המדינה מזועזעת.
כיצד הגענו לזה?
כמעט כל יום - רצח מזעזע.
הבעל חזר הביתה שיכור, התווכח עם אישתו, ושחט אותה. השלבים השני, השלישי והרביעי לאחר מכן, פשוטים יותר.
מסתתרים במקום גלוי, ונתפסים תוך זמן קצר.
יש כמובן את המנומסים והמתחשבים יותר, הם מגיעים בעצמם לשכנים או למשטרה, עדיין מגואלים בדם, ומכריזים על שחיטת האישה.
השלב הבא הוא ראיון טלוויזיוני עם עוה"ד של הרוצח, ותחינתו של זה למערכות הצדק לבדוק שלמעשה מרשו היה תחת השפעת אלכוהול, ולכן תטען הסניגוריה לאי שפיות זמנית.
לאחר מכן יהיו כתבות ענקיות רוויות צבע אדום בעיתונים ובטלוויזיה, וכולם יספקו כפיים ויגלגלו עיניים לשמיים ו/או לבורא עולם: למה זה קורה לנו?!
רבותיי, זה לא קורה לנו, זה מוכתב לנו כמדיניות ממשלתית בחסות כנסת ישראל.
תגידו לי בכנות: האם ראש הממשלה, השרים, חברי הכנסת וכל יתר גדולי העם והאומה, אינם מבינים שכל הנבלות הללו ששותים את כל הדלקים המסריחים הללו, שמלכתחילה בני אדם אלה אינם שווים אג' שחוקה באופיים ותכונותיהם כאחרון הג'וקים בתעלות הביוב, באמת יצליחו לאחר מכן לשלוט בדחפיהם האפלים?!
אין כאן שום מקריות.
אינני יודע אם ניתן לאסור שתיית אלכוהול (שהרי אין זה מסתכם בצעירים בלבד), אבל אני כן יודע שיש להעלות את הסוגיה הלאומית הזו במתכונתה הנכונה והאמיתית: מי ששותה אלכוהול ומבצע רצח, אונס וכל פשע אחר - דינו מוחלט מראש למאסר עולם, ואם אפשר עם עבודות פרך.
לא מעניינות אותי זכויות האדם, כאשר מדובר בתת אדם וחלאת מין אנושי כזה.
אני מביט על האישה השחוטה, ומדבר מגרונה הניחר והקולח דם.
אני מביט בילדים הקטנים שנרצחו בדם קר, וליבי קפוא לכל טענה של הרוצח ועורך דינו.
אני מפנה עורף לטענות הנהג השיכור שבזה הרגע קיפח חייה של משפחה שלווה שנסעה לתומה בדרך, ושולח אותו לכל הרוחות, ובדרך, למאסר עולם.
אני בטוח שדברים אלה שאני כותב בשקט, בנחת, וביריקה ענקית על כל מערכות הטימטום במדינה, לא ייקלטו, ועולם ימשיך לנהוג כאילו כלום.
כי נוח יותר למנהיגינו לא לעשות כלום.
כי נוח להם לטעון שמה שרואים מכאן לא רואים משם, ואני בסה"כ מתלהם קטן שאיננו מבין כלום.
כי נוח לכולם לגלגל עיניים כי "אין מה לעשות", וכך ימשיכו לצאת לאור עיתונים מלאי צבעי דם, והמון צמאי דם יקנו את העיתונים, ויתגודדו בפינות רחוב ובסלוני בתים, וכולם יתפלאו: לאן הגענו?!
לך האלכוהוליסט המושבע או העלוב שיודע כי המשקה הזמין יעשה במוחו שמות, אומר כבר עתה, עוד לפני שאתה נכנס הביתה לרצוח את בני ביתך כולם או חלקם: כעת, כשאתה פיכח, ימח שמך.
לוחם חברתי ברשויות ובכלל. מומחה תחבורה, מנהל ועורך מקומון לשעבר, מנהל מכירות. נשוי ואב לארבעה מופלאים. עיינו בבלוג שלי: http://nissimgabbai.cafe.themarker.com/
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



