איסור פיטורים- חל איסור על מעביד לפטר עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה ולא יותרו פיטורים כאמור אם הפיטורים הם בקשר להריון. הוראה זו חלה גם על עובדת קבועה וגם על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה 6 חודשים לפחות. לענין זה רואים סיום חוזה עבודה לתקופה קצובה, כפיטורים.
במקרה שהמעביד הינו קבלן כוח אדם והעובדת הועסקה אצלו בפועל במשך 6 חודשים לפחות, יראו לענין איסור הפיטורים גם הפסקה זמנית של העסקתה כפיטורים.
יצוין, כי כאשר מעביד מעונין לפטר עובדת בהריון שמועסקת על ידו פחות מחצי שנה, הוא יוכל לפטרה במידה שהסיבה האמיתית לפיטורים לא נובעת מההריון, שכן, פיטורי אישה בהריון עלולים להוות אפליה מחמת הורות ועומדים בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988.
איסור פגיעה בהיקף מישרה של עובדת בהריון- חל איסור על מעביד לפגוע בהיקף המשרה של עובדת בהריון באופן העלול להקטין את הכנסתה, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה. לא תותר פגיעה כאמור אם הפגיעה היא בקשר להריון. יצוין, כי הוראה זו חלה הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית, ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה 6 חודשים לפחות.
נראה כי גם פגיעה בהיקף משרה של עובדת בהריון, שמועסקת פחות מחצי שנה, עלולה להוות אפליה מחמת הורות ועומדת בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988.
היעדרות לצורך בדיקות - עובדת רשאית להיעדר מעבודתה, ללא ניכוי משכר עבודתה, לשם פיקוח רפואי במשך חודשי ההיריון ובדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריון, הנעשים ע"י רופא נשים, או הנעשים בתחנה לבריאות האם והילד, או עפ"י הפנייתה.
1. לגבי אשה העובדת שבוע עבודה מלא, כנהוג במקום עבודתה, יותר מארבע שעות ביום - 40 שעות במשך חודשי הריונה.
2. לגבי אשה העובדת עד ארבע שעות ביום, שבוע עבודה מלא כנהוג במקום עבודתה - 20 שעות במשך חודשי הריונה.
שמירת הריון - עובדת רשאית להיעדר מעבודתה בחודשי ההריון, אם אישר רופא בכתב כי מצבה לרגל ההריון מחייב זאת ובמידה שאישר. היעדרות בתנאים אלה לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעבידה.
יחד עם זאת, היעדרות עקב "שמירת הריון" אינה מזכה בשכר מהמעביד אלא אם נקבע הדבר בהסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי או חוזה עבודה אישי (דב"ע מח/61 ? 3), שכן על מנת שתקום הזכות לדמי מחלה צריך שיתמלאו שני תנאים מצטברים: האחד ? אי יכולת לעבוד, והשני ? הסיבה לאי היכולת, מצב בריאותי לקוי. "שמירת הריון" אינה "מצב בריאותי לקוי", עפ"י הפסיקה, ולכן אי יכולת לעבוד בגינה אינה מזכה בדמי מחלה מכוח החוק.
מבוטחת הזכאית לדמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי, זכאית, במקרה של "שמירת הריון", לקיצבה, בתנאים שנקבעו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש], התשנ"ה?1995 ותקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון), התשנ"א?1991.
עבודה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית - חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, אוסר על מעביד להעביד עובדת שהודיעה לו שהיא בחודש החמישי להריונה או משנודע לו על כך בדרך אחרת, בשעות נוספות ובמנוחה שבועית, מהחודש החמישי להריון ואילך. אך, מעביד רשאי להעביד עובדת בהריון, למרות האמור לעיל, בשעות נוספות, אם העובדת הסכימה לכך בכתב ומסרה לו אישור רפואי של רופא מומחה בילוד ובגניקולוגיה, כי אין מניעה להעבידה בשעות נוספות ובכפוף לתנאי האישור.
עבודת לילה - חל איסור על מעביד להעביד עובדת שהיא בחודש החמישי להריונה בעבודת לילה, אם העובדת הודיעה למעבידה בכתב כי אין היא מסכימה לעבודת לילה.
הילה פורת, עו"ד ומגשרת
מומחית בתחום דיני העבודה
ומנהלת אתר קול העבודה: http://www.hilaporat.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
