הרכב ועבודת הדירקטוריון,
הרכב ועבודת ועדת הביקורת,
אישור עסקאות עם בעלי שליטה,
יצירת מגנוני בקרה נוספים,
דרישות מגופים מוסדים,
כינון בית משפט מתמחה לדיני חברות ודיני ניירות ערך.
ברשימה זו, נתמקד בדרישת הועדה ליצירת מגנוני בקרה נוספים: הצהרת מנהלים וכתבי הצבעה (Proxy) ונתייחס גם לאופן שבו המליצה הועדה ליישם את הקוד בישראל.
הצהרת מנהלים
כחוכמה לאחר מעשה ניתן היום לומר כי השערוריות החשבונאיות של השנים האחרונות כגון: אנרון ווורלדקום, נבעו, בין השאר, מליקויים בתהליכי הגילוי והדיווח הכספיים והבקרה הפנימית עליהם.
לאור זאת, הועדה לבחינת קוד ממשל תאגידי בחנה, בין היתר, את האפשרויות הקיימות להגברת הבקרה הפנימית הקשורות לדיווח הכספי בחברות הציבוריות. הועדה בחרה להגביר את הבקרה בדרך של חיוב המנהל הכללי והאחראי הבכיר על הנושא הכספי בחברה להצהיר בדוחות השנתיים והרבעוניים על נכונות הדוחות והמידע הגלום בהם. הצהרה מעין זו לדעת הועדה תגביר את פעילות ומחויבות המנהלים לנושא הבקרה הפנימית ותגביר את אמון ציבור המשקיעים.
הצהרת המנהלים הינה דומה במהותה לנדרש במסגרת Sarbanes-Oxley Act of 2002 סעיפים 302 ו- 404אך הועדה אימצה נוסח ביניים של החוק לפיו נדרשת הצהרה גם על אפקטיביות הבקרות ולא רק על קיומן הפורמאלי. הועדה מממליצה לא לאמץ באופן גורף את הוראות סעיף 404 כפי שמופיעות בחוק האמריקאי, זאת אומרת החברות לא יידרשו לגילוי בדו"ח כל שינוי בבקרה הפנימית על דווח הכספי וכן החברות לא תידרשנה לעמוד בסטנדרטים של תיעוד תהליכים, ביצוע תיעוד של בדיקות אפקטיביות מידי שנה לכל הבקרות המהותיות ובדיקה של רואה החשבון המבקר. הועדה מדגישה כי ההצהרה תתמקד בבקרות דיווח ולא בבקרות תפעול.
מכל האמור לעיל עולה כי הועדה ממליצה לאמץ בישראל מנגנון דומה למודל אשר נבחן בימים אלה בארה"ב לגבי חברות ציבוריות קטנות, אשר יכלול:
א. חברות ציבוריות יכללו הצהרת מנהלים (חתומה בידי המנהל הכללי ונושא המשרה הבכיר בתחום הכספים) בדו"חות השנתיים והרבעוניים אשר תכלול בין היתר הצהרה על אפקטיביות של הבקרות ונהלי הדיווח. נוסח ההצהרה אינו מסויג, זאת אומרת הצהרה זו לא צריכה לכלול גילוי כשלים בבקרות הדיווח אלא רק הצהרה על נאותות הבקרות והנהלים לגבי הגילוי הנדרש בדו"חות.
ב. רואה החשבון יידרש לבחון את נאותות הצהרת המנהלים בהתאם לנוהל ביקורת אשר יוגדר בנושא.
ג. במקרים בהם רואה החשבון יגלה כי הבקרות הקיימות אינן נאותות ו/או לא ניתנה הצהרה בנוסח הבלתי מסוייג הוא לא יוכל לתת חוות דעת בלתי מסוייגת על הדו"חות הכספיים של החברה.
כתבי הצבעה (Proxy)
במסגרת הרצון לשפר את מנגנוני הבקרה הפנים ארגוניים, עמדה הועדה על החשיבות הרבה של מימוש זכות ההצבעה של בעלי מניות בחברות ציבוריות באסיפות הכלליות. זכות זו מהווה, לשיטת הועדה, גורם מרתיע למנהלים בקבלת החלטות, היודעים כי בכוחם של בעלי המניות להחליף מנהלים שיקבלו החלטות שעלולות לפגוע בחברה.
לדברי הועדה, העובדה שבד"כ שיעור ההחזקות של בעלי המניות מקרב הציבור בחברה ציבורית הוא קטן, מהווה את אחד הגורמים המרכזיים לתופעה של אדישות בקרב בעלי המניות, הנוטים על פי רב לקבל את החלטות ההנהלה. בכך לדעת הועדה, נגרע אחד המכשירים החשובים ביותר לשמירה על האינטרסים של החברה ושל בעלי מניותיה.
חוק החברות בנוסחו הנוכחי קבע הסדר המאפשר הצבעה בחברות ציבוריות באמצעות כתב הצבעה (Proxy). על פי אותו הסדר, יכול בעל מניות להצביע באסיפת בעלי המניות מבלי להיות נוכח בה, וזאת באמצעות השימוש בכתב ההצבעה. דרך זו מתווספת לאפשרות ההצבעה באמצעות שלוח.
בחודש אפריל 2006 יכנסו לתוקף תקנות החברות (הצבעה בכתב והודעות עמדה), תשס"ו-2005, המסדירות את נוסח כתב ההצבעה, אופן ההצבעה, מתן אפשרות להצבעה דרך האינטרנט, נוסח הודעות עמדה (פניה בכתב של דירקטוריון החברה לבעלי המניות על מנת לשכנע את בעלי המניות להצביע בדרך מסוימת על החלטה העומדת על הפרק) ועוד.
הועדה ברכה על השלמת הליך החקיקה ועל השמת הדגש על הקלה, עד כמה שניתן, בעלויות ובפרוצדורה הכרוכות בהצבעה של בעלי מניות בחברות ציבוריות.
אופן יישום הקוד
אחת ההתלבטויות המרכזיות בנושא קוד הממשל התאגידי, היא האופן בו יש להחילו על החברות. עקרונות הממשל התאגידי יושמו במדינות רבות בעולם המערבי בדרך של "אמץ או הסבר", היינו התאגיד נדרש להודיע לציבור אם הוא אימץ את הכללים ואם לא אימץ או אימץ באופן חלקי, מדוע פעל כפי פעל. ועדת גושן ממליצה ליישם את העקרונות בדרך של "אמץ או גלה", היינו אמץ את הקוד כולו או גלה אילו הוראות מתוכו אימצת. הועדה סבורה כי אין לאכוף על חברות בישראל להסביר מדוע לא אמצו הוראה זו או אחרת מתוך הקוד, בעיקר מהסיבה שלא יהא בהסברים הללו משום תועלת ממשית למשקיע. לשיטת הועדה, עקרונות הממשל התאגידי נועדו לקבוע רף ראוי לאימוץ וולונטרי של עקרונות הקוד על ידי השוק, ומטרת דרישת הגילוי היא למקד את הזרקור על דרכי התנהלות החברה, מתוך ציפיה שהציבור יקנה לכך משקל בתהליך קבלת החלטות ההשקעה בחברות.
לסיכום
מנהלי החברות הציבוריות בישראל יידרשו החל משנת 2006 על פי המלצת הועדה להצהיר על נכונות הבקרות הכלולות בדיווח הכספי. הצהרה מעין זו מחייבת את מנהלי החברות הציבוריות להיערך מבעוד מועד ולקיים תהליך בדיקה והערכה עצמית של מערך הבקרה הפנימי אשר נכלל במסגרת הדיווח הכספי. הועדה הקלה באופן ניכר על החברות בכך שלא דרשה מהן לתעד ולבצע בחינה של אפקטיביות הבקרות מידי שנה אך מנהלי החברות, על מנת לחתום בראש שקט על הצהרה מעין זו, יידרשו לעשות זאת גם אם לא חויבו לעשות כן.
גם אם קוד הממשל התאגידי לא ייאכף על חברות בישראל בדרך של חקיקה, אלא באופן שממליצה הועדה: "אמץ או גלה", מנהלים שיבחרו של להגיש הצהרת מנהלים, או להגיש הצהרה חלקית, ידרשו לעמוד בפני בעלי המניות שלהם וציבור המשקיעים ולתת הסבר לבחירתם הנ"ל.
בנוסף נציין, כי החל מחודש אפריל 2006 תידרשנה חברות ציבוריות ליישם ולעמוד בתקנות החדשות אשר מטרתן להקל וליעל את אופן הצבעת בעלי המניות, בעיקר מקרב הציבור, בין היתר תוך מתן אפשרות להצביע באסיפות כלליות באמצעות האינטרנט תוך נקיטת אמצעים לאבטחת המידע המצוי באינטרנט וכיוצ"ב.
משרד שטיינברג-רבינוביץ נוסד בשנת 2001, על ידי עורכי הדין נתן שטיינברג ואריה רבינוביץ, ומתמחה בתחומי המשפט המסחרי, תוך התמקדות מיוחדת בליווי תאגידים ויעוץ לבעלי מניות ומנהלים. למשרד התמחות מיוחדת בתחום הממשל התאגידי, במסגרתו מייעץ המשרד בנושאי ניהול סיכונים משפטיים ותאימות לדרישות רגולציות שונות, כ-Sarbanes Oxley. שירותי המשרד בתחום זה הינם: ניתוח משפטי של הסיכונים בארגון, והמלצות משפטיות לצמצום החשיפה, סיוע בהטמעת קוד ממשל תאגידי בארגון והצהרת מנהלים, בדיקת המבנה המשפטי של התאגיד, וביצוע שינויים אפשריים ו/או הנדרשים בו, הקמת ועדות גילוי נאות ובקרה חשבונאית וכספית, והגדרת בעלי תפקיד בתחומים אלה, הגנות מפני השתלטות עוינת, פיתוח כלים ומנגנונים לבקרה, בחינת קבוצות אינטרסים בפעילות החברה ועוד.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
