הוצאות מותרות בניכוי לשכירים. 

אנו עדים לאחרונה לתופעה לפיה, עם חלוף הזמן, מתרחבת לאין ערוך רשימת ההוצאות בהן נדרשים לעמוד בעלי המקצוע השונים על מנת לשמור ולטפח את הקריירה המקצועית שלהם. לצד ההחלטות הכלכליות בנוגע לתשלום ההוצאות או לא, נתקל בעל מקצוע מן השורה, במציאות היומיומית, בתהיות לגבי התרתן בניכוי של אותן הוצאות לצורכי מס.

תהיות אלה אינן נחלתן של בעלי המקצוע העצמאיים בלבד. לעיתים, שכירים נאלצים לעמוד אף הם בהוצאות שונות להשגת ההכנסה ולשמירה על מקור ההכנסה ועל הרמה המקצועית. לפיכך ובניגוד לדעה הרווחת, גם שכירים יהא רשאים לנכות כנגד הכנסתם ממשכורת את ההוצאות שיובאו ברשימה להלן. זאת, אם וככל שיעלה בידם להוכיח כי הוצאות אלו היו הכרחיות לייצור ההכנסה והן הוצאו ושימשו לשם כך בלבד, וכי הם לא התנדבו להוציא את ההוצאה עבור המעביד.

הקושי לגבי שכירים נעוץ בדרך כלל בקיומן של "הוצאות מעורבות"- הוצאות שהוצאו לצורכי עבודה אך מגלמות בתוכן גם מרכיב של הנאה פרטית. קושי זה אינו שולל בהכרח את ניכוי ההוצאה, שכן גם במקרים מעין אלה ניתן לנכות את החלק המיוחס לצורכי העבודה ולא לדרוש את החלק של ההנאה הפרטית.

הואיל ושיעור המס על שכירים עשוי להגיע ל- 49% (למי שמשכורתו החודשית עולה על 35,000 ?), הרי התרתה בניכוי של הוצאה מסוימת- או למצער חלק ממנה- תקטין בצורה משמעותית את עלותה האפקטיבית של ההוצאה, דבר שעשוי במקרים לא מעטים להכריע את השיקולים בעד או נגד הוצאתה.

להלן נביא ברשימה זו דוגמאות נפוצות של הוצאות אופייניות לשכירים ואת הטיפול המיסויי בהן:

הוצאות כלליות:
ספרות מקצועית שוטפת: כל הסכום בגין רכישת ספרות מקצועית שוטפת יותר בניכוי, וזאת בתנאי שהספרות משמשת לצורכי העבודה. כך לדוגמא ביטאונים תקופתיים, עיתונים מקצועיים, מאגרי מידע בתחום העיסוק וכדומה.
הוצאות הגשת דוחות לרשויות המס: שכר הטרחה המשולם בגין הגשת דוחות, תיאומי מס, החזרי מס וכו' מותרים בניכוי באופן מלא.
דמי חבר: תשלום דמי חבר לאגודות מקצועיות בתחום העיסוק (לשכת עורכי הדין, לשכת רואי חשבון, לשכת מבקרי הפנים) יותרו בניכוי.
השתלמויות: הוצאות השתתפות בהשתלמויות לשמירה, עדכון ורענון הידע המקצועי תותר בניכוי שוטף, לרבות הוצאות השהיה בבתי מלון במידה וההשתתפות הייתה כרוכה בלינה. כמובן, ההוצאות שיותרו בניכוי הנן אלה המתייחסות לשכיר עצמו בלבד. הוצאות בגין בני משפחה שמצטרפים אינן מותרות בניכוי.
לימודים לקראת תואר ראשון ו/או תואר שני: ביום 1.7.2006 נכנס לתוקפו תיקון 151 לפקודת מס הכנסה אשר קבע באופן חד משמעי כי הוצאות לימודים, לרבות הוצאות לרכישת השכלה אקדמית או לרכישת מקצוע, לא תותר בניכוי. עד לאותו מועד, הייתה קיימת מחלוקת באשר להתרת הוצאות אלה בניכוי. אנו בדעה כי לגבי הוצאות שהוצאו עד ליום 30.6.2006 יש לבחון כל מקרה לגופו ולבדוק האם התואר נועד לשמירה על הקיים (אז ההוצאה תותר בניכוי) או שנועדה לרכוש נכס חדש (אז ההוצאה לא תותר בניכוי).

ספק אינטרנט: כאשר ניתן להוכיח שהשימוש הוא לצורכי עבודה בלבד, תותר ההוצאה בניכוי. אם יש בבית שני קווי אינטרנט אחד לצורכי עבודה והשני לצרכים פרטיים, יותר החלק המיוחס לצורכי עבודה. אם ישנו קו אחד ניתן לתבוע חלק מההוצאות לפי היקף השימוש.

ביטוח מפני אובדן כושר עבודה: ניתן לרכוש ביטוח מפני אובדן כושר עבודה באופן עצמאי על ידי שכיר וליהנות מניכוי ההוצאה, וזאת עד לשיעור של 2.5% מסכום המשכורת. ואולם, אם המעסיק משלם בעבור העובד לקופת גמל לתגמולים סכום בשיעור העולה על 5% ממשכורת העובד, יופחת השיעור המותר בניכוי בידי העובד בהתאמה.

שכר דירה: שכיר אשר השכיר את דירת הקבע שלו ושכר חלפה דירה אחרת לרגל עבודתו, רשאי לנכות את שכר הדירה ששילם, במשך 5 שנים, וזאת כנגד שכר הדירה שמתקבל תמורת השכרת הדירה שעזב באותה תקופה.

כמו כן, יותרו בניכוי הסכומים שמשלם שכיר בעד לינה או שכירות דירה באזור פיתוח ואשר בו הוא עובד דרך קבע אך אינו גר עם משפחתו שעמה היה גר אילולא עבד שם. זאת, למשך תקופה שאינה עולה על 3 שנים ובמגבלת הסכומים שנקבעו בתקנות- 1,480 ? לחודש שכירות נכון לשנת 2006 או לחילופין מחיר של מלון 3 כוכבים אם השהיה היא בבית מלון.

חלק יחסי מהוצאות הבית
באופן כללי, רשויות המס אינן ממהרות להתיר הוצאות אלה לשכירים, אך לדעתנו אין מניעה להתירן בניכוי במידה וההוצאה הכרחית וחיונית לעבודתו של השכיר, למשל אם הוא מוכרח להמשיך ולעבוד בשעות הערב מביתו ולשם כך הוא מקצה חדר עבודה בבית. במקרים אלו הוא יוכל לקזז חלק יחסי מהוצאות הבית כגון:
ריבית משכנתא בשל רכישת הדירה: כאשר הדירה בבעלות השכיר, יש לבחון מה החלק היחסי בדירה המשמש לצורכי העבודה, וביחס אליו בלבד יותרו בניכוי 80% מהוצאות הריבית. כך לדוגמה - אם חדר אחד משמש לצורך העבודה ובבית ארבעה חדרים יותרו בניכוי 80% ביחס לרבע מההוצאות, כלומר סה"כ 20% מהוצאות הריבית.
פחת על רכישת/בניית הדירה: ניתן לתבוע את הוצאות הפחת המיוחס לצורכי העבודה.
הוצאות תחזוקה שוטפת: יותר בניכוי חלק מההוצאות המיוחס לצורכי העבודה. כמובן, יש להבחין בין הוצאות תיקונים ושמירה על הקיים (מותרות בניכוי) לבין הוצאות השבחה (אינן מותרות בניכוי).
שכר דירה: דמי השכירות המשולמים בגין החלק לצורכי העבודה יותרו בניכוי, ובתנאי שנוכה מדמי השכירות מס במקור והועבר לפקיד השומה. במקרה זה לא יזכה משכיר הדירה לפטור ממס בגין שכר הדירה מכיוון שמדובר בשכר דירה עסקי.
חשמל, ארנונה וועד בית: יותר חלק ההוצאות המיוחס לצורכי העבודה.

(17.9.2006) מאת: דר' אברהם אלתר, ע"ד; avi@altertax.co.il
טארק דביני, רו"ח (משפטן)
משרד דר' א. אלתר ושות' - ייעוץ בנושאי מיסים
www.altertax.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי