שאלה.
האם אפשר לחזות את העתיד?
תשובה.
נוסטרדמוס חי במאה השש עשרה לספירה, והוא היה בין יתר עיסוקיו, אסטרולוג.
נוסטרדמוס, שהיה אסטרולוג ניבא את העתיד, לדעת מאמיניו.
כנראה, שנוסטרדמוס התחבר מבחינה תודעתית להוויה.
אני רק רוצה לציין שלא קראתי את ספריו, ואת כל הנבואות שניבא, אלא רק חלק מהם.
אבל, כן הייתי רוצה להתייחס לנושא העתיד ולשאול.
האם ניתן בכלל, לצפות מה יתרחש בעתיד?
כי, אם ניתן לצפות את העתיד, אז אולי אין בכלל עתיד?
כלומר, אם מההווה, ניתן לצפות ולדעת מה יקרה בעתיד, ואם העתיד כבר נראה וקיים בהווה , אז אולי זה כבר לא עתיד?
כדי לענות על השאלה הזו, צריך להבין שהמין האנושי בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית, עדיין לא התחבר לאני העצמי שלו, ולכן הוא אינו יודע מהי זהותנו האמיתית, ולכן היכולת שלו לתרגם את המציאות האמיתית שבה הוא חי, נעשית באופן שגוי.
למה?
כיוון שההתייחסות שלנו לנושא הזמן, ברמת המודעות שלנו כיום, מתבצעת כך שאנחנו מייצרים ומפעילים את גופנו הפיזי באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו, ולכן אנחנו מרגישים, חושבים ומדמיינים במושגים של זמן.
מה זה זמן?
ברגע שהתחלנו לחיות את חיינו לייצר ולהפעיל את גופו הפיזי באמצעות הרגשות הפנימיים, התחלנו לחיות בלחץ, וכך הומצא לו ממד הזמן.
הלחץ הוא רגש, הורמון שנקרא קורטיזון, כלומר זהו חומר כימי שאנחנו מייצרים בתוך גופנו הפיזי, אשר גורם לנו להרגיש, לחשוב ולדמיין במושגים של זמן, ולכן אנחנו מדמיינים שאנחנו יכולים לשחק עם הזמן, ולהרגיש, לחשוב ולדמיין שאנחנו רצים מהר, וגם יכולים לשחות מהר, לנסוע מהר, ועוד, אבל זו אשליה רגשית.
רגש הוא סם, סם שגורם לנו למצבי הזיה, שגורמים לנו לדמיין וליצור לעצמנו מציאויות שהן אשליה.
מצב רגשי זה הביא אותנו לדמיין שיש עבר, הווה ועתיד, כלומר שקיים ממד הזמן.
אך במציאות האמיתית לא קיים ממד הזמן, ולכן אין עבר, אין הווה, ואין עתיד.
החלוקה לעבר, הווה ועתיד היא פרי דמיונו של בן האנוש.
במציאות האמיתית קיימת ההוויה.
כלומר, אם רוצים להבין איך להתייחס לנושא ההוויה ולהתחבר אליה, צריך להתמקד בנקודת התייחסות.
למה ?
כיוון, שהמושגים שאותם יצר לעצמו בן האנוש בשלב זה של התפתחותו הם תוצר של מחשבה לוגית, דיגיטלית, מחשבה שמחולקת לאין סוף אפשרויות, וזאת כתוצאה מכך, שאישיותו התנפצה לה לאין סוף דמויות ותדמיות.
לדוגמה:
שפת המתמטיקה, שפת האסטרולוגיה, הנומרולוגיה, ועוד.
שפות, אידיאולוגיות, תרבויות, נוצרו להן כאמצעי חיפוש, אשר נעשה במודע או שלא במודע, שיאפשרו לנו להבין מהי זהותנו האמיתית, ומהי המציאות האמיתית שבה אנחנו חיים, הן מהבחינה האבולוציונית, הן מהבחינה הקוסמית והן מהבחינה הרוחנית.
איך להתמקד ?
שלב ראשון, צריך להתמקד ולהבין ממה מורכב בן האנוש ?
בן האנוש מורכב, מהתודעה והגוף הפיזי.
התודעה היא מי שאנחנו.
הגוף הפיזי הוא רובוט ביולוגי, שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו.
בעת התרחשות תופעת המוות, התודעה משתחררת ועוזבת את הגוף הפיזי באופן אינסטינקטיבי.
בן האנוש כיצור חי, יש לחייו מהות, ויש להם מטרה בתהליך האבולוציה.
מהות ומטרת חיינו בתהליך האבולוציה היא לעבור תיקון, טרנספורמציה, שינוי ומעבר מבן אנוש שאינו מודע לעצמו ולעצם קיומו, שחי מתוך אינסטינקט והתנהגותו נעשית באופן אוטומטי, לבן אנוש שמודע לעצמו ולעצם קיומו, האחראי הבלעדי לחייו, ונצחי.
שינוי זה יאפשר לנו להתחבר לזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לתרגם את המציאות האמיתית שבה אנחנו חיים, יעשה באופן ברור יותר.
לכן, חשוב להבין איך להפעיל, להזין ולתחזק את הגוף הפיזי שלנו, כדי שיהיה מכוון, מה שיאפשר לנו להתאים את עצמנו, למציאות האמיתית שבה אנחנו חיים.
הנצחיות, תאפשר לנו מבחינה תודעתית, להיות נצחיים גם לאחר מות הגוף הפיזי שלנו כתודעה, ונצחיים כתודעה גם לאחר שהיקום יסיים את עצם קיומו.
שלב שני, לאחר ההבנה מי אנחנו, ניתן יהיה להתייחס למפץ הגדול אחרת מהידוע לנו כיום.
למה ?
כיוון שאז ניתן יהיה להבין, שהיקום הקיים הוא תוצר של ישות אנרגטית שהתנפצה.
ישות אנרגטית זו שהתנפצה תחזור למצבה.
כשישות אנרגטית זו תחזור למצבה, יסתיים היקום.
כלומר, כל מה שמכיל היקום, הוא הרכב השייך לישות אנרגטית שהתנפצה.
מה כל זה קשור לעתיד ?
הכל קשור לנקודת ההתייחסות.
אם נקודת ההתייחסות שלי היא לגבי המפץ הגדול, אז אותה ישות אנרגטית שהתנפצה חזרה לעצמה.
כלומר, היה מפץ והוא הסתיים.
לכן, אם נקודת ההתייחסות שלי היא מבחינתה של הישות האנרגטית שהתנפצה לה במפץ הגדול, אז היקום התחיל ונגמר.
אם נקודת ההתייחסות שלי היא, כבן אנוש שחי על כוכב לכת שהוא חלק מהיקום, שנוצר כתוצאה מהתנפצותה של אותה הישות האנרגטית, אז אני נמצא בתוך התהליך, שחל עלי וגם על היקום, וכולנו חלק מאותה ישות אנרגטית שהתנפצה.
אך, אם ההתייחסות שלי נעשית באמצעות הגוף הפיזי, ואני מפעיל אותו באמצעות הרגשות הפנימיים שבי, שכולל את ממד הזמן, מציאות שבה אני מדמיין שאני נמצא, ובו אני כלוא מבחינה תודעתית, אז התרגום שלי לעצמי ולמציאות שגויה, כיוון שאני בקונפליקט תודעתי, ניגוד תודעתי עם עצמי.
אך, אם ההתייחסות שלי נעשית באמצעות הגוף הפיזי, ואני מפעיל אותו ברוגע, כלומר ללא ייצור והפעלת הרגשות הפנימיים, ואני לא חי בלחץ ממד הזמן, אז התרגום שלי לעצמי ולמציאות נעשה באופן תקין, ברור, שפוי.
מצב זה שבו בן האנוש מחובר לעצמו, לזהותו האמיתית, מאפשר לו להפעיל את הגוף הפיזי שלו באופן רגוע, כלומר כאשר הגוף הפיזי מתפקד באופן רגוע, מבחינת התודעה, מתאפשר לנו לקלוט ולהבין דברים באופן שונה, מאשר היה ניתן לנו קודם באמצעות הגוף הפיזי.
למה ?
התשובה היא, שסוג האנרגיה שנקלטת באמצעות הגוף הפיזי, כלומר באמצעות השמיעה, הראיה, הריח, הטעם ועוד, שונה מסוג האנרגיה שנקלטת באמצעות התודעה.
כאשר החיבור לתודעה נעשה, ההתייחסות לממד הזמן נעלמת, מתבטלת.
הידע לכל, נמצא אצלנו בתודעה, בתת מודע, רק שצריך לעלות את הידע מהמאגר, כי כל הידע מהעבר הקדום שלנו שצברנו, שהצטבר ועבר אלינו מדור לדור נמצא אצלנו בתת מודע.
כשמתבצעת ההתחברות לתודעה, ההתייחסות היא לממד ההוויה, כלומר לממד שאין בו עבר, הווה, ועתיד.
למה ?
כיוון, שמבחינה תודעתית, הנתונים, עיבוד הנתונים והמסקנות שנלוות מכך, מאפשרות הבנה מדויקת יותר, ברורה יותר, שפויה יותר.
מבחינה תודעתית, קליטת האנרגיה ביקום, והשדר האנרגטי מהתודעה נעשים באופן מידי, יחסית לשדרים שמסוגל הגוף הפיזי לשדר ולקלוט, כלומר יש פער עצום עם הגוף הפיזי.
לכן, היכולת מבחינה תודעתית, יכולה לאפשר לנו להבין הכל.
אם אין עתיד, אז מה כן יש ?
אם הישות האנרגטית שהתנפצה חזרה לעצמה, אז יש תהליך של תיקון.
אם יש תהליך של תיקון, אז כל התהליך שעובר על היקום, מרגע המפץ הגדול ועד סיומו ידוע מראש.
כי מתוקן מה שהתנפץ.
חשוב לזכור, בן האנוש הוא סוג של אנרגיה, אנרגיה שהיא חלק מאותה ישות שהתנפצה.
לכן, בן האנוש הוא חלק מאנרגית היקום, שתעלם לאחר התיקון של הישות האנרגטית שהתנפצה במפץ הגדול.
אבל, אם בן האנוש כסוג של אנרגיה, יבצע את התיקון, הטרנספורמציה, שציינתי מקודם, הוא יהיה מבחינה תודעתית ישות אנרגטית עצמאית ונצחית, שתתקיים גם לאחר סיומו של היקום, כמו אותה הישות האנרגטית שהתנפצה לה במפץ הגדול, וזה מהות ומטרת החיים, מבחינתנו כאנושות בתהליך האבולוציה.
לכן, ישנה ההוויה.
אם נחזור לחיזוי העתיד.
אז, הבנו שאין עתיד, כי ממד הזמן לא קיים במציאות האמיתית.
לכן, כהוויה, הכל ידוע, רק מה שצריך לעשות זה להתחבר לעצמנו, להתכוונן ולהתחבר להוויה, וזה כנראה מה שקרה לנוסטרדמוס.
הוא בנה את עצמו, כך שהוא התחבר להוויה.
אבל, הוא התפרק חלה ומת בגיל צעיר יחסית.
למה, מה השתבש לו ?
זה קרה לו כיוון, שהוא בנה את עצמו מבחינה תודעתית, כך שהגוף הפיזי שלו, לא יפריע לו להתחבר להוויה, והוא פעל כאילו רק התודעה קיימת.
כלומר, הוא נטרל את גופו הפיזי.
כלומר, כדי להתחבר להוויה, הוא הדחיק וביטל את כל השדרים שהצביעו על מצוקה ששודרו אליו מהגוף הפיזי, לתודעה.
הגוף הפיזי הפריע לו להתחבר להוויה, אבל בגלל שהוא רצה להתחבר להוויה, הוא בנה את עצמו בהתאם.
הדחקה וביטול של כל השדרים ששודרו לתודעתו מהגוף הפיזי של נוסטרדמוס, ובעיקר שדרים של מצוקות, גרמו לו למות מדום לב בגיל 63.
אבל, כנראה שהוא נתן לנו, לאנושות דוגמית קטנה, ממה שקורה לבן אנוש שהתחבר להוויה.
מה שקרה לנוסטרדמוס, קורה לרוב האנשים שרוצים להגיע למצב זה, להוויה, אך מתפרקים בדרך, בגלל שהם לא בונים את עצמם כך שהגוף הפיזי והתודעה יתפקדו כיחידה אחת, באופן הבריא.
מסקנה:
נוסטרדמוס, אם אכן הוא התחבר להוויה, הוא לא צפה את העתיד.
ההתחברות להוויה, אפשרה לו להתבונן בממד אחר, בממד ההוויה, שהכל קרה, קורה ויקרה.
לכן, כנראה הייתה לו את היכולת, לצפי האירועים שמתבצעים בהמשך התהליך האבולוציוני.
סיכום:
כשמנסים להבין את כל מכלול הנושאים שקשורים אלינו, לכוכב הלכת שעליו אנחנו מתגוררים וחיים, ליקום שאנחנו חלק ממנו, ולנושא הרוחני, צריך להבין שהכל קשור לכל, ולכן צריך תמיד שתהיה נקודת התייחסות.
נקודת ההתייחסות מאפשרת לנו אחיזה בתחום מסוים כדי להבין אותה, ולקשר אותה לשאר הנושאים, והכי חשוב להבין שהכל קשור אלינו באופן אישי.
רצוי להתחיל את ההתייחסות מעצמנו, ממהות ומטרת חיינו, מה שמאפשר התחלת התחברות לזהותנו האמיתית, ואת היכולת להבין את המציאות האמיתית.
מצב זה יאפשר לנו, לבנות את עצמנו, ולכוון את עצמנו, ולהתאים את עצמנו, ליכולת ההתחברות להוויה.
אבל, הכי חשוב הוא לשמור על הבריאות, ולהיות מודעים לשדרים שמשדר הגוף הפיזי ולא להדחיקם, וללמוד אותם, אחרת אנחנו מתפרקים, חולים ואף יכולים למות.
המסר במאמר:
אין עבר, אין הווה, ואין עתיד.
קיימת ההוויה.
לכן, מה שקרה, קורה ויקרה, מבחינה קוסמית, ידוע.
צריך רק ללמוד ממה אנחנו מורכבים, ואיך להתחבר לעצמנו, לזהותנו האמיתית, להתכוונן ולהתבונן בהוויה, כי מבחינה קוסמית הכל כבר הסתיים ונגמר, להבנתי.
אני ממליץ לקרוא את המאמרים הבאים שכתבתי:
ההוויה, המפץ הגדול, קוסמולוגיה, ועוד.
יוסי קרמר מייעץ ומכוון למודעות עצמית והתפתחות אישית.
לבלוג שלי http://krameryossi.blogspot.com
דואר אלקטרוני y_kramer@netvision.net.il
טלפון 048224276.
יוסי קרמר מייעץ ומכוון למודעות עצמית והתפתחות אישית.
לבלוג שלי http://krameryossi.blogspot.com
דואר אלקטרוני y_kramer@netvision.net.il
טלפון 048224276.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
