שיער,סקס ופסיכולוגיה 

כל אחד מאתנו שואל את עצמו מידי פעם - מדוע מראה השיער חשוב לי כל כך? אחרי הכול, כולנו נישאר בחיים גם ללא שיער, אז למה הדאגה הזו?
כמה פעמים ביום אנחנו מתבוננים במראה השיער, נוגעים בו, מסדרים אותו, בודקים אותו?
מראה השיער, והשאלה ? האם הוא מסתדר או לא, משפיעים לכולנו על המורל. אז, מדוע יש לנו הרגשה נפלאה, כאשר השיער מסודר יפה ומטופח, ודכאונית כאשר השיער לא במיטבו?
כיצד השיער קשור לפסיכולוגיה ?
התשובה נעוצה בכך שלשיער שלנו קשר הדוק לסקס ומיניות.
לשיער האנושי חשיבות גדולה כסממן מיני. ליטוף השיער, משחק בו, ואפילו הרחתו נתפסים בתת ההכרה האנושית כחלק מאקט מיני.
גם הדרך שבה בוחר כל אדם את עיצוב שערו (התספורת, הגוון, ותשומת הלב המוקדשת לשיער הראש), משדרת לסובבים אותו הקשרים מיניים של ביטחון עצמי, הפנמה או דווקא התבלטות.

השיער מהווה אפיון מיני משני בגוף האדם. האפיון הראשוני ניתן, כמובן, ע"י אברי המין עצמם. אולם, מכיוון שבתרבות המערבית אברים אלו מוסתרים ומוצנעים מעיני כל, נשארת רוב העצומה המינית המופגנת והמוצגת כלפי העולם בשיער.
הכוח והעוצמה המינית שמסמל השיער בתרבויות שונות חזקים כל כך, עד כי מנהגים מסוימים מבקשים להסתירו מעיני הרבים ואף לגלחו על מנת לשדר הצנעה, כניעה או הענשה.
§ נשים יהודיות ומוסלמיות אדוקות מסתירות את שיערן מפני זרים כסמל לצניעות ושייכות לבעלן.
§ כעונש והשפלה על שיתוף פעולה עם הנאצים (במלחמת העולם השניה) גולח ראשן של נשים.
§ נזירים מסוימים מגלחים את החלק העליון של הראש, על מנת להסיר מעליהם סמל מיני.
§ בתורה היהודית מסופר סיפורו של שמשון הגיבור, שאיבד את כוחו כאשר גולח שיער ראשו.
§ האינדיאנים "קירקפו" את אויביהם. לקיחת הקרקפת עם השיער היה אקט פיזי של דיכוי הרוח והכוח של האויב.
§ בסרטים הוליוודיים עדיין מצטייר הקירח כרע ושטני.
§ בתרבות הסינית התקרחות נתפסת כתבוסה ועונש.
§ בעולם החי שיער מלא ושופע מסמל בריאות וחוזק, ומהווה גורם מכריע בבחירת בן הזוג.

במאה הקודמת שימוש בפאות היה נפוץ ולעיתים אף הכרחי. באירופה אנשי המלוכה חבשו פיאות. אצל האנגלים חויבו השופטים ועורכי הדין לחבוש פיאה בבתי המשפט. מדוע? מכיוון ששיער מסמל מעמד וכוח, ולא יתכן שיופיע איש חוק או מלך במראה נחות של שיער דליל או קרחת.

גם כיום, תדמית הקרחת והמקריח שלילית. וזאת למרות שרוב בני האדם סובלים מדרגות איבוד שיער כלשהן במהלך חייהם. מחקרים פסיכולוגיים הוכיחו שמראה שיער דליל או מקריח, מפחית בצורה ניכרת את הסיכוי לזכות במשרה (ועל דייטים אין בכלל מה לדבר....).
בארה"ב אירעו מקרי פיטורין על רקע אובדן שיער פתאומי. בבית משפט הועלתה הטענה, שלמזכירה עם שיער דליל תדמית שלילית, הנוגדת את רצון המנהלים וצוות העובדים. בטענות אלו הייתה התייחסות לשיער דליל כסימן של זיקנה, חולי והזנחה. לעומת רצונם של בעלי החברות לשדר רעננות, בריאות ועדכניות.

אצל נשים שיער סימל מיניות וחוזק לאורך ההיסטוריה.
§ שיער אדמוני נחשב בימי הביניים כסמל להפקרות: נשים בעלות שיער אדמדם או ג'ינג'י נחשבו כמכשפות, המפתות ומגרות גברים כברית עם השטן (שגם הוא סומל בצבע האדום).
§ בלונדיניות הן סמל מיני עד היום, הן מתוארות כפגיעות, רגישות ולאחרונה כגם כלא חכמות .
§ נשים בעלות שיער שחור מצטיירות כמאיימות, אפלות , רציניות וקשוחות.
§ שיער ארוך, גולש וחלק נחשב כסמל לנשיות ופוריות מינית.
§ שיער מאפיר או לבן הנו אנטי-תזה למשיכה מינית. הוא מסמל זיקנה, בלות, סיום תקופת הפוריות והחיות. (והרי זוהי למעשה הסיבה העיקרית, שנשים צובעות את שיערן עם הופעת השערה הלבנה הראשונה...).


הזנחה:
שיער שאינו מטופח, מעוצב, ושופע או שיער משומן, דביק, שרוף ומפוצל נתפס כהזנחה, הפנמה מינית, וחוסר רצון למצוא חן בעיני המין השני.
התבוננתי בשינוי החל בנשים היוצאות ממספרה לעומת כשנכנסו. תנועות הגוף שלהן שונות לחלוטין. הן מרגישות התעלות, זקופות, מחויכות, מיניות יותר. מעבירות בהנאה את ידן בשיער, מטלטלות את שיערן בתנועות ראש מצד לצד, שמחות לפגוש מכרים ברחוב, מחפשות קשר עין ותשומת לב, מתרגשות ממחמאות על מראה שיערן. הן יודעות שרמת משיכתן המינית עלתה בכמה דרגות כתוצאה ממראה שיערן. מובן, כי הרגשתן שונה כאשר שיערן השתנה, טופח, עוצב וניראה נקי ומסודר.
אז מה הפלא שנשים בעלות שיער דליל הן מתוסכלות, בעלות רגשי נחיתות, כעס, וחוסר הערכה עצמית? אין ספק שהפגיעה בדימוי העצמי הינה בעיה קשה, שפוגעת בין היתר במיניות שלהן.

מחקרים רבים נעשו בנושא זה, וכולם מראים בברור את הקשר בין שיער, מצב נפשי ומשיכה מינית (עד כדי השפעה ישירה על יחסי המין).
מחקר התנהגותי שנעשה בארה"ב כלל 58 נשים בעלות שיער דליל, לעומת קבוצת ביקורת של בעלות שיער שופע.
במחקר נתגלה כי, לבעלות השיער הדליל היו יותר בעיות בנושאי סיפוק עצמי, ביטחון עצמי, דימוי עצמי ומעמד חברתי מאשר לקבוצת הביקורת.
גם במחקר שהשווה קבוצות נשים וגברים בעלי שיער דליל, נמצא כי קבוצת הנשים סבלה מבעיות דימוי והערכה עצמית חמורות יותר מהגברים.
המסקנה הברורה: מראה השיער עלול לפגוע בתפקוד נפשי ומיני של נשים, ולהוות בעיה בעלת השפעה ניכרת על חייהן.

טיפול:
בישראל אחוז הנשים המבקשות טיפול בבעיית הידלדלות שיער והתקרחות עולה בהתמדה. מחקרים עדכניים מראים כי, מעל 70% מהנשים יסבלו במהלך חייהן מאיבוד שיער בדרגות חומרה שונות.

עד לאחרונה עולם הרפואה לא העריך נכון את עוצמת הבעיה והשלכותיה. רופאים העריכו בעיית איבוד שיער בנשים כבעיה אסתטית, אשר השלכותיה הגופניות זניחות. כיום עולם הרפואה והמדע משכיל להבין את הפגיעה הפסיכולוגית ? נפשית, שהבעיה זו מעוררת אצל נשים (וגברים), ועל כן מוצעים טיפולים תרופתיים שונים לבעיות נשירה. אולם, מראה השיער וטיפוחו עדיין לא מקבל מענה ברפואה, ולכן נשים רבות מבקשות פתרון ממקור אחר.

בעולם הרפואה הטבעית קיימים טיפולים צמחיים וטבעיים (שאינם תרופתיים) לבעיות שיער ועור הקרקפת. כבר לפני 100 שנה פרץ לעולם מקצוע הטריקולוגיה (Trichology - תורת השיער). התארגנות הטריקולוגים הראשונה קמה בשל אוזלת היד והמחסור במענה רפואי. הטריקולוגים למדו והכירו את השיער בצורה מעמיקה ומדעית, ופיתחו כלים לאבחון וטיפול בשיער ובעור הקרקפת.
בעולם מוגדר תחום הטריקולוגיה כפרא-רפואי, בשל ראיית העולם ההוליסטית והשימוש בחומרים טבעיים בטיפול.
ביסוד הטריקולוגיה עומדת ההבנה, כי שיער מושפע מהסביבה בה הוא חי (עור הקרקפת), ולכן שיפור מצב הקרקפת משפיע באופן חיובי על צמיחת השיער. המשמעות - שיער בריא יתקיים בקרקפת בריאה.

בכל טיפולי הרפואה הטבעית נעשה ניסיון מתמיד לאזן את מערכות הגוף. על פי הגישה הטיפולית הזו פועלת גם הטריקולוגיה על השיער. המטרה היא לווסת ולאזן את סביבת המחייה של השיער, ולהחזיר את הקצב הנכון לשעון הביולוגי של השיער.
מכיוון שגם למראה חיצוני חשיבות פסיכולוגית גדולה, הטריקולוגיה נותנת מקום של כבוד גם לטיפוח השיער ומטפלת בפגעים אסתטיים כמו שיער שביר, חלש, מפוצל, שרוף, חסר חיות ונפח.

אז אם אתם מרגישים שיש לכם בעיה בשיער, הקדימו והיבדקו. רק אבחון מקצועי בזמן יכול להתאים את טיפול הנכון עבורכם, ולהאט ואף לעצור את קצב ההתקרחות.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי