יש לי חלום 

את ההרגשה הרעה הזו אי אפשר להפסיק
"מותם לא היה לשווא"...
האומנם?
אומרים שהטרגדייה של רונה רמון בהילקח בעלה ואח"כ בנה, הטייסים - בלתי נסבלת.
מי הסובל שאיננו יכול יותר?
המשפחה?
אנחנו?
האומה?
אילן רמון אמר בראיון אחרון: "אינני יודע למען מי אני מסכן חיי... למען אלה הדוחפים בתורים... המתפרעים בעם?...".
היודעים אתם כמה שנים מתהלך אני עם המחשבה הסימולטנית הזו של אילן גיבור האומה?
המחשבות הללו הטרידו אותי מאז ומעולם.
קומץ בני אדם משכמם ומעלה, בני תרבות, מלחי הארץ, אוהבי אומה ועם, מוכנים להילחם בגאון על קיומנו כאן, למרות כל הזוהמה היומיומית הפורצת מכל עבר.
האם אנחנו ראויים להם?
אנחנו, אלה שכל הזמן דואגים בעיקר לתחת שלהם?!
אה גבירתי, סליחה, לא התכוונתי אלייך.
אדוני, לא אתה. אתה נראה לי אדם טוב, אוהב אדם ואדמה, ובטח אינך מאותם חלכאי ארץ.
פתאום קשה למצוא את אלה המתפרעים בעם.
אבל התמונות מתרוצצות ולא נותנות מנוח...
שעות לפני פרסום הידיעה לציבור על האסון בו ניספה סרן אסף רמון, עצרה התקשורת נשימתה, ומיד שלחה צלמי פפראצ'י לצלם את האישה האלמנה וכעת גם השכולה - בביתה.
מה זה?
צורך עיתונאי?
לדעתי אלה בדיוק אותם "למענם" שמשננים חיילינו בטרם יוצאים לקרב ממנו אולי לא יחזרו.
למען צלמי הפפראצ'י הללו, נהרגו מיטב בנינו.
למען הפוליטיקאים התככנים, שכל מאוויים לכיסא מרופד בצעירותם, ופנסייה עמידה בפני כל רע - לעת זיקנה. "אל תשליחני לעת זיקנה", אומרים הפוליטיקאים לאוצר, ומתכוונים רק לעצמם.
כן.
זה משגע.
זה מטריף.
על מה ולמה טס לו ילד מקסים כזה בשמי המולדת, עם מטוס קרב, ועוד מנסה אותו עד כלות?
למה אחרים מתהלכים עם סיגריות, מצית ופלאפון בקניונים, ואסף מחפש אתגרים לשמירה על ביטחון המדינה אי שם במרחבי כוחות ה-G ?
התשובה ברורה: פנימיותו חזקה ובריאה, ואין בו השיטנה שבלב אלה שכביכול הוא שומר עליהם.
אילן ואסף רמון, כמו סרן אלישע ברמן חברי שנפל בחזית הדרום ביום כיפור 73, הם מלחי הארץ שאינם מסוגלים לרדת לרמת אלה שלהם איפשרו חיים תקינים.
כל בוני המשפחות (והורסיהן), חבים לנופלים הנפלאים הללו הרבה יותר מאת חייהם, והשאלה הנוקבת היא: "האם הפנימו זאת"?!
לדעתי, אפילו לא את קצה קוצו של זנב העניין.
המכסימום שהם מוכנים לעשות לפני ואחרי הגניבה הבאה הוא להילחץ ולצום ביום כיפור.
את מהלך חייהם של רבים שאינם ראויים לאילן ואסף רמון - אי אפשר להפסיק.
את ההרגשה הרעה הזו, גם כן אי אפשר להפסיק.
"יש לי חלום" אמר פעם מרטין לותר, וגם "לי יש חלום": "שהנותרים בחיים אחרי קטיפתו של עלם חן כזה כמו אסף רמון שעשה הכל בצורה טבעית למען הזולת והמולדת - יקרום עור וגידים גם בנותרים מאחור בחיים.
"יש לי חלום", ובינתיים אני חי בחלום בלהות.
לוחם חברתי ברשויות ובכלל. מומחה תחבורה, מנהל ועורך מקומון לשעבר, מנהל מכירות. נשוי ואב לארבעה מופלאים. עיינו בבלוג שלי: http://nissimgabbai.cafe.themarker.com/

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי