נומרולוגיה בפרשה
מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"
בסוף ימיו אומר משה לישראל: "בן מאה ועשרים שנה אנכי היום, לא אוכל עוד לצאת ולבוא" (דברים ל"א/ב'), וכן: "ומשה בן מאה ועשרים שנה במתו לא כהתה עינו ולא נס לחה" (שם ל"ד/ז'), ויש להעיר על מספר מופלא זה: 120.
כזכור, בשלהי פרשת בראשית כתוב: "ויאמר ה': לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה" (בראשית ו'/ג'), והנה במשה התקיימו דברי ה', אלא שלא התבררו כלל הדברים (למעט היקש מספרי שאין לו משמעות). הקושי בכך הוא ברור: אם ה' קבע שהמין האנושי לא יחיה יותר מ- 120 שנה, כיצד זה חיו נח, ואחרים, מאות שנים? כיצד זה רק משה חי 120 שנה? לאור זאת יש להתמקד בחייו של משה רבנו וכזאת ייעשה להלן.
שנות חייו של משה לא הסתכמו במספר חסר-משמעות, אלא, אדרבא, הם ביטאו את תכונותיו המיוחדות. על מנת להבהיר זאת יש לבחון את משמעותו של המספר 120, ולאורו לבחון את שנות חייו של משה.
המספר 120 הוא מכפלה של 12 ב-10. המספר 12 נוצר מכפל של 4 ב-3 (ולעתים: של 2 ב-6). 3 מביע הרגל, קביעות וחוזק, ככתוב: "והחוט המשלש לא במהרה ינתק" (קהלת ד'/יב'). 4 הוא מספר קוסמי, מספרו של העולם, כפי שידוע לכל, וכדברי הנביא: "ונפצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ" (ישעיהו י"א/יב'). כתוצאה מ'נישואי' 3 ב-4 נולד 12, מספר המביע את שני מספרי היסוד: הרגל וקביעות כפול העולם שווה לזמן.
12 הוא מספר חודשי השנה, והוא ביטוי מובהק של זמן, וליתר-דיוק: של כל הזמן, שנה שלימה. 12 בני יעקב מבטאים את הנצחיות של עם ישראל, כמו גם 12 נשיאיו של ישמעאל (בראשית י"ז/כ'). המספר 10 הוא ביטוי גופני מובהק, נגזר מכך שלכל אדם יש 10 אצבעות, ועימם הוא עושה חשבונות (בהיותו ילד). 10 הוא ביטוי אנושי בעוד ש-7 הוא ביטוי אלוהי, ומכאן מגיעים ל-70, כלומר: אנשים אלוהיים. זה היה גילו של דוד המלך כאשר נפטר (שחלה לפני פטירתו). לעומתו, משה הגיע לגיל 120 ומשמעות גיל זה היא שהוא היה במלוא כוחותיו הגופניים, ובמלוא זמנו שנקצב לו מראש, ככתוב: "את מספר ימיך אמלא" (שמות כ"ג/כו'). ואכן כך כתוב בפירוש: "לא כהתה עינו ולא נס לחה", ונמצא שמספר שנותיו של משה מביע במספר את מה שהכתוב הסמוך לו מביע שלא במספר (וכיוצא בו: דברים א'/י-יא; אסתר א'/א'), ובלשון ימינו: 'הוא בחור טוב, בחור 10'.
פרופ' מאיר בר-אילן
אוניברסיטת "בר-אילן"
מחבר 'נומרולוגיה בראשיתית' ו'נומרולוגיה מקראית'
(ספריית בית-אל)
על המחבר: מאיר בר-אילן (יליד 1951 ), למד ב'נתיב מאיר', מרכז הרב, והמכון הגבוה לתורה שליד אוניברסיטת בר-אילן. הוא בוגר של אוניברסיטת בר-אילן ומרצה בה במחלקה לתולדות ישראל ובמחלקה לתלמוד. בר-אילן עוסק בהיסטוריה חברתית ותרבותית של תקופת התלמוד, ופרסם עד כה כמאה מחקרים בתחומים מגוונים: היסטוריה יהודית, מיגדר נשי, תפילה, אגדה, מאגיה, תנ"ך, ספרות חיצונית, קומראן, ספרות ההיכלות, הפיוט הקדום, יהודי הודו, תולדות הרפואה בין היהודים, אסטרונומיה, אסטרולוגיה, נומרולוגיה, ועוד. ספריו הקודמים Some Jewish Women in Antiquity, Atlanta, Georgia: ; הם: סתרי תפילה והיכלות, רמת-גן תשמ"ז אסטרולוגיה ומדעים אחרים בין יהודי ארץ-ישראל בתקופות ההלניסטית-רומית ;Scholars Press, 1998. והביזאנטית (בדפוס). מ' בר-אילן הקים אתר אינטרנט, כבר ב 1995- , בו ניתן למצוא חלק ניכר מפרסומיו, רשימות ביבליוגראפיות, מסכת ראש-השנה במהדורה סינופטית, נתונים גנאולוגיים על משפחתו, ועוד. כת
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
