ברחבי הארץ הוקמו עשרות אם לא מאות אנדרטאות. רובן לזכרם של חללי צה"ל שנפלו במלחמות ישראל ובמבצעים צבאיים אחרים. יש גם אנדרטאות לזכרם של קורבנות השואה ואנדרטאות לזכרם של לוחמים למען תקומתו של העם היהודי בארץ ישראל. עוד טרם קמה מדינת ישראל.
גלעד או אנדרטה מבטאים ראשית, זיכרון והנצחה לנופלים. שנית הגלעד הוא ביטוי לכבוד והערכה שהחברה מביעה ללוחמים, ושלישית אנו רואים בלוחמים מופת אישי ראוי לחיקוי ואימוץ.
חברה, בראשית דרכה, מבקשת לבנות סמלים הראויים לשמש כמצפן המכוון את דרכה. מדינה הנלחמת על זכותה להתקיים, נלחמת על זכותה לשוב אל מולדתה, רואה בבניה הצעירים הנופלים למען מימוש זכות זאת, גיבורים הראויים לכבוד והערכה.
לא די בזיכרון הפנימי הקיים בכל אחד מבני החברה, לא הכול מכירים זה את זה. לא די בזיכרון המשפחתי. לא די בזיכרון של היחידה הלוחמת. צריך שהחברה תייחד מקום בזיכרון הקולקטיבי שלה למען תזכור את חיילה שנפלו. צריך שהחברה תתייחד עם חיילה שנהרגו בעת שירותם למען מולדתם. האנדרטאות הן ביטוי חיצוני לזיכרון, לכבוד ולהערכה שחיילים אלה ראויים לו.
בעמק בית שאן, כמו בישובים רבים אחרים בארץ, יש לא מעט אנדרטות המנציחות את זכר הנופלים. כמעט בכל קיבוץ יש אנדרטה אחת ולפעמים גם שתיים. בעמק בית שאן נמצא אנדרטות לזכר חיילי צה"ל, לזכר חלוצים שיישבו את אדמת העמק ואנדרטות לזכר קורבנות השואה.
יש אנדרטות שהוקמו בידי אומנים , פסלים ואדריכלים, ויש שהוקמו בידי חברים מן השורה ויש שהוקמו ע"י חברי הלוחמים שנפלו. המשותף לכולם הוא ביטוי של זיכרון כבוד, הערכה ומופת.
בקיבוצים נוטים לבנות אנדרטות צנועות, אם בגלל בעיות שת מימון ואם בשל צמצום מתוך בחירה. מתן כבוד לנופלים שבחיהם חיו חיים צנועים. כלל לא רואים מונומנטים גדולים כאתרי זיכרון בקיבוץ. אין עניין לבטא כוח ועוצמה. וגם הממד הפוליטי לא משחק . האנדרטה חפה מאספקטים נלווים של רושם, פוליטיקה, יוקרה וכוח. לכן ברוב הקיבוצים האנדרטה בנויה מחומרי המקום: סלעים, אבנים חומרי מתכת כלים חקלאיים. חומרי הגלם לעיתים ניתנים בידי חברים מן השורה היוזמים את בניית הגלעד ולעיתים בא אמן מקיבוץ אחר הבונה את האנדרטה.
האנדרטאות בקיבוצי עמק בית שאן אכן נוטות לענות על מאפיינים אלה.
לעומת זאת האנדרטה של המועצה האזורית אכן גדולה יותר ומרשימה יותר בנוכחותהממלכתיים. טבעי שתהיה גדולה שהרי במקום עומדה מקיימים ימי הזיכרון ועליה לקבל את פני הבאים. כך היא האנדרטה של בקעת בית שאן.
אנדרטת בקעת בית שאן
אנדרטת בקעת בית שאן עומדת על הכביש היורד למועצה האזורית של בקעת בית שאן. מול מרכז אומנויות וספורט. בכל יום חולפים על פניה ברכב מאות אנשים. בכל יום רואים אותה אלפים. היא חלק מהנוף הטבעי של איש בקעת בית שאן. עם זאת לא רבים עוצרים ויורדים לבקר מקרוב באנדרטה.
