הכנסו למאמרים נוספים ולאתר הרישמי- http://www.web2all.co.il/therapy
הקדמה- דרך החיים המודרנית, גובה מאיתנו מחיר כבד. נראה כי ה"לחץ" (STRESS), הפך להיות חלק אינטגראלי מחיינו- בבית, בעבודה, בכביש. כולנו מכירים, את הנוקשות של הגוף כאשר אנו, ממהרים ברכבנו. את כאב הראש אשר פתאום מגיח בבית, עת חזרנו מהעבודה.
כמה מאיתנו סובלים מכולסטרול, לחץ דם וסוכר גבוה. כמה מאיתנו בשנים הקרובות יסבלו מלחץ דם, מחלות לב, דלקות פרקים, מיגרנות ועוד. לצד מחלות אלו, אנו עדים לעליה דראסטית במחלות רגשיות, כגון חרדה ודיכאון.
זאת ועוד, בעשור האחרון ישנה עליה במחלות הלחץ אצל ילדים. אנו ערים לבעיות של הפרעות קשב והתנהגות, אסטמה של העור (אטופיק דרמטיטיס) ועוד. בנוסף, קיימת עליה בהפרעות של חרדה ואף דיכאון, לצד הפרעות אכילה.
הפיתרון- מצוי בידנו. כמומחה למחלות לחץ פיתחתי שיטה פשוטה, בשילוב הפסיכותרפיה הגופנית, הניתנת ליישום באופן מהיר ומיידי, אותה אני מלמד בטיפולים פרטניים, קבוצות הדרכה וסדנאות. על כך במאמר זה.
##התמודדות עם מצבי לחץ, באמצעות "המודל המשולב" (מאמר שני)-
סכרת, לחץ דם, אולקוס, מיגרנות, מעי רגיז, סרטן, הפרעות קשב והתנהגות, דיכאון, חרדה, הפרעות בשינה, דלקת פרקים, אסטמה, כולסטרול ומחלות לב##
בהמשך למאמרי אודות מחלות הלחץ בעידן המודרני
(http://www.web2all.co.il/therapy/Page6717.asp) , בשורות הבאות אציג מספר שיטות להתמודדות עם לחציי היומיום, וויסות מחלות הלחץ ויצירת הרגיעה מתוכנו. מדובר בכלים ברורים ויישימים.
הצגתי במאמרי הקודם ,כאמור, את המנגנון הלחם-ברח (fight-flight), וכן כי הלחצים בעידן המודרני הנם לחצים כרוניים. כלומר, הלחצים לא בעלי אופי אקוטי-חריף, אלא מתמשכים ומשפיעים הן על תפקודנו הרגשי והן ההורמונאלי.
אני נפגש עם אנשים רבים הסובלים מלחץ-מתח נפשי מתמיד (stress), הקשור להתנהלות החיים בעולם המודרני. אני פוגש אנשים הסובלים ממחלות פיזיות חמורות (לב, סוכרת, כולסטרול וכדו'), ואנשים הסובלים מבעיות רגשיות מורכבות, עקב לחצים, כאשר מקרה הקיצון, הנם אנשים הסובלים מחרדה ודיכאון.
מאחר ובשני המקרים, הן הבעיות הפיזיולוגיות, והן הרגשיות, המנגנון "הלחם- ברח", הנו מנגנון שבא לידי ביטוי באופן חריף, ראשית, יש לטפל בעוררות היתר בגוף (דופק מהיר, עליה בלחץ הדם), באמצעות קשב- גופני. למשל, בלחץ בחזה, האדם יילמד לכווץ ולשחרר האזור, בשילוב נשימות ייחודיות, אשר יפחיתו את עוצמת הסימפטומים הפיזיולוגים ויביאו להחזרת השליטה הגופנית ורגיעה.
בסדנאות ובטיפולים שאני מעביר, אני מלמד את כוחו של הדמיון. למעשה, אנו יודעים כיום, כי מה שאנו מדמיינים, המוח מאמין כי הוא אמיתי, כאשר באמצעות הדמיון, ניתן אף להפחית כאבים פיזיים. (למשל, מה קורה לכם כאשר אתם צופים בסרט אימה- המתח שאתם חשים בגוף, הבהלה. הרי מדובר בסרט. כאמור, המוח מאמין לכל מה שאנו מדמיינים. זו כמובן אחת הסיבות לחרדה ודיכאון).
להבנה ברורה יותר, ניתן לחלק בגדול את המח לשני חלקים. החלק השמאלי של המח, משפיע על הצד "החושב" והמילולי, ועל כן טיפול בדיבור ישפיע בעיקר על האזור הזה.
יחד עם זאת, מטרת הטיפול הנו להגיע לחלקים הלא מודעים, הנמצאים בחלק הימיני של המח. באמצעות הטיפול המילולי, ייקח זמן רב להגעה אל הלא מודע, לשם יצירת שינויים. הטיפול באמצעים בלתי מילוליים, כגון אומנות, תנועה, דרמה ודמיון, מתקשר ישירות עם החלק הימיני של המח, החלק הלא מודע, ועל כן מוביל לשינויים רגשיים עמוקים ומהירים יחסית לטיפול "בדיבור".
הטיפול באמצעות "המודל המשולב", מחבר את החלק הלא מודע (קשב גופני, דמיון) עם החלק המודע (הצד השמאלי של המוח-החשיבה), ועל כן מביא לשיפור מהיר ויעיל:
לצד העבודה של קשב גופני ודמיון אני משלב אימון התנהגותי-קוגניטיבי לשינוי דפוסי חשיבה.
#מה בין דפוסי חשיבה ללחץ?
לכולנו יש עמדה לגבי עצמנו ולגבי העולם. אני יפה, חכם, שמן.. בת הזוג שלי צריכה להיות סבלנית, אמא שלי צריכה להבין אותי, הילדים צרכים להתנהג יפה וכו'.
מחשבות אלו, הנן מחשבות שאנו יוצרים ומשפיעים על התחושה הפנימית שלנו, כלומר יכולות להשפיע על מצבנו הרגשי והפיזי ואף לגרום למחלות לחץ.
אם אני אומר שהילדים צרכים להתנהג יפה ואני חש שהם לא, מיד נוצר מתח חיצוני (צעקות) ומתח פנימי (אני חש מתוסכל ובלחץ מתמשך, מנגנון הלחם ברח מופעל, עליה בהורמונים ועוד).
הגישה הקוגניטיבית התנהגותית, יוצאת מתוך נקודת הנחה כי מחשבותינו משפיעים על הרגשות ומשם על התגובות שלנו.
לדוגמא, אני קם בבוקר וחייב לצאת בשעה קבועה, אחרת אאחר לעבודה. צריך לארגן את הילדים ולעזור לבת הזוג. אבל מה קורה כשהילדים מתעכבים, בת הזוג כועסת עליי שלא עוזר ואנחנו יוצאים באיחור.
על פי הגישה הקוגניטיבית התנהגותית, המחשבה כי אני מאחר בגלל הילדים, תיצור תחושה של תסכול, או כעס ותביא בהמשך לתגובה של נהיגה מהירה וחוסר סבלנות, לצד תחושת לחץ בגוף (נוקשות בחלק מהגוף, ועליה בדופק ואף בלחץ הדם). על פי הגישה מדובר במחשבות אוטומאטיות, המשפיעות על התחושות ועל איך אנו מגיבים לעצמנו ואל האחרים.
לעומת האמונה הרווחת כי חווית הלחץ הנו ממקור חיצוני, על פי הגישה הקוגניטיבית התנהגותית, יש לנו שליטה על תחושת הלחץ. הלחץ, על פי הגישה אינו בא ממקור חיצוני ("בן הזוג הרגיז אותי"), אלא מפירוש פנימי שאנו עושים לגבי האירוע (" אני כועסת על בן הזוג", או יותר נכון:"אני בוחרת לכעוס על בן הזוג"). ובמידה והלחץ בא ממקור פנימי, יש לנו אפשרות לשנות ולבחור לא להיות בלחץ. על כן, בגישה זו לומדים לבנות מחשבות "מאורגנות" המחליפות את המחשבות האוטומאטיות. מדובר בהתחלה בעבודה מורכבת, הדורשת אימון רב.
לדוגמא, בזמן נסיעה לעבודה, במקום ההיגד "אני מאחר בגלל הילדים", הגורם לכעס ולמתח פנימי (ואין לי למעשה שליטה, מאחר והסיבה לבעיה קשורה לילדיי), אשר לאורך זמן יכול לפגוע בבריאותי, אני בונה היגד חלופי- פנימי (העסוק בי וביכולת שלי להתמודד):
"אני לחוץ כי אני מאחר, אבל זו המציאות כרגע, או למשל, "אני לחוץ כי התעכבתי, ועל כן אודיע שאני מאחר, כי אין לי כרגע מה לעשות".
מחשבה כזו תיצור תחושה של שקט וקבלה ותוביל גם לנהיגה זהירה (הרי בין אם אעקוף את הרכב שלפניי, או אעבור ברמזור מהבהב, עדיין אאחר..) ובעיקר לשקט פנימי, בכך שמנגנוני הלחץ לא יופעלו.
#להבנה ברורה יותר אביא את סיפורה של טלי.
טלי בת 17, נערה חייכנית, סובלת מסכרת נעורים, הגיעה אליי על רקע קושי בוויסות מול מחלת הסוכרת ו"לחצים שונים", כפי שהיא הגדירה זאת.
בשיחותינו התברר כי מצבה הפיזי מושפע ממצבה הרגשי ולהפך:
"אני לחוצה מהבגרויות וההורים שלי בזמן האחרון רבים. אני מתקשה להתרכז ואז אני גם לא מרגישה טוב פיזית. לפעמים מהלחץ אני מרגישה יובש בפה, כאבי בטן, סחרחורות ולחץ בחזה והלב שלי דופק מהר ואז אני לא מצליחה ללמוד ואז אני עוד יותר לחוצה".
מה עובר על טלי?
לטלי ציפיות גבוהות מעצמה וחשש מלהיכשל ולאכזב את הוריה. מגיל צעיר חשה כי עליה לרצות ולעמוד בציפיות הוריה. רק לאחרונה, הפסיקה את לימודי הפסנתר, עקב הבגרויות. אם כי לדבריה, מדובר בלימודים שהתמידה בהם עקב לחציי הוריה.
החששות של טלי ותקופת הבגרויות, מהוות לחץ כרוני מתמשך, אשר כפי שהסברתי, פוגע בתפקודים השונים, בייחוד מאלו הסובלים ממחלות, כגון סוכרת.
בנוסף ללחץ הכרוני המתמשך, התווסף לחץ שקשור ליחסיי ההורים, אשר הקשה על תפקודה התקין בבית:
"אני מנסה להראות שהכל בסדר כלפי חוץ, אבל זה פשוט לא עוזב אותי, לא בזמן הלימודים ולא לפני השינה".
לאחר הערכה ראשונית, החלטנו שראשית נטפל בסימפטומים הפיזיולוגים ובהמשך נבחן לעומק את יחסיה עם הוריה והצורך לרצותם.
כחלק מ"המודל המשולב", ראשית, לימדתי את טלי שיטות של קשב גופני. במסגרת הגישה תחילה לומדים, כאמור, תנועות גופניות בשילוב טכניקה של נשימות על מנת לשחרר מהמערכת את מנגנון "הלחם וברח". כאמור, מדובר במנגנון הקיים בכולנו, אשר פעיל יותר במקרים של לחץ. שחרור מהיר של המנגנון מונע את הפגיעה לטווח הארוך שלו (במקרה של טלי, הפגיעה באה לידי ביטוי במחלת הסוכרת).
בהמשך לימדתי את טלי לזהות את הסימפטומים הפיזיולוגים הראשוניים, לפני הופעת המנגנון "הלחם ברח"- על מנת למנוע אותו לפני שמתחיל.
במקביל לעבודה זו, באמצעות גישה ייחודית של דמיון לימדתי אותה שיטות להרפיה והורדת הכאבים הפיזיים שחשה.
לבסוף, בחנו את מחשבותיה:
"אני אומרת לעצמי שאני חייבת להצליח", טלי שתפה אותי.
ומה התחושה שעולה מכך, שאלתי.
"לחץ, לחץ, אוף אני ממש חייבת".
ואז, כיצד את מגיבה למחשבה הזו, שאת חייבת.
"לומדת ולומדת, אבל הכאב ראש והעייפות הזו..."
בואי ננסה לבנות את ההיגד החלופי כפי שלימדתי אותך.
"אני לחוצה כי חשוב לי להצליח, אבל אני עושה מה שאני יכולה".
ומה התחושה שעולה מתוך ההיגד הזה, שאלתי. תנסי להרגיש אותו, לדמיין..
"לא יודעת, משהו יותר רגוע, פחות לחץ, שאני עושה מה שאני יכולה".
רוגע, מסוגלות, אני עושה מה שאני יכולה. ומה התגובה?
"אני לומדת, אבל יותר רגוע, משהו יותר שקט".
סוף דבר- תוך זמן קצר, טלי החלה לשלוט במצבה הגופני, וכאשר מצבה הפיזי היה יציב יותר, כך הרגישה נינוחה יותר ופנויה ללימודים. אנחנו המשכנו בתהליך הטיפולי עוד מספר חודשים. טלי בקשה לברר לעצמה את פחדיה מכישלון ואף בחרה להביא את הוריה למספר מפגשים.
לאחרונה, טלי הרימה אליי טלפון:
"רציתי לשתף אותך שהציונים בתעודת הבגרות מעולים. אבל זה מוזר, זה פחות חשוב לי. כלומר חשוב לי להצליח, אבל זה בסדר גם אם הייתי מוציאה פחות. אתה מבין למה אני מתכוונת?".
כל אדם מתמודד בדרך ספציפית אותה "למד" במשך השנים, אשר לעיתים אינה יעילה עבורו, בייחוד במצבי משבר, חולי, אובדן, דיכאון, חרדה ולחץ.
"המודל המשולב" מאתר את דפוס הפעולה הדומיננטי ומסייע באמצעות כלים ברורים להרחיב את יכולותיו הפנימיים, על מנת להתמודד ולצמוח מתוך הקושי.
*ניתן לקרוא עוד על שיטת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי בחרדה, דיכאון ופוסט-טראומה- http://www.web2all.co.il/therapy/Page5112.asp
וכן על האימון הקוגניטיבי- http://www.web2all.co.il/therapy/Page5119.asp
לשאלות ניתן לפנות במייל- http://www.web2all.co.il/therapy/Page5124.asp
## למעבר לנספח- כלים להתמודדות עם מצבי לחץ ביומיום- http://www.web2all.co.il/therapy/Page9995.asp ##
שפר אמיר- פסיכותרפיה, טיפול באומנות, ייעוץ חיצוני לצוות ניהולי, הנחיית קבוצות וסדנאות.
מומחה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי לטיפול בפוסט טראומה, טיפול בחרדה,טיפול בדיכאון,טיפול בשכול וטיפול בטראומה. פסיכותרפיה לילדים ומבוגרים בצפון.
מחבר המאמר "התמודדות עם לחץ בעבודה ובבית", ומנחה סדנאות לגיבוש עובדים בנושא לחץ ארגוני.
נייד 0545-742352
מס' רשיון-15717 http://www.web2all.co.il/therapy
amirshe2@hotmail.com
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
