למה מגיע לחולים ונפגעים כסף 

הקדמה -

מאמר זה הינו אחד מסדרה של עשרות מאמרים שכתבתי, שמטרתם לתת מידע מקצועי לחולים ונפגעים, כיצד לממש את המגיע להם, כצעד חשוב בשיקום ובחזרה לחיים. חלק מהמאמרים דן בפרוצדורות השונות, כיצד לגשת לוועדות רפואיות בביטוח הלאומי, מס הכנסה, משרד הביטחון, קרן הפנסיה, חברת הביטוח. מאמרים אחרים, חשובים אף יותר, מתארים את התהליך האפשרי של חזרה לחיים, מתוך כוחות פנימיים. כיצד להפוך את המצוקה הבריאותית, לנקודת הזדמנות?

הנני רופא ומשפטן. לאחר שחליתי מאד בעצמי; ולאחר שאחד מילדי נפגע קשה בפיגוע התאבדות, כחייל - הבנתי מקרוב את עולמם של החולים והנפגעים. הבנתי עד כמה יש צורך בהקטנת הנזק הכלכלי, שמתלווה תמיד לנזק הבריאותי. עד כמה קשה לחולה להשתקם, כאשר יש לו אי נוחות, או אפילו מצוקה כספית. הבנתי גם עד כמה קשה להתמודד מול הוועדות הרפואיות השונות, המנוכרות ולעיתים אף מזלזלות. נרתמתי לעניין, שכן כרופא ומשפטן יש לי את כל הכלים הדרושים על מנת להצליח לקבל את מה שמגיע בוועדות הרפואיות. לקבל את מה שמגיע לפי החוק והדין. מה שמגיע כדי לסייע לו להשתקם, או לפחות לא להידרדר. לאחרונה התחלתי לכתוב את הידע שלי ולפרסמו באינטרנט, כשירות עבורך. בנוסף הנני פועל בחברת בר מדיקס - למימוש זכויות רפואיות http://www.barmedics.co.il , הפועלת מתוך הבנת החולה והנפגע, בצורה מקצועית ובגישה מאד אכפתית.


למה מגיע לחולים ונפגעים כסף


בשנות עבודתי נתקלים פעמים חוזרים בטענה ישירה או עקיפה, שחולים או פצועים מנצלים את המדינה בזה שהם מגישים בקשה לביטוח לאומי או למשרד הביטחון לקבל גמלה או קצבה בגין מצבם הרפואי בהקשרים שונים - נפגעי עבודה ביטוח לאומי נכות מעבודה, נפגעי שירות ביטחון - קצין התגמולים משרד הביטחון, אנשים חולים קשה - ביטוח לאומי נכות כללי ו/או פטור רפואי ממס הכנסה.

בכל העולם נערכו מחקרים ע"י עמותות, מוסדות, אוניברסיטאות ונמצא שאנשים חולים נעשים עניים יותר, שכן יש להם יותר הוצאות ופחות הכנסות.
בסקר חברתי של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל בהדרכת פרופ' יעקב קופ נמצא ש- 22% מהציבור בישראל נמנע מלקבל שירות רפואי נחוץ בשל עלותו הגבוהה. כאשר בדקו מה השיעור אצל בעלי הכנסה נמוכה - נמצא שמדובר ב- 35%, כלומר - רוב הנמנעים מלקבל שירות רפואי באופן חלקי או מלא הינם אנשים בעלי הכנסה נמוכה. במילים אחרות - נוצר מעגל הרסני הפוגע מאוד בחולה - בשל המחלה לחולה יש יותר הוצאות, כמו נסיעה לרופא, השתתפות עצמית בביקור אצל הרופא ותרופות, השתתפות עצמית בבדיקות שונות. מצד שני, לחולה יש הרבה פעמים פחות הכנסות משום שנעדר מהעבודה, משום שלא יכול לעבוד שעות נוספת ומשמרות. חיבור כל האלמנטים גם יחד נותן את התמונה שהחולה נעשה עני יותר ובגלל שהוא עני יותר נעשה חולה יותר, כי ידו אינה משגת לממן את כל הטיפולים.
זאת הסיבה, שברוב המדינות הנאורות, פיתחו מכשירים לתשלום לחולים, כמו שעשו גם בישראל. המטרה המרכזית הינה להקטין את שיעור המקרים הסיעודיים לחולים ולתרום באופן ישיר לבריאותם.
נעשו סקרים נוספים ע"י גורמים חברתיים נוספים, כמו עמותת "לתת" והמוסד לביטוח לאומי ונמצאו אותם ממצאים. ארגון "לתת" עוסק במלחמה בעוני ומצא לנכון לבדוק מה קורה עם אנשים הנזקקים לקבל סיוע מהארגון. בקרב הנזקקים לסיוע עמותת "לתת" נמצא שרוב מוחלט של האנשים ניסה לקבל סיוע, אך לא כולם קיבלו את המגיע להם. כמו כן נמצא ששיעור גדול מהם לא קנה את כל התרופות שהומלצו להם ע"י הרופא בשל חסרון הכיס (למשל - ב- 2005 , מתוך הנשאלים, 91% אמרו שלא קנו את התרופות, או חלק מהם, בשל עלות ההשתתפות העצמית).

הנושא נבדק גם מאספקט אחר - באוניברסיטאות אחדות בארה"ב נבנה באמצעות שאלונים של סטודנטים וקבוצות אוכלוסיה שונות "סולם הפחד". עפ"י כל הסקרים נמצא שאנשים מפחדים ממשבר כלכלי יותר מבעיות בריאות ואפילו מוות. נמצא שמשבר כלכלי שיש לאנשים חולים, נתפש כמאיים יותר מאשר בעיה רפואית.
במחקרים אחדים נמצא שאנשים נמנעים משיקום עצמי בשל השיתוק שיש להם בגלל המשבר הכלכלי.

לסיכום:
בקשה של חולה או פצוע לקבל את המגיע להם אינה בבחינת ניצול החברה, אלא בבחינת קרש הצלה חלקי לשיפור תחושת המשבר הכלכלי, ע" שיוכלו לטפל בעצמם ולהשתקף לפחות באון חלקי במקום להפוך לחולים יותר ולמקרה סעד.