נמורולוגיה על פרשת האזינו 

נומרולוגיה בפרשה

מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"


כתוב: "בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם, יצב גבלת עמים למספר בני ישראל" (דברים ל"ב/ח'), ונראה שהמלה 'מספר', על כל מה שכרוך בה, השפיעה על הפרשה. רש"י על אתר פירש: "למספר בני ישראל - בשביל מספר בני ישראל שעתידין לצאת מבני שם, ולמספר שבעים נפש של בני ישראל שירדו למצרים, הציב גבולות עמים שבעים לשון". לאמור, רש"י הבין ש'מספר' מתייחס ל-70, הוא מספרם של בני ישראל, והוא מספרם של האומות לפי דעת חלק מחכמי התלמוד.
המספר 70 היה גורם שעיצב את הטקסט שכן, אף אם אין הדבר מפורש בתלמוד, חכמי ימי הביניים קבעו ששירת האזינו צריכה להיכתב ב-70 שורות (כשם שסונאטה ב-14 שורות), ובכך הפך מספר, אף שאינו בטקסט, לגורם המעצב את צורתו של הטקסט, תחום הקרוי 'טיפוגראפיה'. ואכן, המעיין בספרי תורה יראה כי כיום כמעט בכל ספרי התורה כתובה שירת האזינו באותו אופן: ב-70 שורות. הסופרים כותבים כך את התורה בהתאם למסורת עתיקה המנוסחת בדברי הרמב"ם כך (משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח'/ד'): "נמצא כל שיטה חלוקה לשתיים, וכותבין אותה בשבעים שיטות".
מפליא לגלות כי דברי הרמב"ם בהלכה זו נפתחים במלים הבאות: "ולפי שראיתי שיבוש גדול בכל הספרים שראיתי בדברים אלו, וכן בעלי המסורת שכותבין...", ומה שקרה לסופרים שלפניו קרה גם לסופרים שאחריו. בדיקת כתבי-יד של הרמב"ם מגלה כי בכתבי היד שמוצאם בתימן, שם ראו ברמב"ם פוסק יחיד, הנוסח בדברי הרמב"ם אינו 70 אלא 67. יתרה מזו, הרמב"ם באותה הלכה מבהיר כי הוא הסתמך על ספר מיוחד: "וספר שסמכנו עליו בדברים אלו הוא הספר הידוע במצרים שהוא כולל ארבעה ועשרים ספרים שהיה בירושלים מכמה שנים להגיה ממנו הספרים ועליו היו הכל סומכין לפי שהגיהו בן אשר ודקדק בו שנים הרבה והגיהו פעמים רבות". נמנו וגמרו כל החכמים כי הספר שהיה לעיניו של מצרים הוא כתר ארם-צובא (חאלב בסוריה), המכונה 'כתר', ובספר זה יש 67 שורות בלבד. כלומר, התברר משני צדדים - כתבי היד של הרמב"ם כמו גם מהכתר - כי יש לעצב את מספר השורות בהתאם למספר 'נטול-ייחוס'.

נמצא שהמקום היחיד בתורה בו מעוצב הטקסט בהתאם למספר מיוחס הוא "שירת האזינו", ועיצוב זה בטעות ייסודו (עוד קודם שדנים בתוכן השירה ובצורת חלוקתה הנכונה).



פרופ' מאיר בר-אילן
אוניברסיטת "בר-אילן"
מחבר 'נומרולוגיה בראשיתית' ו'נומרולוגיה מקראית'
(ספריית בית-אל)



על המחבר: מאיר בר-אילן (יליד 1951 ), למד ב'נתיב מאיר', מרכז הרב, והמכון הגבוה לתורה שליד אוניברסיטת בר-אילן. הוא בוגר של אוניברסיטת בר-אילן ומרצה בה במחלקה לתולדות ישראל ובמחלקה לתלמוד. בר-אילן עוסק בהיסטוריה חברתית ותרבותית של תקופת התלמוד, ופרסם עד כה כמאה מחקרים בתחומים מגוונים: היסטוריה יהודית, מיגדר נשי, תפילה, אגדה, מאגיה, תנ"ך, ספרות חיצונית, קומראן, ספרות ההיכלות, הפיוט הקדום, יהודי הודו, תולדות הרפואה בין היהודים, אסטרונומיה, אסטרולוגיה, נומרולוגיה, ועוד. ספריו הקודמים Some Jewish Women in Antiquity, Atlanta, Georgia: ; הם: סתרי תפילה והיכלות, רמת-גן תשמ"ז אסטרולוגיה ומדעים אחרים בין יהודי ארץ-ישראל בתקופות ההלניסטית-רומית ;Scholars Press, 1998. והביזאנטית (בדפוס). מ' בר-אילן הקים אתר אינטרנט, כבר ב 1995- , בו ניתן למצוא חלק ניכר מפרסומיו, רשימות ביבליוגראפיות, מסכת ראש-השנה במהדורה סינופטית, נתונים גנאולוגיים על משפחתו, ועוד. כת

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי