מפתחות הזהב של היוצרים 

 מפתחות הזהב של היוצרים

במהלך השנה האחרונה אנו עדים לכותרות במדיה המכריזות על מכירת פורמטים טלביזיוניים לבעלי עניין מחו"ל. ידיעות כאלה היו פעם נחלתם של אנשי היי טק ישראלי בלבד. האם אנו עדים לענף ייצוא חדש? למגמה חדשה באופן בו נתפסת היצירה על ידי יוצריה? יוצרים הם בעלי הנכסים של העתיד והם מחזיקים את מפתחות הזהב לנכסים מניבים פרי יצירתם.

 

"בטיפול", "מרחק נגיעה", "מסודרים", "צחוק מהעבודה", "משפחה חורגת" וסדרות נוספות נמכרו, בעסקאות יצירתיות ומניבות, לגופי שידור בלמעלה מ-20 מדינות.

הנהנים הם היוצרים אשר יצירותיהם מוגנות בזכויות יוצרים, ועומדת להם את הזכות למסחר את זכויותיהם בנכסים הרוחניים הללו לערוצים שונים, פורמטים שונים והפצה בכל מקום בעולם.

 

בואו נכיר את השחקנים בעסקאות למסחור תוכן המוגן בזכויות יוצרים

בעלי זכויות היוצרים ביצירה, הם היוצרים המקוריים של התוכן או גופים מסחריים אשר רכשו מהיוצרים המקוריים חלק מזכויותיהם ביצירה והפכו לשותפיהם, בעסקאות המסחור יהיו אלה הצד ה"מרשה", זה המעניק את הזכות לשימוש בתכנים.

בעלי העניין בעסקאות אלו הם גופי שידור, חברות הפקה, חברות תוכן וכד', והם יוציינו בתור הצד ה"מורשה" למתן רישיון או זכות לשימוש, או לעיתים אף למכירה מלאה של התוכן המוגן.

 

בין היתר בהסכמים הללו, מגדירים הצדדים מפורשות, תנאים הנוגעים להיקף השימוש שהצד "המורשה" רשאי לעשות ביצירה, הגדרת אזור, חשיפה ופרק זמן שבו ניתן לבצע את השימוש המורשה, הגדרת התמורה בגין הזכות לבצע את השימוש ביצירה המוגנת ותנאים נוספים הדנים באופן השימוש והקפדה על סטנדרטים שהוגדרו מראש על ידי הצד "המרשה".

 

אם כך, אנו נוכחים לזכותם של היוצרים להפוך את יצירותיהם לנכסים מניבים, באמצעות הקניית זכות לשימוש המסחרי ביצירותיהם המוגנות, שהנם לפי חוק זכויות יוצרים (2007), נכסיהם הקניינים, של בעליהם בהם יכולים הם לעשות שימוש על-פי נטיות ליבם – כמנהג בעלים.

 

אם כך, המחוקק ביסס עבור היוצרים תשתית משפטית, לפיה יצירותיהם המקוריות של יוצרים, העומדים בהגדרות הנדרשות לפי החוק, הם נכסים קנייניים לכל דבר ועניין, אשר בעליהם יכול למסחר אותם, בדיוק כפי שהיה נעשה אילו היה מדובר בדירה ולא בתסריט או בכל סוג של יצירה מוגנת אחרת.

 

חשבו על זה לרגע,

לקהילת היוצרים יש מעמד משפטי, מוגדר ויציב, של בעלי נכסים רוחניים, שהינם קניינם הפרטי, אותם הם יכולים למסחר לבעלי עניין, החפצים לעשות שימוש ביצירה, ובכך להיות למעשה בעלי נכסים מניבים.

 

מפתח הזהב של קהילת היוצרים

אם כך, בעידן בו אנו חיים, בו קיים ביקוש עולמי הולך וגובר לתוכן מקורי, עבור מגוון רחב של פלטפורמות, יוצרים הם למעשי ספקי התוכן והיצואנים המרכזיים – ולמעשה הם אוחזים במפתחות הזהב!

יוצרים נהנים ממעמד משפטי של בעליהם של זכויות היוצרים ביצירותיהם, והם למעשה בעלי הזכות הטבעית, אפילו "המולדת", להיהפך לבעלי הנכסים המניבים של העידן החדש.

 

כך שאם יוצרים ישכילו לפתוח את מגירותיהם או את התיקיות בהן שמורות תריסרי היצירות המקוריות שלהם ויתחילו להתנהל ביחס אליהם כאל נכסים מניבים, לרבות מתן טיפול הולם שהיה מבצע כל בעל נכס בדירתו, הרי אך טבעי, שדווקא קהילת היוצרים הינה בעלת סיכויים גבוהים להיהפך לקהילה עתירת ממון ונכסים מניבים.

 

פרדוקס היצירה והתמורה

נדמה כי על אף שהיוצרים אוחזים, ב"אחיזה טבעית" במפתחות הזהב של נכסים מניבים ולהפיכתם לבעלי ממון ממסחור נכסיהם הרוחניים, עדיין מונחת אצל היוצרים איזושהי פרדיגמה, או יש לומר פרדוקס המגביל את יכולתם לראותם כבעלי נכסים.

 

אם כך מהי אותה "פרדיגמה מגבילה" שמושרשת בתודעתם של יוצרים, המגבילה אותם מלראות נכוחה את מעמדם החברתי- כלכלי ואת זכויותיהם הבסיסיות הנובעות מהנכסים פרי יצירתם.

 

נכתב רבות אודות הקשר הרגשי בין יוצר ליצירתו והן אודות כישלון התמורה ליוצר עבור נכסיו.

 

בתקופת הרנסאנס, נהגו פטרונים, להזמין יצירות אומנות מיוצרים שונים, תוך דאגה ומימון מלא של כלל צרכיהם השוטפים של היוצרים.

 

וגם בתקופתנו, קומץ יוצרים מוכשרים, המשתתפים בצוות הכותבים של סדרות טלוויזיה מובחרות, מקבלים עבור יצירותיהם, סכומים מכובדים הנותנים ביטוי למעמדם החברתי- כלכלי החדש של יוצרים – כבעלי הנכסים החמים של העידן החדש.

 

אך לדאבונה של הכותבת, הדוגמאות הנ"ל הם למעשה חריגים בנוף המקומי של קהילת היוצרים.

 

נדמה שלעיתים קרובות, יוצר של יצירה מקורית, רוצה יותר מכל, רק "שמישהו ייקח ויוציא לאור את יצירתו" וייתכן ובשל כך, יוצרים מוכנים ל"מכור בזול" ולעיתים אף כלל לא למכור אלא פשוט לתת, ללא כל תמורה את יצירותיהם לבעלי עניין, בעוד אלו ממסחרים את היצירות המוגנות הללו כנכסים מניבים, ובתמורה מנכסים לעצמם רווח ממשי, שעשוי היה להימצא בכיסו של היוצר המקורי .

 

אז מהו אותו פרדוקס שגורם למאין עיוורון של יוצר. מהי אותה פרדיגמה שמגבילה את תודעתם של היוצרים מלתפוס כי במגירותיהם שוכבות בזה הרגע יצירות שעשויות להיות הנכסים המניבים שלהם. אותם נכסים שיוכלו למסחר לבעלי עניין, הן בזירה המקומית והן הבינלאומית.

 

המחוקק העניק ליוצרים מעמד טבעי של בעלי נכסי קניין רוחני, בכך הניח להם גם את התשתית למעמדם החברתי-כלכלי. נוכח עובדה זו מופיע הפרדוקס כחריף עוד יותר ומעורר תמיהה, מהו המעצור האמיתי העומד בפני יוצרים להפוך את יצירותיהם למניבות?

 

יוצרים יקרים,

אתם אוחזים את מפתחות הזהב לקניינכם הרוחני, ולהפיכתו לנכסים מניבים!

חקרו ולמדו כיצד תוכלו למסחר את היצירות שלכם, כיצד תוכלו להפיק את היצירות הללו ועדיין לשמור על קניינכם, ומעמדכם המשפטי כבעלי הזכויות בנכס העניקו ליצירות שלכם את היחס המשפטי ההולם נכס מניב.

 

 

 

 

 

*מטרת המאמר לשפוך אור ולהרחיב ידע כללי, אך אין לראות בו ו\או באמור בו משום תחליף לייעוץ    משפטי או אחר, ואין להסתמך עליו לביצוע, או להימנע מביצוע, של פעולה כלשהי.

 

 

הכותבת: עו"ד עירית הכהן, מייסדת ושותפה בכירה ב-עירית הכהן, עורכי דין.

עו"ד הכהן מומחית לדיני זכויות יוצרים. במהלך שנות עבודתה יוצרת עו"ד הכהן מעמד חדש ליוצרים ביחסם ליצירותיהם, בהגנה על קניינם הרוחני וייצוגם בעסקאות למסחור התכנים והיצירות המוגנות מול בעלי עניין, בזירות המקומיות והבינלאומיות.

 

עו"ד עירית הכהן
מומחית בדיני זכויות יוצרים
http://www.hacohen-law.com

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי