אנשים טובים באמצע הדרך 

ישראל היפה
אמש אירחנו מספר חברים בבית.יש לנו בארץ אנשים טובים.פעם קראנו להם ישראל היפה. היום אני סבור שאלו אנשים טובים."אנשים טובים באמצע הדרך".ללא אמנה כאן את שמותיהם. אבל כל אחד מהם הוא ספור יפה בפני עצמו.
שוחחנו על ישראל של היום. שוחחנו על תקוות ומציאות. שוחחנו על המצב המדיני והמצב הפוליטי.היו שם אנשים מכל קצווי הקשת הפוליטית.גם בימתי ואני איננו בעלי אותה דעה פוליטית.ההיפך הוא הנכון לגבי שנינו.אבל, כל אותם משתתפים בערב היו בצבא או בשרות לאומי.כולם אזרחים טובים של מדינה נהדרת.כן, אני מתכוון למדינת ישראל.זו מדינה נהדרת לחיות בה, לגדל את ילדינו.ליהנות בה.
השיחה גלשה מטבע הדברים לסיכויי השלום בינינו לבין הערבים.מדהים היה לגלות שלמרות הבדלי הדעות התהומיים כתוצאה מרקע וגישה פוליטית שונה, הייתה אחדות דעים לגבי הפתרון האידיאלי.פתרון של שתי מדינות לשני עמים.
שמחתי לשמוע מחמאות רבות על איכות הציורים של אהבותי.סימתי מציירת נהדר.אפילו אני זכיתי להיות אחת מהדמויות אותן היא ציירה.זה אכן חיזק בי את ההרגשה והידע שעל כלל כישוריה לא צריך לשכוח את יכולת הציור המדהימה שלה.נדמה לי , כפי שנכחתי אמש, שאיני היחיד החושב כך.ציוריה מפארים את קירות הבית. זכיתי באישה רבת כישרונות.
מחמאות רבות על העוגה שאפתה הוסיפו עוד גאווה בלבי.חייב להודות: לחיות ולאהוב אישה שאתה כה מעריך אותה, זו תחושה מדהימה של סיפוק ואושר.הערכה הדדית היא אחת מאבני היסוד החשובים ביותר לזוגיות טובה.כן, חשובה ביותר.
סימתי בעבודה.גם אני יוצא עוד מעט לירושלים. לעבודה.
חושב עליה, עורג לה, אוהב אותה.
ד"ר אבי זלבה