אתמול היה יום מעניין ומרתק.על חלקו אוכל להרחיב ועל חלקו לא אפרט.יכול רק לכתוב בוודאות רבה שבסיומו של הערב בעת שסימתי ואני היינו בדרכנו הביתה הבנתי כמה דברים על עצמי, עליה,על אחרים ועל החיים עצמם.
אתמול היה יום ראשון לאחר סוף שבוע נעים ורגוע.סוף שבוע של שהייה בצוותא, מחוץ לאותן שעות בהן עבדה סימה בחדר המיון.שעות איכות אנחנו קוראים לזה ובצדק.שעות של קרבה פיזית, קרבה נפשית, קרבה של נשמות. רגעים ארוכים של חסד לה ולי.רגעים נפלאים של יחד לשנינו.רגעים של תובנה עמוקה על מהות הזוגיות האמיתית.
בוקר יום ראשון התחיל בשיחה עם עמיתה לעבודה שהשכימה קום כמוני. אישה מרשימה, נעימה וחכמה.אנחנו מכירים שנים רבות .נעים לנו לשוחח ולהקשיב.לשאול, לתהות ביחד על דברם שונים.מעין קרבה נעימה של אנשים שמכירים. היא מכירה, מדרך הטבע, את ההיסטוריה שלי .את אבי הקודם ואבי השונה והאחר של עכשיו.היא מכירה ומעריכה.שוב, אני חוזר לכך, רק אנשים שהכירו אותי בעברי יכולים להבין את גודל השינוי שחוויתי.שינוי שעלה בדמים רבים, שינוי שהתחיל בי מתוך מצוקה ומתוך הבנה פנימית של דרכי הקלוקלת.שינוי הבא כיום לידי ביטוי בהתייחסות למגוון אין ספור של רגעי חיים אך בעיקר והחשוב מכל בזוגיות הנוכחית שלי.
יותר מאוחר במהלך היום נרשמנו סימה ואני לקורס מאמני זוגיות.איני יודע באם אעשה בזה שימוש עתידי.איני יודע? ייתכן וכן.היסטוריית החיים שלי מאפשרת לי להיכנס לתחום רגיש זה וגם להצליח להביא אנשים אחרים לזוגיות טובה יותר.לגבי סימה שטיין ? ברור לי לחלוטין שהיא תצליח.יש לה את השכל, הידע, ניסיון החיים והתובנות שלה כאישה שונה מנשים שהכרתי.אישה חזקה/חלשה ,מפוכחת/תמימה, אישה שחוותה אכזבות אך גם אהבה גדולה, ענקית ומיוחדת. בדיוק כמוני. כן, שנינו יחדיו חווים אותה עתה ונרצה להנחיל את סוד ההצלה לזוגות אחרים.נראה לי שנעבוד יחדיו ( אצלי , רק אחרי פרישתי מעבודתי הנוכחית) .יש לי את התחושה הטובה שנצליח בכך ביחד.
שוחחתי עם מרכז הקורס ד"ר בהשכלתו.זו הייתה שיחה מרתקת, שיחה שבה הבנתי יותר מתמיד שזה התחום שאליו ארצה להיכנס עם פרישתי מעבודתי הנוכחית.תמיד אהבתי לסייע לאחרים.מעין גן מולד בי.תורשתי במידה מסוימת.כך גם הורי , כך גם בתי הבכורה ,מיכלי האהובה הלומדת עבודה סוציאלית וכבר מתבלטת בתחום המעשי של הלמידה. גם לסימה, למרות שלא תודה בכך יש יכולת ורצון נתינה.אחות במחלקה לרפואה דחופה ( חדר מיון) בבית חולים אינה יכולה להתמיד שם שנים באם אין לה את יכולת ורצון הנתינה לזולת.זה טבוע בה.אולי בגלל זה היא אחות כה מקצועית, יעילה ואהודה על החולים והצוות.
מרגיש כמו בסדרת 24 שאנו רואים עכשיו.הגעתי רק לשעת הצהריים של יום האתמול וזמני אוזל.חייב להתחיל את יום העבודה שלי.מחכה לי יום עמוס להפליא.
יש למה לחכות, יש לאן לחזור וזה החשוב ביותר.
ד"ר אבי זלבה
ד"ר אבי זלבה, קרימינולוג ויועץ ארגוני
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
