סיפור המקרה:
התובעת טוענת כי ביום 13.3.06 שכרה רכב מחברה להשכרת רכב . כחצי שעה לאחר שהחזירה לחברת ההשכרה את הרכב , נזכרה שהשאירה בתא הכפפות ברכב מצלמה דיגיטאלית מסוג Canon ובה שני כרטיסי זיכרון וסוללה נוספת. התובעת התקשרה לחברה להשכרת רכב , שם השיבו לה כי לא מצאו דבר בבדיקת הרכב. התובעת חזרה לחברה להשכרת רכב על מנת לבדוק בעצמה , אך הרכב כבר לא היה בחברת ההשכרה , אלא נלקח לשטיפה אצל החברה לשטיפת רכב.
בנה של התובעת ניגש יחד עם עובד חברת השכרת הרכב לחברה לשטיפת רכב , שם נשטף הרכב. עובד החברה לשטיפת רכב הוציא מפח האשפה במשרדו את תיק המצלמה ורצועת הפלאפון של התובעת , ואמר כי מצא חפצים אלה על מושב הרכב, כשתיק המצלמה ריק.
התובעת הגישה באותו יום תלונה במשטרה ועתה היא תובעת בבית משפט לתביעות קטנות ירושלים סך 3,595 ?, שווי המצלמה שאבדה.
חברת השכרת הרכב (הנתבעת הראשונה ) טענה בבית המשפט כי מיד לאחר שהתובעת החזירה את הרכב, הוא הועבר על ידה לשטיפה.
משהתקשרה התובעת לחברה להשכרת רכב ושאלה האם נשכח ברכב דבר מה, בדקה החברה ולא מצאה מאומה. עובד חברת השכרת הרכב הלך עם בנה של התובעת לחברה לשטיפת רכב (נתבעת 2 ) אך גם שם לא נמצאה המצלמה.
2 החברות הנתבעות טוענות כי בדיקותיהם בקרב העובדים העלו כי הם לא ראו מעולם את המצלמה, וודאי שזו לא נגנבה על ידם.
חברת השכרת הרכב טענה עוד שמרגע שהרכב עבר לחזקת החברה לשטיפת רכב, יצא הרכב משליטתה והיא אינה יודעת או אחראית לנעשה בתכולתו.
חברת השטיפה טענה בבית המשפט , שבינה ובין התובעת אין יריבות משפטית (קשר חוזי ) ושהאחריות אם קיימת לציוד , היא של החברה להשכרת רכב. מלבד זאת טענה חברת השטיפה שכל ציוד שנמצא על ידם ברכב נשמר במשרדי החברה.
לאחר ששמע את עדותם של כל הצדדים ולאחר עיון בכתבי הטענות על נספחיהם, שוכנע כבוד השופט יצחק שמעוני , כי דין התביעה להידחות.
כידוע, לקוח השוכר רכב מחברת השכרת רכב , נוטל על עצמו, בצד השימוש וההנאה ברכב, גם חובות להחזקתו התקינה של הרכב והתחייבויות על-פי ההסכם בעת שכירתו. בין הצדדים נערך הסכם בו נקבעו תנאים, ובין היתר, תנאי המשחרר את החברה מאחריות לגבי חפצים אישיים השייכים לשוכר הרכב ומונחים בו.
במקרה הנ"ל, לא מצא לנכון השופט להטיל על חברת השכרת הרכב אחריות. לאחר שהתובעת הודיעה לחברת ההשכרה כי המצלמה נשכחה ברכב , חיפשה החברה את המצלמה ברכב , אך לא מצאה אותה. חברת ההשכרה פעלה כדין, ואף המשיכה וחיפשה אצל החברה לשטיפת רכב , וגם שם לא נמצאה האבידה.
כבוד השופט ציין עוד שחברות השכרת הרכב משכירות רכבים רבים והטלת אחריות בגין חפצים שמשאירים שוכרי הרכב , פירושה הטלת אחריות רבה וחיוב חברות השכרת רכב , בנקיטת אמצעים מיוחדים בכל רכב המושכר על ידם ( ביטוח רכב ,החתמה על ציוד וכד'... ). אמצעים אלה אינם עומדים ביחס סביר לסיכונים האפשריים הצפויים כתוצאה מאי קיומם.
לגבי חברת שטיפת הרכב ציין כבוד השופט שאכן כפי שטענה החברה אין יריבות משפטית בינה ובין התובעת , ומכיוון שלא הוכחה אחריותו של מישהו בחברת השטיפה , לא ניתן לקבל את התביעה נגדה.
לאור האמור, ועם כל הצער על אובדן המצלמה, דחה כבוד השופט את התביעה.
תוכן המאמר נועד להשכלה בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו לשם ביצוע או הימנעות מביצוע פעולה כלשהי.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
