אני יכול להסכים ולקבל ש"דברי הפיוט" בכל הנוגע ל"מידת השיזוף" היו מיותרים ובעלי טעם רע (וזה קצת העיב לצערי על הביקורת המוצדקת לטעמי על יכולותיו של אובמה כנואם-רטוריקן כריזמטי). אוסיף גם כי אני מכיר בכך שגם גינוניו ונימוסיו של ראש ממשלת איטליה אינם מן המשופרים, וגם מידת היהירות וגסות הרוח שהוא מפגין לעיתים אינם כוס התה שלי. יחד עם זאת אני יודע להעריך מאוד את העובדה שהוא המנהיג המערבי היחיד כיום שניתן באמת לדעת מה הוא חושב. מנהיג שלא מתיפייף, לא מתחסד ולא מסתתר מאחורי סיסמאות נבובות ומאחורי כללי הפוליטיקלי-קורקט שגורמים לנו (ובמיוחד לאנשי הציבור) להיזהר בכל מילה ומונעים גם לא אחת מכל אחד מאתנו להתבטא באופן חופשי ולומר את אשר על לבינו.
ידועה מאוד אמירתו הכנה של שמחה ארליך (מי שכיהן כשר אוצר בממשלת בגין הראשונה) בראיון לטלוויזיה שנדמה לי כמעט שכל מי שעוסק או עסק אי פעם בפוליטיקה יכול להזדהות עימהן: "אני לא אומר את מה שאני מתכוון - ואני לא מתכוון למה שאני אומר". הייתה זו התבטאות חריגה של פוליטיקאי במחוזותינו שחשף בגילוי לב כי לא תמיד יכול היה לומר באופן חופשי את כל אשר על לבו. כך הגענו למצב בו כמעט כל הצהרה של איש ציבור נמדדת בשבע נפות תוך חשיבה "מה יגידו", "איך תגיב לכך התקשורת" ו"מה תהיה דעת הקהל".
גישתו השונה של סילביו ברלוסקוני ש"מעז" להביע דעות חריגות בעידן בו כל פוליטיקאי מחפש את ה"מיין-סטרים", ולא מעז כמעט לומר שום דבר בעל משמעות אמיתית ומתוך החשש לא להרגיז אף אחד, לא לעצבן ולא לפגוע חלילה באף סקטור. בעידן בו פוליטיקאים נאלצים כמעט להתנצל על כך שהעזו להביע עמדות מחוץ לתלם, בולט לדידי לטובה ברלוסקוני שנדמה שהוא היחיד מבין מנהיגי המערב שפיו ולבו שווים, אחד "שלא דופק חשבון".
אמנם אני אינני אוהב כאמור תמיד את הסגנון, אבל אני כן מעריך את הכנות והיושר שטבועים בו.
לגופו של עניין, ככל שהדבר נוגע לנטייתו של הנשיא ברק אובמה לעשות שימוש במוניטורים, הביקורת של ברלוסקוני מוצדקת לחלוטין! אובמה, הצליח הודות לכישרונו המיוחד ולמידת הכריזמה הנוטפת ממנו להפוך עצמו לאחד מגדולי האוראטורים של ראשית המאה ה-21 (דבר שבמידה רבה הביא לו את הניצחון בבחירות). אך מה לעשות ואחד מכללי הברזל הראשוניים במעלה של אוראטור מצטיין, היא היכולת לשנן, לזכור את המסרים, לנאום בעל פה ולא לקרוא מן הכתב?! זה אחד מכללי הבסיס! אובמה, כך נדמה, מצליח לעקוף מעלה חשובה זו שאפיינה כמעט את כל גדולי הרטוריקנים בתולדות המין האנושי באמצעות אביזרים טכנולוגיים מתקדמים. אמצעים שמצליחים כמעט להסוות את השימוש שהוא עושה בהם. והנה מגיע לו "האיטלקי המעצבן הזה", ועל הבמה ברומא, שם נאמו גודלי האוראטורים של העולם הקלאסי חושף ברבים את "הסוד הכמוס" של אובמה ושם אותה למשל ולשנינה הראויים לטעמי.
המחזאי ארתור מילר אמר פעם כמדומני כי "איש אינו מעוניין באמת אם היא איננה נוחה לו". האמת הסובייקטיבית של ברלוסקוני כנראה אינה נוחה ללא מעט אנשים, אבל נדמה כי הם שכחו את זכותו האלמנטארית והחופשית להביע אותה כהווייתה.
אדיר בנימיני
אדיר בנימיני
משפטן ובעל תואר ראשון ושני במדע-המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
חבר מועצת עיריית נתניה ה-13 (2003-2008).
http://www.adir-b.com/
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
