פסל החירות ניתן לארה"ב כמתנה, מצרפת שבאירופה. הענקת מתנה זו לארצות הברית נבעה ממניעים אשר היו בעיקר פוליטיים.הצרפתים הרפובליקנים הצרפתים, שחששו מההתחזקות של ארצות הברית, רצו לבסס את קשרם הברית הגדולה הזאת באמריקה. מבנה פסל החירות: הפסל עשוי משלד ברזל ופלדה שמצופים בלוחות נחושת. הנחושת הייתה מבריקה ובוהקת בעבר, אך עם השנים נוצרה שכבה שהפכה את הצבע של פסל החירות לירוק דהוי. אלת החירות בפסל מחזיקה בידה הימנית לפיד, המסמל את ארצות הברית הנאורה, ומסמל כמעין מגדלור שמאיר את דרכם של הבאים לארצות הברית. בידה השמאלית אוחזת לוח שבו כתוב "JULY IV MDCCLXXVI" - זהו תאריך הכרזת העצמאות של ארה"ב (4 ביולי 1776). אחת מ2 רגליה עומדת על שרשראות, זאת כדי לסמל שחרור מכבלי השיעבוד. לראשה מונח נזר בעל 7 חודים שפיציים חדים, כקרני שמש לכל כיוון, ומייצגים את הקרנת החירות ל7 יבשות תבל. הפסל ניצב על כן מסיבי וחזק, שאינו חלק מתכנונו המקורי של המתכנן - ברתולדי. הבסיס שמהווה יצירה ארכיטקטונית בפני עצמה, הוא למעשה תכנון של האדריכל האמריקני ריצ'רד מוריס שנעשה בעזרת תרומות של האמריקאים שגויסו באמצעות הודעות בעיתונים של כתב אמריקאי.על בסיס פסל החירות יש לוח ברונזה שעליו חקוקות מילות השיר "הקולוסוס החדש". השיר הוא של המשוררת היהודיה, אמה לזרוס יפה, שנכתב לכבוד בואו של הפסל ב-1883.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
