מאת: נסים גבאי, gabbai@012.net.il 0505206511
במוצ"ש תתקיים הפגנת המונים בכיכר רבין, בדרישה להקמת וועדת חקירה ממלכתית לחקר המחדלים הנוראיים שקרו במלחמת לבנון 2.
הייתי רוצה לעמוד מעל הכיכר, ולקרוא את הדברים הבאים. לא את המילים הגדולות, הגבוהות, הידועות והדרושות להישמע שוב ושוב. יש לי את הסיפור הקטן שכל אחד מאיתנו סוחב בתרמילו מידי יום, לאחר חוויה אישית, ותמיד נשאר כתם שחור בלב שאינו מרפה ממך... אך אינך יכול לעשות עימו מאומה.
כזה הוא הסיפור הקטן על מערכת החינוך הגדולה והשנויה במחלוקת בלשון המעטה.
כמה טרוניות יש לנו, האבות והאימהות - לכל הקורה והחודל במערכת החינוך?
מלא, הא?!
האם מבקר מדינה אחד יוכל לטפל בכל עניינינו?
אפילו לא גדוד מבקרים.
זה מציק.
לא יעלה על הדעת...
ואנחנו ממשיכים בשיגרת חיינו - בלית ברירה, מיואשים, חדלי אונים, ו... מבקשים למחות.
מגיעים לכיכר.
דורשים וועדת חקירה.
נהרגו לנו ילדים חיילים - סתם כך.
נהרסה לנו (שוב) תדמית האדם, הלוחם, ההרתעה הצבאית והמדינית.
מנגד.
ראש ממשלה שאיכפת לו אך ורק מהישרדותו בתפקיד הרם והנישא שאיכשהו הצליח להגיע אליו.
שר ביטחון שכבר החל בכל ההליכים הפוליטיים התככניים כדי להראות לכולם שההישרדות הפוליטית מחוברת לקשרים ולעולם לא לכישורים.
ואפילו הרמטכ"ל שיודע כי לא הצליח לנפץ את תדמיתו הייחוסית של טייס קרב טוב ככל שיהיה - אל מול אבק וזיעת הלוחמים הקשים בטרשים.
כל אלה מצטרפים בהכרח או שלא... לנשיא מדינה שעושה כל פוזה אפשרית כדי להישאר עם התואר והכבוד המפוקפק להיות נשיא מדינה בחקירות קשות על עבירות מין כאלה ואחרות.
מדינה מטורפת. לא אמרתי מטורפים... גם כדי לא להיות מואשם בהוצאת דיבה חו"ח על מנהיגים נבחרים, וגם כדי למנוע קהות חושים עם הדבקת טירוף כזה או אחר למנהיגינו - שזה הם בוודאי לא !!
הם שפויים לחלוטין. אבל לא ראויים.
הם מפוכחים בצורה בלתי רגילה - אבל אטומים לסביבתם.
הם אפילו מבינים היטב את הנקרא - אבל מסרבים להיבדק במבחנים של רמת בי"ס יסודי.
הם מבינים את מצבם.
אנחנו מבינים את מצבם.
הם מבינים את מצבנו.
ואנחנו מבינים את מצבנו.
אלא מה?
שום דבר ממשי לא קורה.
הדבר היחיד שמנסים לעשות... זו עוד הפגנת המונים בכיכר רבין.
כבר הייתה אחת כזו בשבוע שעבר.
אולי תהיה עוד אחת בשבוע הבא... אבל זה לא מזיז את גלגלי ההנעה של המכונה המוסרית, האנושית, המשפטית והתרבותית בישראל.
בישראל... המנגנון החזק של הישרדות השלטון, כה חזק - שרק הוא מחליט מתי הוא עושה מעשה.
אז לסיפור?
הנה לפניכם המיקרו שהייתי רוצה להרים למקרו בקול נרגש ותקיף - באותה עצרת מחאה בכיכר רבין במוצ"ש.
כידוע, מערכת החינוך מעניקה לנו "חינוך חינם" - בתשלום.
5 שנים אני עמל בתכתובת לכל רוח, לברר מדוע תשלומי ההורים בביה"ס בנתניה (כמו במקומות רבים אחרים) - גבוה מדרישות המכסימום של החוק.
לא אפרט כל מסכת פעילותי, אבל אביא את מסקנת משרד החינוך והתרבות בכבודו ובעצמו, בגיבוי משרד השרה: "צדקת בכל טיעוניך. ביה"ס, בחסות וועד ההורים המרכזי בעיר, ובגיבוי עיריית נתניה - גובים תשלומים גבוהים יותר מהמותר".
אז מה?
החזירו הכספים?
תשובה: לא, לא, לא...
לא אפרט המשך מהלכיי בנדון, ואעבור למהלך נוסף ואחר מעורר פליאה שעשה ביה"ס.
השנה החליטו בהנהלת ביה"ס לגבות עבור שעתיים מתמטיקה מתוך מערכת הלימודים הרגילה, 300 ש"ח מכל הורה עבור לימודי הילד/ה !!
הטענה: תירגולים נוספים.
הזמן: לימודים במסגרת מערכת השעות הרגילה.
מה הוסיפו?
יתכן כי יילמד גם חומר חדש באותם שיעורים בתשלום !!
חייבים לשלם?
לא.
אבל... תלמיד/ה שלא ישלם/תשלם - ישארו בחוץ...
כאן אני מגיע לרצוני לזעוק מעל במת כיכר רבין: רוב ההורים שילמו, בלי לצייץ, ובלי לנסות למחות על רוע הגזירה החדשה מוזרה.
התלמידים שלא שילמו... מגיעם באותו יום לימודים... אחרי סיום השעתיים...
נשמע לכם מטומטם?
הזוי?
מרגיז?
מטורף?
כל התשובות נכונות, אבל תשובה אחת טרם קיבלתי: "מדוע העם הזה מובל פעם אחר פעם כשה לטבח - ואין פועה"?!
ישראלי
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
