מנקה, מבקר, מסדר, מייעל, מזהיר - את הממשלה, מוסדותיה ופונקציוניה - זה לב תפקידו של מבקר המדינה. מי שחשב בזמנו כי מינויו של השופט מיכה לינדנשטראוס, למבקר המדינה והאומבודסמן, הוא בנוסח הישן והקלאסי, לאמור: מגיש דו"ח ומתייקים אותו - טעה בגדול.
לינדנשטראוס - משתמש בתקשורת ככלי עזר יעיל, במלחמתו העיקרית והקשה בשחיתות השלטונית.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
פרשת טיול משרד הביטחון על המשלחת המנופחת לסלון האווירי בפריס + חדרי יוקרה לשר הביטחון ברק + חדרים יקרים למשלחת + חדרים ריקים שלא נוצלו בעלות 330,000 ש"ח - הם בהחלט בסיס איתן לחקירת מבקר המדינה.
גם אם אהוד ברק - לא ידע או לא ירד לכל פרטי המשלחת (שזה די סביר) - הרי האחריות המיניסטריאלית נופלת עליו - והוא לא יכול להתחמק בנוסח הישן שכבר השתמש בכמה פרשיות קודמות כמו: אני אחראי, אך לא אשם.
ואם מדובר בפריס, הרי שגב' דליה איציק, ממפלגת קדימה, בהיותה יו"ר הכנסת, הגיחה לפריס לשלושה ימים, עם פמליה מצומצמת - דבר שלא מנע ממנה, לשדרג לעצמה מלון יוקרה ע"ח כספי הציבור.
אם נוסיף לכך, את הממצאים שגב' איציק, גם שדרגה את ביתה הפרטי, ע"י שיפוצים מאסיביים ע"ח כספי הציבור, ונאלצה להחזיר חלק מהסכום לאחר שהדבר נתגלה ופורסם ברבים, נראה שיקירי הציבור ונבחריו, אוהבים לבזבז את כספי הציבור, על תענוגות ופינוקים אישיים.
לרשימה זו ניתן לצרף גם את יו"ר הכנסת לשעבר אברהם בורג, שגם לגבי שיפוצים ותיקונים ביטחוניים, בביתו הפרטי, התנהלה חקירה בדבר חריגה כספית, את נסיעתו של ביבי ללונדון, הרב הראשי מצגר, האוהב בתי מלון מפוארים, נקבל תמונה עגומה של נבחרי ציבור.
ואחרי שניקח קצת אוויר, נעבור לראש הממשלה אולמרט, שפתח ליין של נסיעות לחו"ל, תוך קבלת תקציב כפול ומשולש על אותה נסיעה, בבחינת "אולמרט - נסיעות בע"מ", שסופקו ע"י חב' הנסיעות ראשון-טורס בתוספת מעטפות מטלנסקי, כך שניתן לומר בוודאות: החיים יפים - אם יודעים איך לנצל אותם.
ואם מדברים על נבחרי קדימה, אסור לשכוח סיפור קטן, שלא קיבל תהודה ופרסום רב, מאחר והעיתונות "איתרגה" בזמנו את גב' ציפי לבני. ומעשה שהיה כך היה. ראש הממשלה דאז, מר אהוד אולמרט, שרים בכירים ופמליה נרחבת כולל שרת החוץ ציפי לבני טסה לפריס לשיחות עם הממשל הצרפתי, ונשיא צרפת.
בין גב' לבני לאהוד אולמרט עבר כנראה חתול שחור וגב' לבני, החליטה עם פמליה מצומצמת, לא לחזור במטוס של ראש הממשלה, למחרת היום, אלא לילה קודם עם חב' אל-על, על חשבון הציבור כמובן. הסיפור אמנם פורסם, אך הועם ודעך מיד עם פרסומו.
ועכשיו רבותי - תתארו לעצמכם את אותם סיפורים שדלעיל, או סיפור משלחת הביטחון לפריס, מיוחסים לביבי נתניהו. איזה סקנדל, איזה רעש בכלי התקשורת, עם כתבים שמצלמים את הסוויטה + האוכל + הספר של שרה שעושה לה פן, מעבר לכעס של מורדי העבודה.
שהרי אותם עיתונאים שעכשיו מנסים לעמעם את סיפורי ברק, הם אותם שאצו, רצו, טסו ללונדון, בזמן מלחמת לבנון השניה, כי לצלם את הסוויטה + האוכל + הפן והכביסה, שעשו ביבי ושרה. כמובן, שבדרך שכחו לציין שהוא נשלח ללונדון ע"י הכנסת ביוזמת יו"ר הכנסת הגב' איציק, לצורך הסברת עמדת ישראל בגויים, כמסביר הלאומי הטוב ביותר שיש היום לישראל, ועשה שם חיל בהסברה בתקשורת.
ואחרי, שקוראים את כל הפרשיות הנ"ל, ברור למה צריך מבקר מדינה, אסרטיבי, פעיל, יעיל, לא מפחד, לא מתכופף עם שיניים טבעיות ונשכניות, ולא עם "שיניים תותבות" שהיו למבקרים שלפניו.
המבקר הנוכחי השופט מיכה לינדנשטראוס, עורר מחלוקות לא מעטות מאז כניסתו לתפקיד. משרד ראש הממשלה של אולמרט התגייס כולו להשמיץ אותו ולהסית נגדו, אך ללא הועיל. רוב הממצאים המסמכים, הראיות שהם הבסיס לכתבי האישום והחקירות נגד אולמרט, שולה זקן, רשות המיסים וכל האישים המתלווים, באו מחקירותיו של מבקר המדינה, כולל התיקים הגבוליים שנסגרו.
עיקר המסמכים והממצאים הועברו ע"י המבקר ליועץ המשפטי לממשלה משם למשטרה ולבית המשפט. המסקנה - התעקשותו וחוסר נכונותו להתכופף ולהיבהל מהשררה ורודפיו, הם נכס חשוב לציבור ולמלחמתו בשחיתות.
גם לגבי גופים מבוקרים, שכשלו בניהול, בהנהלה, בהתארגנות ובבניית מערכות, יש למבקר מה לומר ומה לבקר. כך היה לעניין התנהלות פיקוד העורף, במלחמת לבנן השניה וכך לגבי יתר הגופים המוסדיים המבוקרים.
כנראה שזרועות הממשל עדיין לא התרגלו לסוג חדש של מבקר המדינה, דבר שניתן ללמוד גם מהתנהגותם בעבר של שר הגמלאים רפי איתן, וגם מהפרשנות המלומדת בטלוויזיה של טומי לפיד ז"ל, חברו של אולמרט. שניהם היו רוצים מבקר בנוסח הישן, כלומר: שמוציא ספר פעם בשנה, מצביע על ליקויים ותקלות, כותבים על כך שלושה ימים, המבוקרים מבטיחים לתקן ושוכחים מהנושא.
מבקר אנרגטי, מהיר, שמוציא דו"חות ביניים על נושאים ספציפיים "און-ליין", מפריע לשרים, פוליטיקיים ומלחכי הפנכה, והם לא רגילים לתקן תקלות תוך תנועה, אלא לדחות התיקונים לשנים, ולשכוח מהם - הדו"ח יעלה אבק והזמן יעשה את שלו.
מבחינת הציבור, לדעתי, עדיף מבקר כריזמטי אוהב תקשורת וכותרות, על מבקר ישנוני, פלגמאטי ולא מזיק. כמובן, שעל המבקר לשמור את הפרוצדורה וכללי הצדק הטבעי - בדבר מתן תגובה, אבל לזכור את הערות וועדת זיילר, לעניין החסרונות ב"שימוע", שמטרתם, דחייה ולהרוויח זמן.
יו"ר הוועדה השופט זיילר, התייחס לנושא "השימוע" וטען שכאשר העדים מציגים את גרסתם בהרחבה - בשלב השימוע הם למעשה באים כדי להסביר ולהתגונן, ולא לתת גרסה חדשה. כך גם לגבי מבקר המדינה - תשובת מבוקרים, הם יותר הסברים, פרשנות, התגוננות, מאשר הצגת הנושא העיקרי - אותו כבר מסרו. מה עוד, שכל מבוקר יכול להוסיף מסמכים וראיות בכל עת. אבל עד שהפרוצדורה לא תשתנה, יש לתת להם את זכות התגובה וזמן סביר למתן התשובות.
צדק יו"ר הוועדה ח"כ זבולון אורלב כשטען שאילו פיקוד העורף היה משקיע בזמן מלחמת לבנון השניה, ואחריה אנרגיות וכוחות כה רבים כמו בטיעונים נגד דו"ח המבקר, המצב בשטח כיום במקלטים, שמירה על חומרים מסוכנים ורעילים, מוכנות למלחמה נוספת ושמירה על האוכלוסיה, במידת הצורך גם לפינויים, היו נראים אחרת.
השחיתות בזרועות השלטון היא סכנה ולא פחות מאיימת מהסכנה הביטחונית. אי לכך - יש לחזק ולתמוך במבקר המדינה - המייצג את הציבור שבחר בנבחרים שיתנהלו ויעשו את המעשים הנכונים בממשלה ובמוסדותיה.
נקודות למחשבה והרהורים:
1. עד כמה צביעות יש בפוליטיקה העולמית, זה מפחיד, זה מגעיל אבל זאת המציאות העגומה.
2. תראו מי משמיץ ומסית נגד ישראל ותומך בדו"ח גולדסטון.
א. תורכיה - מי שביצעה את השמדת העם הארמני בסוף המאה ה-18 (מומלץ לקרוא את הספר - "40 הימים של מוסא דאג", שני חלקים - של פרנץ וורפל) ואח"כ גם פגעה קשות בכורדים עד ימים אלה, ולא לשכוח את השלטון העותומאני, כולל בישראל, שלא היה בהתאם לכללים ולמשפט הבינלאומי.
ב. רוסיה שבתקופת משטר האימים של סטאלין והגולאגים בסיביר, הגנה בקנאות על זכויות האדם. ולאחרונה בצ'צ'ניה ובגרוזיה הוכיחו מלחמה הומנית למופת.
ג. סין - שבמשטר הרודני, דיכאה וממשיכה לדכא כמו בכיכר טינמאן ובטיבט.
ד. הרשימה עוד ארוכה, לרבות כל ארצות ערב, שם יש חגיגה דמוקרטית.
ה. כל כך טוב שבא לבכות על העולם האכזר והצבוע.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