האנדרטה הוקמה בשנת 1960 בידי האדריכל החיפאי אלפרד מנספלד.
מרחוק רואים את שני עמודים זקופים ניצבם על אם הדרך. שני עמודי בטון האחד נמוך והשני גבוהה. בראש העמוד הנמוך מעין משולש . כאילו נער שהתבגרותו נעצרה. אפשר שיש כאן רמז לנעורים שלא זכו להגשמה.
והעמוד השני גבוהה יותר כמו אם הפורשת ידיה אל הצדדים ומבכה את בניה . בחלק התחתון של העמוד, כמטר מהקרקע, בולטת תבליט ריבועית, בגודל של מטר ועליה חקוקים משני צדדיה, שמות הנופלים מאז מלחמת השחרור ועד שנות ה-60.
עשרים שנה אח"כ נוספה לאנדרטה חומה טבעתית, מכיוון מזרח, בגובהה של כמטר מהקרע עם חלק עליון משופע ועליו מונחים לוחות שיש ריבועיים ועליהם חקוקים שמות הלוחמים שנפלו לאחר הקמת האנדרטה.
אנדרטה לזכר בני קיבוץ מעוז חיים
במרכזו של גן השעשועים שבקיבוץ מוצבת אנדרטת הבנים של קיבוץ מעוז חיים. הבחירה מעידה על הרצון לראות את הזיכרון כחלק מההוויה של היום יום. לאו דווקא אירועים הרואים הם המזכירים את הנופלים, אלא גן המשחקים. מקום בו נפגשים כל יום ילדים והורים. מקום בו החיים מאוד פעילים ודווקא בחיונית שלהם. ולכן גם החומרים הבונים את האנדרטה הם חלק מנוף של הסביבה.
האנדרטה בנויה מגזע עץ שהתפצל לשלושה בחלקו העליון. הגזע עומד על במת אבן המוקפת בריבוע עץ. בחזית העץ שקוע לוח ועליו כתובים שמות החללים. שמות הנופלים מלמעלה כלפי מטה לפי הזמן הכרונולוגי מאז מלחמת העצמאות ועד ימינו. האנדרטה הוקמה בידי חברים מן הקיבוץ לאחר מלחמת יום הכיפורים.
אנדרטה לזכר בני קיבוץ כפר רופין
במרכזו של הקיבוץ על גבעה זרועה סלעים, גדולים ריבועיים ומלבניים, המוקפת בטבעת עצי תמר מתנשאים. ניצבת האנדרטה לזכרם של בני קיבוץ כפר רופין. גבעה זו הייתה בעבר האתר של הראשוני של הקיבוץ כאשר עלה לקרקע בהתיישבות חומה ומגדל. האנדרטה עשויה אבן גרניט גדולה ומלבנית גובהה כשלושה מטר
ורוחבה כמטר וחצי. במרכז האבן מצוי חלל בדמות אדם ומסביבו האבן מלוטשת. במקום מדליקים ביום הזיכרון את נר הזיכרון. אין על האנדרטה את שמות הנופלים. אבל ברור לכל כי מציינת גלעד לזכר הנופלים.
האנדרטה הוקמה בידי האמן דוד פיין.
אנדרטה לזכר בני בית שאן
האנדרטה ניצבת בגן הבנים. שהוא חלק מהגן הלאומי של בית שאן. בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מתקיים במקום הטקס העירוני של היישוב. בני המשפחות השכולות יושבות ברחבה שלפני האנדרטה ורבים מתושבי בית שאן משתתפים בטקס. גם למחרת מתקיים טקס במקום והפעם בהשתתפות תלמידי בתי הספר התיכונים של העיר.
האנדרטה מעוצבת בנויה משני אלמנטים מרכזיים. האחד כחומת בטון ברוחב של כשבעה מטר והיא עולה בשיפוע מגובה של מטר עד לשני מטר. והחלק השני בוי מעמוד בטון העולה כלפי מעלה כלהבת אש. על קיר החזית מוצמדים לוחות מתכת ובהם כתובים שמות הופלים. מימין שמות החללים ממלחת השחרור ומלחמת קדש ואח"כ באים לוחות נוספים שנפלו במלחמות ישראל.
אנדרטה לזכר החייל משה ירוסט שנפל בבית שאן
אנדרטה לזכרו של החייל משה ירוסט. מי היה משה ירוסט? ולמה הוקמה אנדרטה לזכרו בבית שאן?
משה ירוסט בן צבי ופנינה הכהן נולד בפולין בשנת 1924. כשהיה בגיל 5 הוריו עלו לארץ והתיישבו בחיפה. הוא למד בבית הספר הריאלי. וכיתה יב' הצטרף לקבוצת צעירים מחיפה, תל אביב וירושלים שעלו להכשרה בקיבוץ דפנה. הם התגייסו לפלמ"ח לגדוד השלישי שהיה גדוד ההכשרות בפלמ"ח. את הקרב הראשון שלו ושל חבריו היה הקרב על מצודת נבי ישע {מצודת כ"ח} בהרי נפתלי. היה זה קרב קשה ואחד לוחמים חברי ההכשרה היו בין ההרוגים בקרב על משטרת זו. ירוסט נפצע ברגלו, קיבל חופשה ואחר כך חזר והצטרף לחבריו להמשך לחימה. לקראת שחרורם הגדוד הגיע לבית שאן להחזיק את העיר שנכבשה ע"י גדוד גדעון כחצי שנה עוד קודם. כאן ירוסט מצא את מותו בהיתקלות עם חוליית מסתננים שחדרה לעיר. היוזמה להקמת האנדרטה הייתה של הוריו. אביו השקיע כל כוחו כדי לשמור את זיכרונו של בנו היחיד.
עם הקמת האנדרטה התקיימו ימי זיכרון במקום. הוריו היו מגיעים לבית שאן לעתים תכפות ושמרו על קשר עם אנשי המקום עד מותם.
לאחרונה המקום שוקם והתקיים טקס לשיקום האנדרטה בהשתתפות אחותו וחבריו ליחידה.
אנדרטה לזכר נופלי עמק חרוד
הקושי שלנו בהיפרדות מאדם יקר לנו, מוליד את הצורך בזיכרון. אנחנו רוצים לשמור על קשר עם המתים היקרים לנו. אנו עושים זאת בדרכים שונו. אחת הדרכים היא בניית מצבות זיכרון. חברת בני אדם אינה נולדת כל יום מחדש. היא המשך של האתמול ומתחדשת היום ובכל מחר המצפה לה. היא אינה מוחקת את האתמול מזיכרונה או מלוח קיומה אירועים מיוחדים ואנשים נשמרים בתוך החברה, אם היא מבקשת לכבד את יקירה.
אנדרטה זו הוקמה לזכרם של בני עמק שנפלו בקרב על הגלבוע במלחמת העצמאות.
האנדרטה ניצבת מעל מעיין חרוד צופה אל פני העמק. חורשת אורנים מקיפה אותה. בסמוך לה ביתם של יהושע חנקין ואולגה רעייתו.
האנדרטה בנויה משני עמודי ברונזה הניצבים סמוכים זה לזה. מסביב רחבת אבני בזלת ומשטח מתכת שצורתו מעיין משולש המחזיק את שני גושי הברונזה.
האנדרטה הוקמה בידי הפסל דוד פולמבו איש ירושלים בשנת תשכ"ה כינויה "אנדרטת הצבי"
אנדרטה לזכר חיים שטורמן אהרון אטקין ודוד מוסינזון, במרכז יישובי ביכורה.
אנדרטה ןחיים שטורמן, ממפקדי ה"הגנה" בעמק בית שאן, לאהרון אטקין ולדוד מוסינזון ניצבת במקום שבו נהרגו בעלות רכבם על מוקש, בצומת יישובי ביכורה.
איציק רחמים
בית שאן
מפעיל אתר על בית שאן ובנותיה
www.skitopo.net
יצחק רחמים
מדריך בית שאן ובסיבותיה
050 7822252
מפעיל אתר אינטרנט www.skitopo.net
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
