לאחרונה ניתן בבית המשפט המחוזי בנצרת פסק דין העוסק בשאלה שוודאי מעניינת קבוצה נכבדה של יורשים של חברי קיבוץ. פסק הדין בענין פרחה בלה נגד קיבוץ גבת [ת.א. (נצרת) 534/05] עסק בשאלה האם יורשים (העזבון) של חבר קיבוץ, אשר נפטר בעודו חבר קיבוץ, זכאי לקבל דמי עזיבה מכח זכויותיו של חבר הקיבוץ שנפטר.
באותו ענין היה מדובר בחברת קיבוץ גבת שנפטרה, ובעת פטירתה היתה חברת קיבוץ. יורשיה טענו כי פטירתה מהווה הפסקת חברות המקנה לה ולעיזבונה במקומה, זכות לתשלום דמי עזיבה. כידוע, דמי עזיבה הינו תשלום המגיע מהקיבוץ לחבר בעת שנפסקה חברותו.
הקיבוץ סרב, בטענה שדמי עזיבה משלמים רק במקרים בהם מסתיימת חברותו של בן קיבוץ בקיבוץ, בעודו בחיים, ואינם משולמים עקב פטירה.
היורשים הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי בנצרת, ובית המשפט דחה את התביעה.
בפרשת פרחה בלה מפרש בית המשפט המחוזי את תקנון הקיבוץ, יחד עם הוראות החוק הרלבנטיות לאגודות שיתופיות וכללי התנועה הקיבוצית, ומגיע למסקנה שהזכות לקבל דמי עזיבה היא רק למי שיוצא או מוצא בפועל מהקיבוץ ולא מי שפקעה חברותו בקיבוץ כתוצאה מפטירה.
לא ניכנס במסגרת מצומצמת זו לניתוח פסק הדין, אולם המעניין בפסיקת בית המשפט המחוזי בנצרת, הוא שזו פסיקה תקדימית העוסקת בשאלה זכותו של יורש של חבר קיבוץ שנפטר שלא עזב את הקיבוץ לקבל דמי עזיבה.
פסק דין נוסף מעניין הקשור לסוגיה הנדונה, ניתן גם הוא לאחרונה ע"י בית משפט השלום בפתח תקווה בענין לוקוב דוד נגד קיבוץ נען [ת.א (פתח-תקווה) 1292/04]. פרשה זו עסקה בשאלת תוקפה של הודעה על עזיבת הקיבוץ שניתנה ע"י יורש בשם אימו, חברת קיבוץ נען, כאשר האם עודנה חברת קיבוץ ובחיים, אך מצויה על ערש דווי.
בית המשפט דחה את התביעה וקבע שליורש לא מגיעים דמי עזיבה מהקיבוץ, בין היתר, מהסיבה שהודעת העזיבה שנשלחה לקיבוץ בסמוך לפטירת האם, כשהאם מאושפזת, מתוך מטרה אחת בלבד ? להביא למצב שבעת פטירת האם תחשב כמי שעזבה את הקיבוץ, ועל כן אין תוקף להודעת העזיבה ששלח היורש בשם האם.
לוקוב דוד, כפי הנראה, סבר שדמי עזיבה מגיעים רק למי שעזב בפועל את הקיבוץ בעודו בחיים (על אף שפסק הדין בעניינו ניתן מספר חודשים לפני פסק הדין של בית המשפט המחוזי), ולכן מהר לשלוח בשם אימו, שהיתה בערוב ימיה והוא שימש כאפוטרופוס שלה, הודעת עזיבה לקיבוץ.
פסק הדין בעניין לוקוב דוד היא דוגמא לאיך לא מודיעים על עזיבה. כך למשל, הודעה על עזיבת קיבוץ הינה מסוג הפעולות שמי שמשמש כאפוטרופוס של חבר קיבוץ חייב לקבל עליהן את אישור בית המשפט. אם יורש מבקש להתמנות כאפוטרופוס לחבר קיבוץ והמניע היחיד לבקשה היא שאותו יורש יוכל לשלוח בשם חבר הקיבוץ הודעת עזיבה, הרי שההודעה נגועה בחוסר תום לב, שכן ברור שכל מטרת הבקשה למינוי אפוטרופוס הוא הרצון לקבל את כספי העזיבה ואין סיבה ממשית לעזיבה.
מפסקי הדין הנ"ל ניתן ללמוד, שיורשים המעוניינים לקבל את דמי העזיבה של חבר קיבוץ שנפטר, לתכנן את עזיבת החבר מהקיבוץ מבעוד מועד ובשום שכל.
משרד שטיינברג-רבינוביץ נוסד בשנת 2001, על ידי השותפים, עורכי הדין נתן שטיינברג ואריה רבינוביץ, ומתמחה בתחומי המשפט המסחרי, תוך התמקדות מיוחדת בליווי תאגידים, ליטיגציה מסחרית, נדל"ן, אגודות שיתופיות ויעוץ לגופים במשבר. בתחום האגודות שיתופיות אנו עוסקים בנושאי הפרטה ושיוך ולמשרדנו ידע רב בנושא זה והוא מוביל קבוצת מומחים העוסקת שנים רבות בתחום זה. בנוסף, למשרדנו ניסיון רב בייעוץ משפטי לאגודות שיתופיות וחבריהן, הכולל התמצאות רבה הן בנבכי הניהול השוטף של האגודה השיתופית ויחסי הגומלין של האגודה עם חבריה, והן בנבכי מעמד האגודה שיתופית כלפי המוסדות הרשמיים (כגון, מינהל מקרקעי ישראל, רשם האגודות השיתופיות, רשויות מקומיות, משרדי הממשלה וכו'), ניהול ענפיה היצרניים, חובותיה וזכויותיה ועסקיה השונים.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
