ב' - מונוגמיה. ספק אם קיימת עוד איזושהי תופעה, המציגה לפנינו מחזה כה מחריד, כה מוחלט, של טמטום גמור. בהתעלמות גמורה מדבר האלהים = כלומר, הביטל'ס - ש"Meaning of LOVE is to share", הרי המונוגם הממוצע, אם "יתפוס" את אשתו=רכושו (אליבא ד-seine mentalitaet), עם - שומו-שמיים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!אחד-אחד-אחד... - זכר אחר, לא יעשה, את המובן-מאליו, לכל בר-דעת ובר-מוח = קרי: להצטרף אליהם, לאורגיה של זיוני-אחווה וליטופי-אהבה - כי-אם יטול רובה/רימון/אקדח/סכין-מטבח וההמשך ברור...
אבל - נו, כמובן, כשחברה, מתייחסת בהבנה לאלימות - אבל באורגיות-אהבה(!!), רואה סטייה... אז כמובן, למה ניתן כבר לצפות, מפריטיה המטומטמים?!?
ג' - הר-הבית. כמובן, יכלו היהודים, המוסלמים וכל שאר המוטנטים, לשלב ידיים ולהתפלל *ביחד*. ואולם, מדוע לפעול, בהגיון, בחברתיות, באחווה ובאהבת-חיים, אם אפשר - במקום-זאת - לשנוא, להסית, לקלל, לגדף, להרים רגל ולצרוח: "זה שלי!!!!!! זה שלי ורק שלי ורק שלי ארמון-הקוביות!!!!!!!!!!!!!!!אחד-אחד-אחד"...
ואני יכול להמשיך, בתור מי שיודע, שהוא חכם לאין-שיעור, יותר מכל המפגרים, שקטל לעיל... ואולם, בהתחשב בכך, שהאגו שלי כבר עכשיו הגיע, לרמותיהם המטורפות, של אורי אבנרי וגבי גזית, נסתפק בכך.
צ'יזס, מה מטומטמים הם בני-האדם!!
סופר, משורר, עורך, הוגה-דעות, פובליציסט, אינטלקטואל, מתרגם, רעיונאי ("קופירייטר"), מעצב והומוריסטן רחובותי מקורי ביותר, בעל עמדות שמאלניות אולטרא-רדיקאליות בכל נושא ונושא. בשנים 2005-2007 למדתי, באוניברסיטה העברית - הר הצופים (לימודי הודו, בורמה, רוסיה, פולין ואוקראינה, לשון עברית ומעט בלשנות כללית). יליד-רחובות (1975) והתגוררתי גם בתל-אביב (1998-1999 ו-2001), בבודאפשט (1998), בחיפה (2004-2005) ובירושלים (2005-2007). מרקסיסט, אנארכיסט, נודיסט, דאואיסט, רומנטי מאד, מחבק-עצים ומבטל-מגדר. מאמין בדת הפרדס.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
