שבת בבוקר.שבת מוקדמת בבוקר.מתעוררים בשעה חמש וחצי.שערה הזהוב פרוש על המיטה.גופה רפוי והיא שקועה בשינה עמוקה.מנער אותה בעדינות,ממתין שתפקח את עיניה הכחולות והמדהימות.פוקחת אותן ומחייכת.מחייכת בשמחה, מחייכת באושר,מחייכת בשלווה.
קמים לנו.סימתי בדרך לעבודתה בחדר המיון.אני מלווה אותה וממשיך בצעידה היומית הרגילה שלי.זהו היום הנעים ביותר להליכה.הרחובות שוממים,האוויר צח ונעים."צינת הבוקר" כפי שנוהגת סימתי להגדיר אותה,בשל רגישותה המופלגת לקור מכל סוג שהוא.
צועד ברחובות העיר.מרחיב מידי פעם את מסלולי ההליכה, מגביר את הקצב, צועד ללא חשש ממכוניות חולפות או מטרדי רחוב. נהנה מהשלווה, מהשקט,מהקרירות הנעימה ונהנה בעיקר מהמחשבות הטובות החולפות במוחי והרגשות הטובים המוכלים בי.
"לא טוב היות האדם לבדו" אני חושב לי ומזמם את נעימת השיר.מוסיף גם לעצמי ש"לא טוב האדם עם אחרת שאינו רוצה בה". חושב מעט על העבר ומפסיק מיד.זהו יום חיובי מבחינתי ולכן חושב על ההווה הנעים והטוב שבו אני נמצא. על העתיד המבטיח.
מודה שלא ידעתי ולא הבנתי עד כמה זוגיות טובה יכולה להפוך אותנו לכה מאושרים. מציאת בת הזוג המתאימה לך.האהובה, האוהבת השותפה שלך בכל דבר הוא הדבר הטוב ביותר הקיים עלי אדמות.איני מפריז, איני שוגה בחלומות. אני חושב ומאמין שזוגיות טובה היא הדבר החשוב ביותר לאדם.משם ,ביחד, ניתן לפתור כל דבר, להתמודד עם כל מצב ולהצליח.
קורא עכשיו את ספרה של ד"ר צביה גרנות לסדר את המיטה הזוגית ,זמורה ביתן 2001,קורא ונהנה מיכולתה להסביר ולתאר את היחסים הזוגיים בדרך כה ברורה וכה מובנת. לתפיסתה האגו שלנו הוא המכשול הבסיסי והראשוני לזוגיות.ככל שאני חושב על זה כך אני יותר מסכים איתה.נותן לעצמי את החרות לצטט שני משפטים ממנה המתארים היטב את בעיית האגו: "אם את חגה במעגל סביב עצמך,אינך יכולה להגיע אלא אל עצמך." במלים אחרות כל עוד אנו "כבולים" בתוך האגו (להזכיר לכולנו אגו שווה אגואיזם) אין ולא תהיה לנו את היכולת להיפתח לקשר זוגי עם האחר.משפט אחר נכון לא פחות הוא :"אין הערכה עצמית גבוהה ונמוכה.יש רק הערכה עצמית נכונה ולא נכונה". נחשו מי יכול לתת את ההערכה הזו? בוודאי שלא האדם עצמו המונע על ידי האגו שלו שתמיד ימצא את התירוצים, הסיבות והאשליות לגבי עצמנו.
איני צעיר ,ממש לא, חוויתי רבות בימי חיי.יש לי ניסיון אך אין זה אומר שאני יודע יותר.בדרך כלל אנחנו משתמשים בניסיון המצטבר שלנו ככלי לניתוח ולהבנת תופעות.אבל,רוב הזמן אנו בניסיון רע, ניסיון שאינו נכון ואינו מתאים.כך אנו שוקעים לנו לאט לאט בתוך מדמנה ורפש של אי הבנת היחסים ,התנהגות קלוקלת שעליה מחפה לכאורה, תחושת הניסיון הבלתי נכון.
כדי להגיע לזוגיות המתאימה,( איני כותב "נכונה" מאחר ואיני מאמין שיש לנו דרך לבדוק את הנכון) צריכה להתפתח מודעות לאחרת. אותה מודעות תביא אותך למחויבות, נאמנות, שותפות ובתחילתו או בסופו של התהליך לאהבה משתפת. אהבה של שני אנשים אחד לשנייה.אהבה שאינה תובענית וחורכת בבשר.אלא, אהבה של זוגיות והיחד.
בזוגיות הזו יש ,כמובן ,הנחות ובסיסי הבנה והפנמה המובנים בתוכה.המחויבות ברורה ,מוגדרת ומשתנה תדיר בהתאם להווה המעוצב יחדיו.משתנה אך מתוחמת בגבולות ברורים של חובה וזכות. הנאמנות היא חלק ברור ומוגדר.היא הבסיס לכל הפעולות שנעשות ביחד ולבד.היא משחררת לך את האנרגיה החיובית לגדילה ולצמיחת שניכם.היא מכוונת תמיד לכיוון התקווה והטוב. היא שם ,בוטחת בעצמה וניזונה באופן תדיר מפעולות חיוביות שלך אליה ולהיפך.הרצון להיות יחד, הכמיהה, הערגה, המאווים שלך הם רק חלק מתוך אותה זוגיות מופלאה המספקת לך את כל צרכיך.
בהווה הזה, אתה חש שלווה ונינוחות.אינך מרגיש רדוף.אינך מכלה את עצמך על חיפושי סרק אחר אהבה אבודה ובלתי מושגת. אחר הנאת הרגע, אחר התשוקה הרגעית והבלתי מספקת.ממתין לשגרה המבורכת, לרגעים הקטנים של אושר.אושר אמיתי, אושר צרוף. אושר שאתה חש כאשר אני חושב עליה.יודע שעוד מעט קט אראה אותה, אחבק אותה.אחוש אותה.אושר לידיעה שזהו מצב קבוע ,אמיתי,קיים כאן ועכשיו ובעתיד.
אני מצוי ,עתה, שם ופה. במערכת יחסים זוגית אוהבת ומשתפת. לראשונה בחיי, אני מודע ומחויב לה.מחויב לאישה שאיתי, מחויב לקשר הזוגי, מחויב לשותפות הנובעת מקשר זה.מחויב לעצמי בקשר אליה. נמצא במציאות קיימת ,לא כצופה בסרט הוליוודי רומנטי שבו הגיבורים כה אוהבים. אנו חיים ביחד.ממש ביחד.
ד"ר אבי זלבה
ד"ר אבי זלבה, קרימינולוג ויועץ ארגוני
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
