אכן כן, הטיפי (=אוהל אינדיאני), הממוקם בחצרי, הוא בית ממשי עבורי. בחודשי הקיץ והסתיו אני ישנה בו ובחורף כשמתקרר, עוברת לבית הבנוי מלבנים. שני הבתים מתקיימים בשמחה זה לצד זה ומאפשרים לי לחיות בהרמוניה והנאה עם הבית שבתוכי, זה הנמצא בלב שלי.
היורה שירד והכה על דפנות האוהל, תופף מנגינה מיוחדת במינה, מנגינה המחזקת את הקשר שלי עם אמא אדמה.
שכבתי מכורבלת בשמיכה, עיני נישאות אל פתח האוהל הפוגש את השמים, הקשבתי לתיפוף ופניתי אל אותו גשם ראשון בבקשה פשוטה: "אנא השקה את כל הדברים הטובים שזרעתי לאחרונה באדמה". חשבתי תוך כדי, על הזרע שנזרע המבקש להמשיך ולפעול מתוך שמחה; ועל אותו זרע המבקש שהלב שלי ימשיך לפעול בחוזקה ויהדהד אינסוף אהבה; אנא השקה את זרע הנחישות והעיקשות ואפשר לי לדייק את הדרך שלי, אפשר לי להעיז ולבטא את יכולת הריפוי שבורכתי בה. כך המשכתי להשמיע תפילתי ולהודות ליורה שמשקה את שפע הזרעים. תודה מיוחדת שלחתי לאדמה, המכילה ומצמיחה אותי, זו שיש לה סבלנות אין קץ ומתוך כך מאפשרת את גדילתי.
אמא אדמה - אני היא,
זורמת בנוכחות אל בין רגביך,
זורמת באהבה אל כל ילדיך.
ממך נוצרתי ואת מאהבתי,
ממך נולדתי ואת היא שמחתי.
אני איתך כורתת ברית של אוהבים,
שלה אין צורך במילים, חוזים.
ברית של נתינה והזנה,
ברית של אור, שמחה ואהבה.
הגשם שירד שטף, האיר והעלה ניחוח באוויר. כמדי בוקר פניתי אל חוף הים, לפגוש את הגלים, שגם הם צוחצחו מין הגשם הראשון. תוך כדי הליכה, נזכרתי באותן ברכות שברכתי את עצמי, ממש בחוף הים, בערב ראש השנה, זה שלפני שנה. אז ביקשתי מין הגלים שיישאו את תפילתי ויאפשרו מענה לברכתי ואכן כל בקשה וכל ברכה מומשה בזמנה במשך השנה. זיכרון זה הפיח בי שמחה, על אותם זרעים שביקשתי מין היורה שישקה. הגוף התרווח כולו לתחושה, שהנה אמא אדמה על כל אוצרותיה מברכת, תומכת, עוטפת - את כל ההולכים על פניה.
דפנה
נוכחות מרפאה
http://www.dafnaki.com
dafna@dafnaki.com
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
