אני לא בעלך אלא אישך 

בפרשת לך לך, פרשת העזיבה של אברהם את ביתו מולדתו וארצו, אל המקום אשר יבחר האלוהים. הוא עוזב ומשתחרר משמו אברם לאברהם. כמו - כן, אלוהים משנה את שמה של אישתו, שרי לשרה.

בראשית פרק יז: אברהם - {ד} אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים: {ה} ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך: שרה - {טו} ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה:

במסכת שבת קלג, ב כתוב: "אבא שאול אומר: "ואנוהו". הוי דומה לו, מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום" כלומר: בני האדם אמורים להידמות לאלוהים בכול דרכיו, לכן אנחנו חייבים לשנות את דרכי הדיבור שלנו אחד לגבי השני, ואחת כלפי השנייה.

בהושע ב,יח, כתוב: "תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי". לכאורה, אין שום הבדל בין אישי לבעלי, זאת אותה המשמעות שאיש לוקח אישה ומתחתן איתה נקרא אישי או בעלי. אך, יש הבדל מהותי בשפה והיא:

רש"י פירש: "תקראי אישי וגו' ... אישי לשון אישות וחיבת נעורים: בעלי . לשון אדנות ומורא".

היום לא צריכה להיות שום משמעות למילה 'בעלי'. היא התפוגגה מתוקפה. עלינו להידמות לאלוהים ולשנות את השמות וקטגוריות שאנחנו מדביקים לבני אדם. שום איש לא ראוי לשלוט על אישה ולהיות אדון עליה, קל וחומר באישתו, אהובתו. אלא, אישה אמורה לחיות עם האיש שלה בחיבה ואהבה. במיוחד האיש ראוי שיאמר לאישתו - "אני לא בעלך אלא אישך"

שבת שלום, באהבה ובחיבת נעורים.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי