הפתגם "זמן בילוי באוכף לעולם אינו מבוזבז",מסכם את ייחודיותו של הסוס כמכשיר טיפולי נייד. סוסים מספקים גירוי עצבי-שרירי ייחודי באמצעות תנועתם. תנועתו של הסוס יכולה להיות קצרה, בינונית או ארוכה, וניתן למדוד אותה בעזרת הרגשתו של הרוכב; רכיבת סוסים היא אמצעי טיפולי אלטרנטיבי, אשר ניתן להשתמש בו כדי לשפר את איכות חייהם של המטופלות ולהגיע לתוצאות חיוביות מבחינה בריאותית. מאמר זה דן בנושא השימוש ברכיבת סוסים כאמצעי טיפולי במקרים של נשים נכות וההשלכות הנובעות מכך עבור המטפלים המקצועיים המספקים את הטיפול.
מרי, בת ,43 מורה בבית ספר יסודי קבלה שבץ בעקבות תאונת רכב. היא נפצעה לפני שלושה חודשים וסובלת משיתוק בצד שמאל של הגוף, מהליכה בלתי יציבה ומקושי לשמור על שליטה בפלג הגוף העליון.
אחות במרכז לבריאות האישה, אשר בו מרי מקבלת טיפול הראשוני ועזרה בשיקום, הפנתה אותה לתוכנית מקומית לרכיבה טיפולית. לאחר ארבעה שבועת של רכיבה שיווי המשקל של מרי השתפר. היא הייתה מסוגלת להתכופף קדימה ולהתיישר בזמן הליכתו של הסוס, והיא יכלה לעמוד בארכובות. היא גם יכלה לנפנף את ידה השמאלית קדימה ואחורה, אך היא לא הצליחה להניע את הסוס על ידי בעיטות בכפות רגליה. שישה חודשים לאחר תחילת השיעורים מרי רכבה עם גב זקוף, ועכשיו היא מסוגלת לשבת ולדהור הודות לכוח המשופר בזרועותיה ורגליה. היא עצמאית בהליכה ומשתמשת במקל. התנסות הרכיבה על הסוס גם שפרה את התייחסותה הרגשית ואת תפיסתה העצמית.
סוסים כסוכני טיפול
משתמשים בסוסים כסוכני בריאות מאז תקופת יוון העתיקה, והיפוקרטס דיבר פעם על "קצבה המרפאה של הרכיבה" (בליס,1977). סופר כי היוונים הציעו רכיבת סוסים כדי לרומם את רוחם של אנשים אשר סבלו ממחלות חשוכות מרפא (ביזוב, ג'ויי & יקובסון, 2003). תועלתה הגופנית והרגשית של רכיבת סוסים מתוארת בספרות מאז המאה ה-16, כאשר הורו על רכיבה כתרופה נגד דלקת פרקים ובעיות נברולוגיות וכמו כן נגד מצב רוח ירוד (אול, לאווינג & קריין, 1999; וויליס, 1997).
בזמן שלאורך כל ההיסטוריה אנשים משכילים הכירו בכוחו המרפא של הסוס מבחינה גופנית ונפשית, בעידן המודרני השימוש ברכיבת סוסים כאמצעי טיפולי התחיל כאשר ליז הרטל, אישה צעירה מדנמרק משותקת בגלל פוליו, זכתה במדליית כסף בדרס'ג במשחקים האולימפיים בשנת 1952 (בנדה, פרדריקסון, פלאנאגן, זמברסקי-רופל & מק' גיבון, 2000).
למרות שהטיפול באמצעות סוסים נפוץ ביותר בגרמניה, אשר בה בתי חולים רבים מחזיקים מסלולי רכיבה , תוכניות רכיבה נפוצו גם באירופה כולה ובצפון אמריקה (בנדה ואחרים, 2000 ). מרכזי הרכיבה הראשונים בארה"ב הוקמו בשנות השישים, ואיגוד הרכיבה הצפון אמריקאי לנכים ((NARHA נוסד בשנת 1969. היום קיימים קרוב ל 700 מרכזי NARHA בארה"ב ובקנדה, והם תומכים ב יותר מ-
30,000אנשים הסובלים ממגוון רחב של נכויות.
1. סוגי נכות ומצבים אשר בהם יש השפעה חיובית לטיפול באמצעות רכיבת סוסים
* פגיעה טראומטית במוח
* פגיעה בעמוד השדרה
* שבץ
* טרשת נפוצה
* דיסטרופיה שרירית
* לקויות קוגניטיביות
* אוטיזם
* קטיעת איברים
* שיתוק מוחי
* ספינה ביפידה
* פיגור שכלי
* בעיות התנהגותיות (כולל בעיות הקשבה ושימוש בחומרים ממכרים)
* לקויות למידה
* בעיות רגשיות
* מגבלות בשמיעה, דיבור וראייה
* מצבים אורטופדיים
ברכיבה טיפולית משתמשים בסוס ופעילויות הקשורות בו כדי להשיג מגוון מטרות טיפוליות כולל מטרות גופניות, רגשיות, חברתיות, קוגניטיביות, התנהגותיות וחינוכיות. לא דובר כאן אך ורק בפעילויות שונות של פנאי ושל טיפול אלא שמים גם דגש על התפתחות היחסים בין הרוכב והסוס. ברכיבה טיפולית משתמשים בגישה של עבודת צוות כדי לספק טיפול אישי, ומדריך הרכיבה נמצא בלב ההתערבות. למדריך/כה המאומן/ת חייב להיות רקע חזק של עבודה עם סוסים יחד עם גישה חיובית למצבים מגוונים, הבנה טובה של נכויות המשתתפים ומודעות להשפעתו/ה על הרוכב (אול ואחרים, 1999)
אחיות, המטפלות בנשים נכות במגוון מסגרות רפואיות, מתמודדות באופן קבוע עם האתגר של שימוש בהתערבויות ושיטות שונות היכולות לתרום באופן יעיל לבריאותם של המטופלות. התערבויות אלה כוללות גם טיפולים מסורתיים וגם טיפולים משלימים ואלטרנטיביים. רכיבת סוסים היא אמצעי טיפולי אלטרנטיבי, אשר ניתן להשתמש בו כדי לשפר את איכות חייהם של המטופלות ולהגיע לתוצאות חיוביות מבחינה בריאותית. מאמר זה דן בנושא השימוש ברכיבת סוסים כאמצעי טיפולי במקרים של נשים נכות וההשלכות הנובעות מכך עבור המטפלים המקצועיים המספקים את הטיפול.
הסוס כאמצעי עזר טיפולי
סוסים הם יצורים המשרים השראה, מושכים את תשומת לבנו ומגרים את דמיוננו. הם מרשים לנו לעצב אותם על פי צורכינו, אך יחד עם זאת הם נשלטים על ידי דפוסים מולדים, אשר מלמדים אותנו לתקשר ללא מילים. הם מאתגרים אותנו באופנים רבים לא רק גופנית אלא גם מחשבתית ורגשית.
הפתגם "זמן בילוי באוכף לעולם אינו מבוזבז",מסכם את ייחודיותו של הסוס כמכשיר טיפולי נייד. סוסים מספקים גירוי עצבי-שרירי ייחודי באמצעות תנועתם. תנועתו של הסוס יכולה להיות קצרה, בינונית או ארוכה, וניתן למדוד אותה בעזרת הרגשתו של הרוכב; האם התנועה חלקה או קטועה? יש חשיבות מרכזית לכך, שהתנועה הקצבית התלת-ממדית של הסוס מזכירה את הליכתו של האדם; זאת אומרת, פסיעתו של הסוס מניעה את האגן של הרוכב באותה תנועה סיבובית ובאותה תנועה מצד- אל- צד, כפי שקורה בהליכתם של בני האדם. הילוכו הקצבי והדינמי של הסוס מעורר צורך תמידי אצל הרוכב להסתגל לתנועתו של הסוס. זוהי תגובתו הפסיכולוגית הטבעית של הרוכב, אשר משתמשים בה כדי לקדם כוח, שיווי משקל, קואורדינציה, גמישות וביטחון (בורזו, 2002).
מידת התועלת, אשר המטופל עשוי להפיק מרכיבתו על הסוס, תלויה בגורמים רבים כגון סוג הלקות וחומרתה, המוטיבציה של הרוכב וההתאמה בין הסוס והרוכב. כדי להועיל לרוכב במידה מרבית על מדריך הרכיבה לבחור בסוס התואם את צרכיו של המטופל. לדוגמא, ייתכן שאדם הסובל משליטה חלשה בפלג הגוף העליון זקוק לסוס איטי עם הליכה חלקה, עד שהוא מתחזק מספיק כדי לעמוד באתגרים קשים יותר. בניגוד לכך, ייתכן כי רוכב הסובל מניוון שרירים זקוק לסוס המספק יותר תנועה כדי לעורר את השרירים. בניגוד למכונות אימון, אשר נוטות לעבוד רק על קבוצת שרירים אחת בכל פעם ואינה דורשת תנועות גוף טבעיות, הרכיבה דורשת מהאדם להשתמש בכל גופו, בפלג הגוף העליון, בזרועות, בכתפיים, בראש וברגליים כדי לנווט ולשלוט במהירות הסוס ובו זמנית לשמור על שיווי המשקל. לימוד הכישורים הקוגניטיביים והגופניים הנדרשים כדי להשיג תקשורת מלאה עם הסוס יוצר אצל הרוכב מודעות לנקודות החוזק שלו עצמו ולנקודות התורפה.
עבור אדם הסובל מנכות מסוימת, התפיסה של תנועה וחופש עשויה להוות זרז לשיפור רפואי. בזמן ששיטות ריפוי מסורתיות עלולות להגיע לרמה, אשר בה המטופל מאבד את המוטיבציה להמשיך ולנסות, ההתרגשות של הרכיבה מעוררת את הרוכב ומעודדת מטופלים רבים לעבוד ולהתגבר על כל אי נוחות ולהתמודד עם אתגרים גדלים כדי לשפר את יכולותיהם וכישוריהם. רכיבת סוסים מספקת הזדמנות לאנשים נכים להשתתף ולהצליח במקום שבו אנשים בריאים רבים מהססים ופוחדים לנסות. הילוכו הקצבי של הסוס, יכולתו להרגיש את הרוכב ולהגיב אליו והיחסים ההדדיים בין הרוכב והסוס, כל אלה תורמים למגוון רווחים רפואיים חשובים (בנדה ואחרים, 2000).
ניתן גם להשתמש בסוסים כמו בחיות אחרות כגון כלבים, חתולים, שפנים, חמורים, ציפורים וחזירים כרסניים, המשתתפים בתכניות טיפוליות במגוון של מסגרות אשפוז ומסגרות עבור חולי- חוץ. אין זה הכרחי שהחולה ירכב על הסוס כדי להתקדם מבחינת הריפוי. לדוגמא, הטיפול בסוס עשוי להגדיל את טווח תנועתם של הפרקים של המטופל, ולנגיעה בסוס ולליטופים וחיבוקים יש השפעה מרגיעה.
התועלת של רכיבת סוסים למטרות ריפוי
רכיבת סוסים למטרות ריפוי משפיעה על כל האישיות ויש לה השפעה מכרעת על מערכות רבות בגוף (דיילי,2000). מדווחים כי לסוג זה של התערבות ישנה תועלת גופנית, פסיכולוגית וחינוכית. ההנמקה לשימוש ברכיבת סוסים כמכשיר טיפולי מבוססת על התפיסה, כי הרכיבה מספקת חוויה תחושתית-מוטורית, אשר תורמת לאדם הנכה התפתחות, תחזוקה, שיקום והעצמת הכישורים הגופניים (אול ואחרים, 1999). חוויה תחושתית-מוטורית זו מערבת תחושות של חוסר שיווי משקל וטשטוש, אשר מעוררות את תגובותיו של הרוכב מבחינת הכיוון ושיווי המשקל, מפני שנדרשת הסתגלות מתמדת בהתאם להילוכו, מהירותו וכיוונו של הסוס (מק' קינון, נוח, לאליברטי, לאריווייר & אלן, 1995).
2 התועלת של רכיבה למטרות ריפוי
גופנית:
*שיווי משקל וכוח שרירי משופרים
* קואורדינציה משופרת ורפלקסים מהירים יותר
* שליטה משופרת בשרירים
* שליטה משופרת ביציבה
* פחות עוויתות
* טווח תנועה גדולה יותר של הפרקים
* מתיחה של שרירים מכווצים או בעלי עוויתות
* סיבולת מוגברת ואימון הלב וכלי הדם ברמה נמוכה
* מעורר אינטגרציה של החושים
* תפיסה משופרת של ראייה ומרחב
* כישורים מוטוריים גסים ועדינים משופרים
פסיכו-חברתי:
* ביטחון עצמי משופר
* הערכה עצמית ותדמית אישית משופרות
* פיתוח הסבלנות
* שליטה רגשית ומשמעת עצמית
* הרחבת מקום השליטה
* יכולות משופרות של לקיחת סיכונים
* תחושה של נורמליות
* סוציאליזציה וכישורים בין אישיים משופרים
* הפחתת מתח
חינוכי:
* רכישת ידע על רכיבת סוסים ופיתוח כישורים (לדוגמא, כישורים של טיפול בסוס, מדעי חיות)
* למידת כללי הבטיחות ברכיבה
מחקרים מדווחים על יכולת אימונים משופרת של מבוגרים וילדים נכים כתוצאה מהשתתפות בתוכניות רכיבה למטרות ריפוי (לאנד, ארינגטון-פובלק & פול, 2001; אול ואחרים, 1999; פאריאס-טומזווסקי, ג'נקינז & קלר, 2001; פאו, 2000).
בין היתרונות המדווחים מופיעים
שיווי משקל משופר, קואורדינציה, יציבה, כוח בזרועות וברגליים וכוח בגב ובצוואר.
לדוגמא, במחקר על השפעותיה של תכנית רכיבה אשר ארכה שמונה שבועות, הראו המשתתפים (גילאי 10-40), בעלי נכויות גופניות שונות, הבדלים משמעותיים בארבעה מתוך שמונה קריטריונים למדידה של תנוחת הישיבה (לאנד ואחרים, 2001). החום והתנועה של גופו של הסוס עשויים גם לעזור בהפחתת עוויתות בשרירם, במיוחד בשרירים המופנמים של הרגליים (בליס, 1997).כמו כן, לפעילויות כגון עלייה על הסוס וירידה ממנו, שימת האוכף על הסוס והורדתו וטיפוח הסוס יש השפעה מועילה על הרחבת טווח התנועה של הפרקים.
מרכיב אינטגרלי של תכנית רכיבה טיפולית הוא השימוש במגוון תרגילים כדי לענות על צרכים אישיים ומטרות טיפוליות. תרגילים אלה כוללים מתיחות, חיזוק, הרפיה ומפתחים כישורים של שיווי משקל וקואורדינציה (ראה קופסה של דוגמאות של תרגילי רכיבה טיפוליים). לדוגמא, אפשר להשתמש בעמידה בארכובות כדי לחזק את השרירים המיישרים של הברך, הירך, ופלג הגוף העליון ולשפר את שיווי המשקל. תרגילים אחרים לגפיים העליונות ופלג הגוף העליון, הניתנים לביצוע על גב הסוס, כוללים נגיעה באוזני הסוס ובזנבו, סיבוב של פלג הגוף העליון עם זרועות מושטות והתמתחות כדי להגיע לארכובה השמאלית והימנית.
דוגמאות לתרגילי רכיבה טיפוליות
* עלייה על הסוס וירידה ממנו
* ישיבה על הסוס בתנוחה מתאימה
* רכיבה קדימה
* רכיבה אחורה
* הושטת הזרועות מעל הראש
* הושטת הזרועות ומתיחתן הצידה
* החזקת הזרועות מושטות קדימה ולאחר מכן מעל הראש בזמן החזקת מקל בשתי הידיים
* סיבוב הזרועות קדימה ואחורה בצדדים
* סיבוב פלג הגוף העליון עם זרועות מושטות
* עמידה בארכובות
* רוטציה מצד לצד בזמן ישיבה
* התמתחות כדי להגיע לאוזני הסוס או לזנבו
* שכיבה אחורנית על גבו של הסוס, עם ברכיים מקופלות, ולאחר מכן התרוממות לתנוחת ישיבה
* התמתחות כלפי מטה כדי לנגוע בארכובה השמאלית והימנית
* ישיבה בזמן דהירה (לאחר שנרכש ההליכה)
* פעילויות מתקדמות: רכיבה ללא ארכובות; רכיבה עצמאית; דהירה קלה; תמרון הסוס במסלול של מספר שמונה על קרקע שטוחה ודרך עמודים
ייתכן כי התועלת המשמעותית ביותר של רכיבת סוס היא הביטחון וההערכה העצמית הנובעת מהיכולת לתמרן חיה, אשר משקלה קרוב ל500 ק"ג. מדווחים גם כי ההתנסות ברכיבה משפרת את היכולת לקחת סיכונים, את השליטה הרגשית והמשמעת העצמית; היא מגבירה את היעילות העצמית ומקדמת את התפתחות הסבלנות (אול ואחרים,1999; ביזוב ואחרים, 2003 ; פאריאס-טומזווסקי ואחרים, 2001; המרכז הלאומי על פעילות גופנית ונכות, 2000).
לדוגמא, התוצאות של מחקר מהתקופה האחרונה העוסקת בתכנית רכיבה של עשרה שבועות מדווח על תחושה מוגברת של יעילות עצמית והערכה עצמית אצל מבוגרים (גילאי 26-46) בעלי נכויות גופניות (ביזוב ואחרים, 2003). כמו חן, מחקר על 22 מבוגרים (גילאי 22-61) עם מגוון מגבלות גופניות דיווח על יעילות עצמית גופנית מוגברת וביטחון עצמי התנהגותי בעקבות תכנית רכיבה טיפולית (פארירס-טומצזווסקי ואחרים, 2001). הרכיבה מספקת גם תחושת נורמליות מוגברת ומאפשרת למטופלים נכים, אשר לעתים קרובות הם מבודדים, להתחבר לאנשים אחרים עם שטחי התעניינות דומים. בנוסף לכך, התקשורת בין האדם והסוס עשויה לשמש כפורקן טיפולי למתח.
משתתפים במחקר ובכתיבת המאמר:
מירה לסיק, ד"ר, אחות מוסמכת
רובין שינבר, תואר ראשון במדע המידע
קימברלי מ. פוסט, אחות מוסמכת
ג'ניפר אי. ריברה,
בטי למון, אחות מוסמכת, תואר שני במדע הטיפול, מומחית לטיפול קליני
מירה לסיק , פרופסור חברה במכללה לבריאות ושירותי רווחה, אוניברסיטת טולדו, חברה במערכת המייעצת של AWHONN Lifelines, (האגודה לבריאות האישה, מיילדות אחיות).
רובין שינבר,, מנהלת מרכז הרכיבה הטיפולי "ווייל מדוז" (Vail Meadows) באורגון.
קימברלי מ. פוסט, אחות מוסמכת, איגוד הרכיבה הצפון אמריקאי לנכים, מדריכת רכיבה מוסמכת במרכז הרכיבה הטיפולית ב"ווייל מדוז" באורגון
ג'ניפר אי. ריברה,, מנהלת סוסים ומדריכת רכיבה ראשית במרכז הכריבה הטיפולית "וויילז מדוז" באורגון.
בטי למון, פרופסור במכללה לבריאות ושירותי רווחה בטולדו.
מראי מקומות
אול, א.ס., לאווינג, ג.ל., & קריין,ל.ל. (1999), חיות, רכיבת סוסים והמשמעויות עבור טיפול שיקומי.
ירחון לשיקום, יולי, אוגוסט, ספטמבר, 49-57.
בנדה, וו., כרגריקסון,מ.ת פלאמאגן,ס., זמברסקי-רופלת ג'., & מק' גיבון, נ.ה. (2000) ריפוי בעזרת חיות: מכשיר טיפולי מגוון ביותר. רפואה משלימה לרופא, 5 (6), 41-48.
ביזוב, א.ל., ג'ויי, א., & דוידסון,ל.(2003) "זה כמו להיות בעולם אחר": המחשת התועלת של רכיבה טיפולית על סוסים עבור אנשים בעלי נכויות פסיכיאטריות. ירחון לשיקום פסיכיאטרי, 26(4), 377-384). [מדליין]
בליס,ב. (1997) שיטות ריפוי משלימות ? רכיבה טיפולית על סוסים? רנ, 60(10), 69-70. [מדליין]
בורזו, ג. (2002) כוח סוס. חדשות רפואיות אמריקאיות, 45(23), 24-26.
דיילי, מ. (2000). שיקום בזירת הרכיבה הטיפולית. טיפול שיקומי, 25(5), 167-168. [מדליין]
פאריאס-טומסזווסקי, ס., ג'נקינז, ס.ר., & קלר, ג'. (2001). הערכה של תכניות רכיבה טיפוליות עבור מבוגרים עם מגבלות גופניות. ירחון לשיטות טיפול שיקומיות, 35(3), 250-257.
לאנד,ג., ארינגטון-פובאלאק, אי., &פול, ס. (2001).השפעתה של רכיבה טיפולית על תנוחת הישיבה אצל אנשים נכים. ריפוי תעסוקתי במערכת הבריאות, 14019, 1-12.
מק' קינון,ג'.ר., נוח,ס., לאליברט, ד., לאריווייר, ג'., & אלן, ד. אי. (1995) רכיבת סוסים טיפולית: סקירה ספרותית. ריפוי גופני ותעסוקתי ברפואת ילדים, 15(2?), 1-15.
המרכז הלאומי על פעילות גופנית ונכות. (2000). רכיבת סוסים.
http://www.ncpad.org/factshthtml/HorseRiding.htm
פאו, ג'. (2000). מחקרים על רכיבת סוסים טיפולית: בעיות אשר חוו החוקרים. פסיכותרפיה, 86(10), 523-527.
וויליס, ד.א. (1997) ריפוי בעזרת חיות. טיפול שיקומי, 22(2), 78-81. [מדליין]
כותבת המאמר רחל קשת, נטרופתית ורפלקסולוגית בכירה, מאמנת אישית לחיים, חוקרת, לומדת ומתמחה בהשפעותיהם של חומרים על בריאות האדם ובריאותו של היקום. כותבת ופועלת למען מודעות ואחריות אישית וקולקטיבית על פני הכדור עליו אנו חיים. מנהלת האתר http://www.spirit.co.il. האתר מיצג שני בתי ספר אשר פועלים תחת קורת גג אחת בכרכור, "המכללה לרפואה הוליסטית" ובית הספר "סוסים ואנשים" למטפלים ברכיבה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
