לשעבר ב"בויאקה" עם קוואמי ונמרוד רשף,אדם בכור,הלא הוא קוטג',מוציא אלבום בכורה בו הוא נע מרגאיי עד ראפ והיפ הופ וגם נוגע ברוק פה ושם.
זהו אלבום קיצי וקליל ברובו. "שחור ולבן",הקטע הפותח,הוא להיט קיצי ג'מייקאני חביב ואופטימי בו קוטג' מצהיר על עקרון חשוב ומרכזי באלבום- "אני בחרתי להיות מבסוט". בז'אנר הזה נשמע גם את "גנג'ה וויד" הסטלני עם קוואמי בקולות,את "קצב מטוגן" הסוחף בו נשמע גם את קרולינה ואת "סליזי",דואט סקסי ומחוייך עם לימור עמר עם קול המועדונים המעושן.
אבל לקוטג' יש מה לומר גם בנושאים אחרים- ב"מישהו אחר" נשמע מעין דיאלוג מוכר בין הורים ובניהם עם שורות כגון "מצפים ממך להרבה אתה תחזיר לנו כי השקענו בך" וב"מהי מלחמה" נשמע ביקורת ודאגה רבה למצב המדינה עם שורה בוטה כמו "מהי מלחמה אם לא קוברים בה ילדים".
קוטג' דואג גם להשפעות תרבות הצריכה המטמטמת בשיר "לופי דה לופ" ויוצא נגד הרדידות ששולטת בנו בעניין זה.
זהו אלבום צעיר,תוסס,מחוייך מצד אחד אבל גם כזה שמראה את האיש מאחורי הביט.
מתאים לקיץ וגם לסופו.
מורה ומרצה לאנגלית ולאמנות ומבקר המוסיקה הישראלית של התכנית "בילוי היום" בגלי צה"ל.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
