החבר בשארה גיבור גדול 

המאמר פורסם לראשונה באתר האישי של המחברת

עזמי בשארה עבר את הגבול כבר בפעם הקודמת, כשישב בדמשק של אסד האב ושיבח את ההתנגדות של חיזבאללה. בביקורו הנוכחי - הפעם אצל אסד הבן אך באותו משטר דכאני - הוא כורת ברית עם המשטר בסוריה ומשבח אותו על תמיכתו בזכויות הלאומיות של הפלסטינים ולבנון (אל חרירי שמע על זה?).

אפשר להיתפס לפן הפורמלי יותר או פחות של העבירה שביצעו בשארה וחבריו, בעצם הנסיעה לסוריה שהיא מדינת אויב. אין לי עניין בכך. אני סבורה שהאיסור לנסוע למדינות ערב הנחשבות למדינות אויב הוא בעייתי ככל שהוא נוגע לפלסטינים אזרחי ישראל שיש להם שם קרובי משפחה. אלא מה, שהעילה הזאת מתבררת כתואנת שווא כששומעים את הצהרותיו של בשארה בדמשק. הצהרה על כריתת ברית של חלק מאזרחי המדינה עם מדינת אויב היא בעייתית יותר מעצם הנסיעה. חלילה שתיוחס לכלל אזרחי ישראל הערבים, שבשארה מתיימר לדבר בשמם. האמירה היא שלו ואינני סבורה כי חסינות פרלמנטרית צריכה לחול עליה.

הנקודה שאני רוצה להתעכב עליה קשורה לא לפורמליסטיקה לגאלית - חוקית אי-אפשר, וגם לא ראוי נורמטיבית, לבטל את החברות בכנסת של מי שכבר נבחר אליה למעט אם הורשע בפסק דין סופי בעבירה שיש עמה קלון. שלילת אזרחות שיש הקוראים לה היא צעד בעייתי בעיני: את מי שעובר על החוק יש להעמיד לדין. אבל אני רוצה להתעכב על יושרתו של עזמי בשארה, ה"ליברל" הדגול. נכון יותר, על היעדרה. הגיבור הגדול הזה יושב בסוריה, אחד המשטרים הדכאניים ביותר באזור, ומשבח אותה על תמיכתה בזכויות הפלסטינים. מ?לה אחת של ביקורת על המשטר הסורי נשמע ממך, החבר בשארה? הצחקתם אותו. ביקורת היא עניין המופנה רק לישראל, ורק המשטר הציוני מגונה בעיני הלאומן הנאצריסט עוטה עור הזכויות. שמא נשמע מבישארה מ?לה של הסתייגות ממארחיו? למשל, מן העובדה שהם מכניסים אינטלקטואלים סורים אמיצים לכלא על ביקורת מתונה בהרבה שהללו משמיעים כלפי המשטר שלהם? גינוי רפה של הכיבוש הרצחני שלהם בלבנון? לא, בשארה גיבור גדול לשבת בדמשק ולבקר משם את... ישראל, לא את הדיכוי והכיבוש הסוריים.

יתכן מאד שלא יהיה זה מן התבונה שלא לאפשר לבשארה לרוץ בפעם הבאה לכנסת, שכן זה רק יחזק את התמיכה בו, קדוש מעונה שכמותו, ויתן לו פתחון פה לטעון להיעדר דמוקרטיה בישראל. אבל צריך להיות ברור שהצדקה עקרונית לצעד כזה קיימת, לאור מעשיו והתבטאויותיו של בשארה. גם לטולרנטיות של דמוקרטיה יש גבול, ועל נבחרי ציבור מוטלת חובה מיוחדת שלא להשתמש לרעה בחופש הביטוי שלהם. לא ניתן גם לשבת בפרלמנט של מדינה וגם לתמוך בגלוי באויביה. כמובן, אפשר להמשיך ולהפיץ את השמועות העתיקות שבשארה הוא בכלל סוכן של השב"כ. הטוב ביותר יהיה שאזרחי ישראל הערבים שנתנו לו את קולם יתפכחו ויבינו שהם ראויים למנהיגים אחרים. כאלו הנאבקים למענם ולמען השוויון האזרחי שלהם, לא למען משטר הבעת' או למען עושי דברו של המשטר האיראני, המכריז בריש גלי על כוונתו להשמיד את ישראל. כאלו שלא מדברים בשם הנאורות בעודם עוטים עור ליברלי דקיק על גופם הלאומני. כאלו שמשנת הזכויות שלהם איננה תלויה בזהותו של מי שפוגע בהן. כאלו שלא יקחו בגדול את התואר חסר האינטגריטי של השנה.

קראו את הדוח השנתי ל-2006 על מצב זכויות האדם בסוריה (קישור למטה). דוח שכתב ארגון סורי, לא ציוני... ד"ר לפילוסופיה. חוקרת ומרצה לפילוסופיה פוליטית המתמחה בזכויות אדם, ליברליזם ודמוקרטיה. כותבת, עורכת ומתרגמת בתחומים אלו ובתחומים נוספים.
אתר אישי: http://carmi.notes.co.il
למאמר המקורי: http://www.notes.co.il/carmi/22931.asp
הדוח השנתי על מצב זכויות האדם בסוריה, 2006:
http://www.shrc.org/data/aspx/ANNUALREPORT2006.aspx

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי