לפני יותר מ 10 שנים, גרתי בשכונה דתית בירושלים. בבניין שלנו, היינו המשפחה החילונית היחידה. יום אחד התפוצץ צינור הביוב בחצר, והתברר, שהשורשים של העץ שעמד בחצר, חדרו לצינור ופוצצו אותו. כינסנו אסיפת דיירים כדי לטקס עצה, מה לעשות. אצלי זה היה ברור, חייבים להוריד את העץ ולתקן את הצינור. הדיירים האחרים התקשו לקבל החלטה מכיוון שלפי ההלכה, עץ הוא כמו חיים, ואסור לגדוע אותו, אלא במקרה שהוא מהווה בעיה. בשבילם, לקבל את ההחלטה שהעץ מהווה בעיה, היתה החלטה שהם רצו, אבל, לא היו מוכנים לקבל על דעת עצמם! לכולם היה ברור שהעץ צריך להיגדע, מכיוון שהצינור חייב להיות מתוקן, כי הצחנה היתה רבה וכמובן שמבחינה בריאותית, חייבים לתקן את הצינור במהירות האפשרית. אבל מי הם שיקבלו החלטה על דעת עצמם? והפיתרון? צריך לשאול את הרב! והם הוסיפו ואמרו, שאם הרב לא יסכים לגדיעה של העץ, אין בעיה, הם ילכו לרב אחר, הוא בטח יסכים,(מקסימום,הם מכירים רב שלישי שבטוח יסכים...)
וכך היה. לא טרחתי אפילו לשאול מי מהרבנים אישר את העבודה, רק נשמתי לרווחה (תרתי משמע), כשהדבר בוצע, והצינור תוקן.
ולמה אני מלאה אתכם בסיפור הזה?
לפי איך שהדברים הולכים מבחינה משפטית, נצטרך כולנו להיצמד לשופט (ורצוי שיהיה מספיק מכובד), בכל מעשה שנעשה, וזאת אם נרצה להימנע ממצב שמישהו יחליט שעשינו דבר מה פלילי, או שגרמנו נזק למישהו.
במצב רגיל, היה מספיק ספר החוקים, וקצת הגיון בריא, כדי להימנע מהסתבכות מיותרת, אלא שבמדינתנו הקטנטונת המצב שונה, השופטים נוטים להתעלם מעובדות, כשמדובר בתביעה נגדנו, לעיתים קרובות, הם משנים קצת את החוקים, מתעלמים אפילו מחוקי יסוד,ולא נותנים משמעות להיעדר כוונה פלילית. מה שגורם בילבול! איך נהיה בטוחים שפעולה כלשהי שאנו רוצים לעשות, לא תפריע למישהו, שאוהב להתלונן על שטויות ואנו נמצא את עצמנו בבעיה?
איך נדע, האם החוק שאמור לשמור על כבודנו וחרותנו יישמר?
ואם נראה בחורה שנראית מעניינת או מושכת, האם נגמור במיטה, או אולי בכלא? האם הצעה לצאת איתה תהיה לגיטימית או שמא הטרדה מינית?
ולמה הכותרת זועקת שהגלגל חוזר לאחור?
הרי החרדים מצאו פתרון לכך! נשאל את הרב!!!
או במילים אחרות, שמישהו אחר ייקח את האחריות על מעשינו!
בואו נמשיך, במסע אחורה, ונקבע חוקים שיגנו על הגברים ממצב שאמירה שנחשבת סקסיסטית תסבך אותם. ואיך עושים זאת? נקבע קוד לבוש, אחיד, משעמם, ומסתיר כל מה שאפשר, (ע"ע אירן ומאה שערים) וזאת כדי שהגבר לא יוכל לראות שום דבר שיגרום לו לחשוב, רחמנא לצלן, שיש משהו סקסי בבחורה שהוא רואה, והנישואין יחזרו לימי השידוך העליזים, כדי שלא תישמע חס וחלילה איזו אמירה מינית כלשהי, או שבחור יחשוב "להתחיל" עם בחורה, מעשה שעלול לגרום להעמדה לדין...
מעניין, האם בשלב כלשהו בהיסטוריה, (אולי בתקופת סדום ועמורה), הגיעו הדברים לכך, וזה מה שגרם להחלטות שעדיף לקבוע קוד לבוש מחייב , כדי להשמר מחטאים (או ממה ששופט עלול להחליט שזה חטא).
אנחנו מתקרבים למצב בלתי נסבל שבו נפחד לקחת אחריות, שמא מישהו יחליט שטעינו ויעניש אותנו. מלחמת לבנון השניה היא הדוגמא לכך, מפקדי הצבא, וגם הדרג המדיני, היו מאוד הססנים, לדעתי, הפחד מ"פרשני" התוצאות, השפיע קשות על תפקודם, על לקיחת האחריות שלהם, בזמן המלחמה ואחריה. אנחנו חייבים להתעורר, לפני שיהיה מאוחר מדי, למצוא הנהגה מתאימה, ומה שהכי חשוב, שנדע שלא רק אנחנו צריכים לכבד את החוק גם בית המשפט צריך לעשות זאת, וחשוב מאוד שנדע שכל זמן שאנו לא עוברים על החוק, אנחנו בטוחים.
היום, לצערי, המצב שונה, ואנחנו לא חייבים לעבור על חוק כלשהו, כדי למצוא את עצמנו נענשים בידי מערכת המשפט!
לוחם צדק במאבק אבוד נגד מערכת המשפט הגרועה
blog.tapuz.co.il/rodeftsedek1
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
