בטוחות לאשראי- שעבוד צף לעומת שעבוד קבוע 

שעבוד צף הינו אחת הדרכים של עסקים חיים לספק בטוחה לגופי אשראי וספקים בכדי לאפשר לחברה לקבל אשראי כנגד העמדת נכסי החברה כבטוחה. אותם עסקים יכולים להעמיד את בטוחה זו מבלי שהדבר ימנע מעסקם מלהמשיך ולסחור באותם נכסים, לרבות מכירתם כחלק ממלאי העסקי של העסק. כך לדוגמא, ירקן יכול לשעבד את מלאי הירקות שלו בשעבוד צף מבלי שהדבר ימנע מאותו ירקן להמשיך ולסחור באותן ירקות, למכור אותם ללקוחותיו ולקנות סחורה חדשה ממגדלים. סעיף 1 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 מגדיר מהו שעבוד צף:

"שעבוד על כל נכסיה ומפעלה של החברה או על מקצתם אותה שעה, כפי מצבם מזמן לזמן, אך בכפוף לסמכותה של החברה ליצור שעבודים מיוחדים על נכסיה או על מקצתם."

יש חובה לרשום שעבוד צף?

בהתאם לסעיף 178 (א) לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 שעבודים, לרבות שעבוד צף ושעבוד קבוע ספציפי חייבים ברישום אצל רשם החברות כתנאי לתוקפם כלפי מפרק ונושים אחרים של החברה. כמו כן, בהתאם לסעיפים 172 ו- 173 לפקודת החברות, חובה על החברה לנהל במשרדה הרשום פנקס שעבודים שבו יירשמו כל שעבודיה. על הרישום לכלול תיאור קצר של הנכסים המשועבדים, סכום השעבוד והשמות של בעלי השעבוד. בשולי הדברים אציין כי במידה וקיים חוב אגרה לרשם החברות בגין רישום השעבוד יש לציין את סכום חוב האגרה שלא שולמה.

מה הייחוד של השעבוד הצף?

כפי שכבר ציינתי, השעבוד הצף אינו מתייחס לנכס ספציפי אלא למסגרת הכללית של נכסי החברה, המתחלפים מעת לעת. השעבוד הצף יכול שיכלול בתוכו גם את נכסי המקרקעין של החברה, ובלבד שנכסים אלו לא הוצאו באופן מפורש מתחולת השעבוד. ייחודו של השעבוד הצף הוא בכך שהתהוותו נעשית בשני שלבים.

בשלב הראשון יוצרים את השעבוד החל באופן שוטף על כלל נכסי העסק. אציין כי בשלב זה אין אנו מגבילים את הכניסה והיציאה של נכסים ספציפיים מבעלותו של העסק ומהשעבוד עצמו. כך אם נחזור לירקן שלנו נראה כי שלב זה משול לכך שכל תפוח שנמכר ע"י הירקן יוצא מחזקת השעבוד הצף של חנות הירקות וכל תפוח חדש שנרכש ע"י הירקן נכלל בשעבוד הצף של חנות הירקות וזאת ללא כל פעולה מיוחדת או התנייה בין המכירה לרכישה.

בשלב השני מגבשים את השעבוד. בית המשפט פסק בעבר בע"א 353/62 הארט נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד יז (1) 496, 501, כי ניתן לגבש את השעבוד בהתקיים תנאי מתנאי אגרת החוב המביא להתגבשות השעבוד. אפשרות נוספת לגיבוש השעבוד הינה כאשר מתמנה כונס נכסים לחברה או שאשר החל פירוקה של חברה. בשלב זה הופך השעבוד למוחשי ולוכד תחתו את כל אותם נכסים המצויים באותה שעה בידי העסק.

מה יתרונותיו של שעבוד צף לעומת שעבוד קבוע?

יתרונו העיקרי של השעבוד צף הינו חופש הפעולה העסקי שהוא מאפשר לעסק. כמובן שמבחינת הבנק או הספק (הנושים של השעבוד) שלטובתם ניתן השעבוד הצף מדובר כבטוחה נחותה בעוצמתה לעומת שעבודים אחרים - שעבודים ספציפיים. עם זאת מדובר בשעבוד אשר ניתן מעבר לאשראי המיוחדים שבנקים מעמידים לצרוך רכישת נכס מסוים דוגמת רכב למשלוחי הירקות או מקררים וכיוצ"ב. נזכיר כי שתכלית של השעבוד הספציפי הינה לאפשר לעסק להחזיק את המלאי העסקי והציוד הדרוש לו לצורך לצורך רכישות ומכירות שוטפות של מלאי מוצריו.

איך בכל זאת ניתן לחזק את השעבוד צף לטובת בעלי השעבוד (המלווים)?

השעבוד הצף ניתן לחיזוק לטובת בעלי השעבוד באופן שיכלול באגרת רשום השעבוד הצף תנייה מגבילה, האוסרת על העסק להתקשר ללא הסכמת בעלי השעבוד בעסקאות הנוגעות לרכוש המשועבד. אם נחזור לירקן שלנו נוכל לחייבו לרשום תנייה בשעבוד הצף לפיה לא ניתן להקטין את מלאי הירקון שברשותו למלאי הנמוך מסכום של 4,000 ש"ח או 30 ארגזי עגבניות. תנייה זו מקנה לבעל השעבוד הצף שליטה על כמות הנכסים או שוויים של סך הנכסים שיעמדו לרשותו בעת שלב גיבוש השעבוד הצף. כך, בעל השעבוד מונע מצב בו הנכסים נמכרו או עוקלו לטובת נושה אחר של החברה שהספיק לעקלם בטרם גובש השעבוד הצף על נכסי העסק.

אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי אלא מידע כללי בלבד.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי