איבדנו את חוש המידה - מדינה שלמה השתגעה 

איבדנו את חוש המידה - מדינה שלמה השתגעה  /  נמרוד נוי

4/11/2009

הסיפור של פיצול משרת היועץ המשפטי לממשלה לשניים הוא דוגמה מצויינת לעניין שניתן לדחותו. שום דבר רע וחריג עד כדי כך לא יקרה אם נמשיך במדינת ישראל עם המסורת הקיימת בנדון. גם אם יש צורך בחשיבה חדשה בוודאי זה איננו התחום שיש בעת הזאת לחולל בו תמורות יסודיות ולהקפיץ את המדינה כולה על הרגליים בגינו. מפלגת קדימה איננה צריכה לתת את ידה לדבר הזה. אילו היו מתקיימים בה תהליכי עבודה וקבלת החלטות סדורים ואיכותיים, יושבת הראש שלה ציפי ליבני והפוליטיקאים שאיתה היו מסתייגים מיוזמה זו של שר המשפטים, ולא היו נחפזים לצאת בהצעות גישור ופישור כלשהן בנידון. עוד הזדמנות להפגין בציבור דרך אחרת כיצד יש לעשות את הדברים אבדה לנו וחבל שכך הם פני הדברים בקדימה.

עוד בימי הראשונים כמהנדס תעשייה וניהול צעיר בתעשייה הישראלית פעלתי, במסגרת תפקידי ליישום מערכות מחשב ניהוליות בארגונים, על פי הכלל האומר שיש דברים חשובים יותר ויש החשובים פחות, וכשניגשים לחולל שינוי בארגונים לא תוקפים מיד בכל החזיתות. אם ארגונים עבדו במשך שנים רבות על פי דפוס מסויים, ברוב המקרים הם יכולים להמשיך כך עוד תקופת מה. שום דבר דרמטי או אסון לא יתחולל אם נמשיך בקטעים מסויימים עם המצב הקיים. לעומת זאת בקטעים אחרים יש להתרכז ולחולל מפנה יסודי.

מאוחר יותר כשנחשפתי לספריו של פרופסור יחזקאל דרור, ולמשנתו האסטרטגית על מדינת ישראל, ואף השתתפתי במשך כמה שנים בפורום האסטרטגי של המועצה הציוניות בישראל בראשותו, מצאתי שפרופסור דרור מכנה תפיסה זו בשם 'אסטרטגיה של ראדיקאליזם בררני'. משמע, בקטעים מסוימים מחוללים שינויים ראדיקאלים בעוד באחרים נשאר המצב כפי שהיה או מסתפקים בהם בשיפורים קלים והדרגתיים.

איבוד חוש המידה ואיבוד איזונים בקרבנו הם פרמטרים מובהקים לדרכי התנהלותינו הכושלים במדינה. בעיקר התנהלותה של המערכת הפוליטית בישראל והתנהלות המערכת השלטונית בה. ראש ממשלה בישראל איננו עוד שר. עליו להפגין מנהיגות של אמת. עיקר תפקידו הוא לשמש כדוגמה וכמשל וסמל ולהוות מקור השראה לכולם. עליו להתוות את כיווני הדרך הראשיים ואת ההקשרים הכלליים ובעיקר לדאוג שהמערכות כולן תעצבה את דרכן תוך כדי צעידתן. איך זה ששר, כזה או אחר, יוצא לקמפיין לאומי משל עצמו מבלי שראש הממלשה והממשלה כולה קיבלו על כך החלטה מוקדמת והדברים כלולים במסגרת תוכנית עבודה מושכלת, עניינית ומקצועית: מה נכון לעשות ומה לא, מה חשוב ומה פחות, סידרי עדיפויות, היתכנות, בציעות  וכדומה. אם יש בכלל משמעות למונח אחריות קולקטיבית של הממשלה, אז איכן היא.

מעבר לעיסוקנו המתמיד בשאלת השלום והבטחון והנושאים החשובים והבוערים מתחומי הכלכלה והחברה, עלינו להעמיד על סדר יומנו הלאומי בעדיפות עליונה את הצורך להתמודד עם חולשת המערכת הפוליטית במדינה. זו נקודת התורפה האמיתית של חיינו. התנהלותה הכושלת של המערכת הפוליטית במדינה מייצרת לנו הפסדים עצומים וזורעת הרס וחורבן על כל סביבותיה. התנפלותם הנמשכת של הפוליטיקאים על המערכת המשפטית כולה היא רק תסמין אחד מני רבים למציאות זו. אין לי ספק בדבר שכאשר המערכת הפוליטית תתנהל באופן איכותי יותר יעלמו באופן טבעי גם הקמפיינים של הפוליטיקאים נגד המערכת המשפטית וגם תסמינים שליליים נוספים. כבר כתבתי במאמרי הקודם, כי התנהלות ראויה ואיכותית היא מכפיל כוח ועוצמה מדרגה ראשונה. שגשוג רווחה וחוסן חברתי נגזרים מדרכי התנהלותינו. כשמערכות חיים שלמות מתנהלות באופן מחפיר וכושל כל כך זהו פתח לטירוף מערכות ולאיבוד אשתונות, וכזהו לצערי כיום המצב בישראל בכל האמור לחיינו הציבוריים במדינה.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי