הדרישה להגברת החקיקה, העצמת האכיפה ופיתוח התשתיות מפחיתות הזיהום (גז טבעי, מערכי הסעה ציבורית וכו'), צריכה להשמע בקול ברור.
קשה לשנות את העולם ואולי עוד יותר קשה להזיז ממסד פוליטי מנוכר ומחושק-הון.
אך, מתברר שגם את עצמנו - קשה, קשה מאד, לשנות.
בדיוק כמו הממשלה, גם אנחנו, בבואנו לקבל החלטות הקשורות לחיינו מונעים פעמים רבות משיקולי נוחות, כדאיות מסחרית וגם סתם מתוך הצמדות שמרנית להרגלים. כמו הממשלה שאינה מנסה להתמודד עם השלכות שינוי הגישה הנדרש בנוגע לזיהום ואיכות האוויר.
אם זיהום האוויר והנגיסה באיכות החיים היא גזרה משמיים אותה אנו מקבלים בהכנעה כמחיר לגיטימי של תיעוש, קידמה, פיתוח תעסוקתי וצמיחה כלכלית, הרי שאנו גוזרים בכך על עצמנו ובעיקר על ילדינו הווה ועתיד אפרוריים.
אולם, אם הנושא חשוב לנו, ישנם צעדים , בהם כל אחד מאתנו יכול לנקוט. הפעולה האישית מסוגלת להפחית באופן ישיר את זיהום האוויר , לפחות בסביבתנו הקרובה ולהעצים את התביעה מהממשלה ללקיחת אחריות ולהפגנת נחישות.
1. שימוש בתחבורה ציבורית במקום ברכב הפרטי. הזיהום הנפלט ממאות אלפי הרכבים הפרטיים הנוסעים מדי יום על כבישי ישראל בכלל ובערים הגדולות בפרט, יכול להצטמצם אם יסעו על הכבישים פחות מכוניות. אמנם, לא בכל המקומות קיימת אלטרנטיבה ציבורית סבירה אך דווקא באזורים העירוניים הצפופים, בהם הזיהום הוא הכבד ביותר, יש אוטובוסים, מוניות ורכבות. ככל מחויבות שאדם לוקח על עצמו, אפשר להתעמק וללמוד את סדרי ההסעה באזור המגורים - ולהשתדל להשתמש בהם ככל האפשר.
2. צימצום צי הרכבים האישי. יש לך גיפ? קח פרטית, יש לכם שתי פרטיות? אולי אפשר להסתדר עם אחת?.
3. הפסקת עישון. עשן סיגריות של מעשן מזהם את המעשן עצמו ואת כל מי ומה שבסביבתו.
4. הקטנת צריכת בשר. זיהום האוויר שהוא תוצאה של תעשיית הבשר למאכל הוא רב. אם נפחית שימוש בבשר, לא רק נרוויח בריאות טובה יותר, אלא גם נתרום לצימצום זיהום האוויר (וגם לצמצום האכזריות כלפי אחינו בעלי החיים). חישבו רק על ריח המנגלים וסירחון המשחטות הנישא באוויר...
5. מעבר לחומרי ניקוי ידידותיים לסביבה. חומרים שאינם מכילים כימיקליים מסוכנים מחייבים הליכי ייצור מזהמים פחות. הכימיקליים שבחומרים מזהמים בגדול ומסכנים את תושבי הבית, הרבה יותר מהזיהום הבא מבחוץ.
אם נשים לב להתנגדויות העולות בנו עם קריאת ההצעות הללו, נוכל להבין יותר את שיקולי הממשלה, שבוחרת לשמור על עצימות התמודדות נמוכה.
האדם הוא עולם קטן, מיקרוקוסמוס - ושיקולינו דומים לאלו של המנהלים את המדינה והעולם.
בוודאי עולות בנו התנגדויות הקשורות לכלכלה האישית ולשורת הרווח שלנו (האם זה יקטין את ההכנסות שלנו? , לנוחות האישית שלנו (אוטובוס זה צפוף, סיגריה זה נעים, בשר זה טעים, כלור זה זול...ועוד).
אפשר להבין את השיקולים שלנו. הם מאד הגיוניים וסבירים. בדיוק כמו שיקולי הממשלה, שממאנת לסגור מפעל מזהם או להטיל אחריות אישית על מנהליו. השיקולים הם לגיטימיים ומצודקים וקשורים לפיתוח, פרנסה וצמיחה. אך האם יש בהבנה זו למניע, משום לגיטימציה לחולשתה של האכיפה נגד מרעילי האוויר? האם חשובה לנו הצמיחה יותר מאשר איכות החיים? (בעולמנו המתועש, חד הן, לפחות מושגית).
אוויר נקי יותר, כרוך בשינוי אורח החיים - ומכאן שכרוך גם בפשרות.
אף אחד אחר אינו יכול לעשות את העבודה. היא מתחילה, מאתנו, מהאדם היחיד. צעד אישי קטן הוא צעד גדול לשינוי איכות האוויר בקוביה הפרטית וצעד משמעותי במאבק הציבורי למען אוויר נקי לאזרחי ישראל.
השינוי מתחיל באדם וממנו החוצה.
הלגיטימציה לתבוע צעדים ממשלתיים גדלה, כשאנו נוקטים בפעולה אישית מקבילה.
"היו השינוי שאתם רוצים לראות", אמר גאנדי שבכוח עשייתו הצנועה הניע גלגל שינוי במדינתו.
טל רביד - בהירות.
מפגשים אישיים וקבוצתיים
www.bhirout.com
04-8711887
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
