כיום היועץ המשפטי מייעץ לממשלה בעניני משפט ומנחה את השירות הממשלתי כיצד לנהוג במקרים שיש להם נגיעה בעניני חוק. כמו כן הוא ממונה על מנגנון ניסוח חקיקה.
בנוסף לכך היועץ המשפטי ממונה על מנגנון אכיפת החוק ( הפרקליטות )
מדוע בכלל התעורר הדיון? כיוון שהצבור אינו שבע רצון מתפקודו של היועץ המשפטי ( בעיקר אבל לאו דוקא רק הנוכחי ) בתפקידיו הנוכחים. בחודש יולי 2008 פרסם מכון גיאוקרטוגרפיה
http://www.geocartography.com/?CategoryID=179&ArticleID=198&Page=2
תוצאות סקר שממנו משתמע כי "רוב גדול בציבור (50% + עד 75% לערך) חושב שכל אחד מהגופים אשר אמונים על הקיום והאכיפה של שלטון החוק בישראל, ועל תרבות השלטון, גורם בדרך פעולתו גם לפגיעה בשלטון החוק " כאשר הגופים הם משטרה, פרקליטות, שר המשפטים ובתי המשפט.
בתקופתנו נהוג להגדיר שתפקודו של ארגון מצביע על תפקודו האישי של העומד בראש הארגון, ועל כן אם הצבור אינו שבע רצון מתפקוד הפרקליטות משמעו של דבר, שהציבור אינו שבע רצון מתפקוד היועץ המשפטי לממשלה. שיאה של אי שביעות רצון זאת מתבטא בהתיחסות הציבור למשך הזמן שנדרש ליועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום נגד מי שהיה נשיא המדינה מר משה קצב.
מה ראוי לעשות במשטר דמוקרטי כאשר הצבור אינו שבע רצון משירות צבורי ומתפקוד העומד בראשו?
באופן עקרוני הצבור נותן בבחירות מנדט לתקופה מוגבלת לרשות מבצעת לנהל את כל הענינים הביצועיים. אם הניהול היה טוב לדעת הצבור אז הוא נותן מנדט מחודש לאותם אנשים העומדים בראש הרשות המבצעת, ואם לאו הוא נותן מנדט למישהו אחר. בצורה כזאת הצבור מממש את ריבונותו. המקרה של היועץ המשפטי הוא חריג: הוא אינו כפוף לראש הרשות המבצעת ( ראש הממשלה ) והוא יכול לעשות ( או לא לעשות ) ככל העולה על רוחו. הוא אמנם כפוף לבית המשפט אבל המנגנון המובנה לפניה לבית המשפט כפוף לו ולכן בעצם אין לצבור דרך סלולה לממש את רבונותו על מנגנון הפרקליטות. היועץ המשפטי הנוכחי השתמש בסמכותו לרעה בחסימת ריבונות הצבור בכך שסירב לבחון את התנהלות הפרקליטות בענין חיים רמון. היועץ המשפטי אינו חייב היום בדין וחשבון לאף אחד - אפילו לא לצבור. דא עקא שהצבור מדרג את תפקוד הפרקליטות כלא משביע רצון.
בעית השורש של יועץ משפטי לממשלה בהסדר הנוכחי היא הבאה:
היועץ אינו מסוגל לנהל את הפרקליטות בצורה שתשביע את רצון הצבור גם אם הוא רוצה בכך . הסיבה לכך שהפרופיל המקצועי הנדרש לייעוץ משפטי והנחיית השירות הממשלתי בעניני משפט הוא של משפטן בעל ידע אישי מעמיק ועדכני בסוגיות משפט, ואילו הפרופיל המקצועי הנדרש לראש מנגנון אכיפת החוק הוא של מנהל ארגון גדול ( בעל ניסיון מוכח בניהול ארגון גדול ). כיוון שאי אפשר למצוא אדם בעל פרופיל מאוחד כזה ( שני הפרופילים מחייבים התמחות של שנים רבות ) יש הכרח לפצל את התפקיד לשני אנשים - אחד בעל פרופיל המשפטן המומחה והשני בעל פרופיל המנהל המוכשר בניהול.
המתנגדים לפיצול תפקיד היועץ המשפטי טוענים שפיצול התפקיד יחליש את היועץ ונדרש אדם חזק במעמדו האישי כדי לטפל בבעיות כמו חקירה והעמדה לדין של שרים וראש ממשלה כמו שקרה לצערנו. גם על פי דבריהם של המתנגדים עצמם יש דרישה לאדם שיודע לנהל חקירה ושמעמדו חזק ולא למשפטן ממדרגה ראשונה. לא קיים קשר תפקודי בין פעולת הייעוץ לממשלה לבין פעולת אכיפת החוק, ולכן לא בהכרח אדם אחד צריך להיות אחראי על שתיהן ( מה גם שכנראה אין בנמצא אדם המיומן בשתי הפעולות ).
כנראה שאין מחלוקת על כך שמי שעומד בראש מנגנון אכיפת החוק ( פרקליט המדינה ) צריך להיות אדם שיודע לנהל ארגון גדול ביעילות, כדי שהצבור יקבל שירותי פרקליטות שוטפים שהוא יכול להיות שבע רצון מהם. כישורים אלה צריכים להיות נבחנים ע"י ועדה צבורית לפני מינויו של פרקליט המדינה.
אם פרקליט המדינה יתמנה לתפקידו לאחר שועדת הבחירה תשתכנע שיש לו כישורים טובים לנהל ארגון ביצועי גדול סביר להניח שהפרקליטות תיתן שירות טוב לצבור בכל מה שנוגע לאכיפת החוק על עברינים רגילים שאינם בעלי השפעה על מנגנון הפרקליטות. עדיין נשאלת השאלה איך מבטיחים את יכולתו של פרקליט המדינה לטפל בצורה יעילה בחקירות ובהעמדה לדין של שרים שהוא כפוף להם וראש ממשלה.
הענין הזה בעייתי בכל המדינות ובמדינות שונות בחרו בדרכים שונות להסדיר את יחסי הגומלין בין הגופים הנדונים וגם שם לא כולם שלמים עם מה שהוגדר. יתכן שגם בישראל לא נוכל למצוא הסדר שירצה את כולם, אבל צריך לנסות למצוא את ההסדר האופטימלי. כדי שפרקליט המדינה יצליח במשימה זאת יש צורך בכך שהוא יהיה מספיק חזק לעמוד על שלו. יש כל מיני אפשרויות לבסס פתרון שיענה על דרישה זאת. כדי לשמור על העקרון של ריבונות העם נדרש שככל שפרקליט המדינה יהיה פחות תלוי ברשות המבצעת כן צריכה להיות גדולה יותר חובתו לתת דין וחשבון ישירות לצבור ולעמוד למשפטו.
למשל ניתן לתת לפרקליט המדינה סמכות לחקור את מעשיהם של השרים שמסוגלים לחבל בחקירה ישירה שלהם ( השר לבטחון פנים האחראי על המשטרה, שר המשפטים וראש הממשלה ), אבל לחייב את פרקליט המדינה לפני הוראה על חקירה או על הגשת כתב אישום לקבל הסכמה של ועדה צבורית שאינה תלויה בממשלה ואינה תלויה בו. ועדה כזאת יכולה לכלול למשל שופט/(ים) עליון/(נים) בדימוס שפרש/(ו), יועץ משפטי בדימוס ואולי גם היועץ המשפטי המכהן ואולי אפילו גם מבקר מדינה בדימוס. ההסכמה או אי ההסכמה יכולים להיעשות בהליך שלא יהיה גלוי בעת ההליך, אולם עליו להיות גלוי לצבור לאחר זמן מסוים, כדי לאפשר בקורת צבורית. יתכן שטוב יהיה אם ועדה כזאת תלווה את התהליך. ועדה צבורית ( בהרכב כזה או אחר ) תוכל לגבות את פרקליט המדינה בהחלטתו לחקור או להאשים שרים ( ומצד שני גם לרסן אותו במידת הצורך ).
על פי עקרון הדמוקרטיה הקמת מימשל מותנית באישור העם שהוא הריבון ואישור זה מתבטא בבחירות. הפלת ראש הממשלה, כאשר עדיין לא הורשע, ע"י החלטת אדם בודד ללא גיבוי ציבורי מסודר אינה עולה בקנה אחד עם עקרון הריבונות של העם. ולכן חשוב למצוא הסדר שיקח בחשבון גם את הריבונות של העם על גורלו, וההסדר המוצע כאן עונה על הדרישות בחלקן לפחות. יתכן שהדיון הצבורי המתקיים כעת יוליד הסדר אחר מוצלח יותר ואם כך מה טוב.
מצד אחד אני מאחל ליועץ המשפטי שבית המשפט יסכים עם כתב האישום, ובכך יוריד ממנו את כובד האחריות לגורל המדינה שלקח על עצמו, ומצד שני אני מאחל לראש הממשלה לשעבר מר אהוד אולמרט שלא ימצא אשם בבית המשפט . עלינו, הצבור, מוטל לבסס הסדר שלא יטיל אחריות כל כך גדולה על אדם שלא נבחר על ידי הצבור ואינו חייב בדווח לציבור על פעולותיו.
הערה: היועץ המשפטי ממונה כיום גם על מנגנון החקיקה. הכותב אינו מתמצא בנושא זה ולכן אינו מביע עמדה בשאלה מי צריך להנהיג מנגנון זה.
יוסף יעלי הינו בוגר הטכניון בעל תואר Ph.d. בפיזיקה. עבד ברפאל ובאלביט בהנדסת אופטיקה כחוקר וכמנהל, כמהנדס מערכת וכמדען בכיר. לימד בבתי ספר ובמוסדות אקדמים בארץ ובחו"ל. כעת גימלאי ומתנדב בקהילה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
