקמפיין הזה. עורכת לשון ומנהלת אתר לעריכה לשונית
למאמרים נוספים על פרסומות וקופירייטינג:
1) קמפיין תכנון פיננסי לחיים של בנק הפועלים
2) לא רק אובדן הסמכות ההורית

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי