עו"ד גיל נדל
כידוע אמנת ורשה קובעת תקופת התיישנות של שנתיים להגשת תביעה כנגד המוביל האווירי בגין נזק שנגרם במסגרת ההובלה, ובלשון האמנה:"הזכות לדמי נזק תפקע אם לא תוגש התביעה תוך שנתיים מהתאריך בו הגיע כלי הטיס למקום ייעודו או מהתאריך שבו היה צריך להגיע או מתאריך הפסקת ההובלה". במידה ומוגשת תובענה כנגד המוביל לאחר שנתיים - כי אז יוכל המוביל האווירי להגיש בקשה לסילוק התובענה על הסף מטעמי התיישנות, והתובענה תסולק.
ומה קורה בענייננו של משלח המוציא שטר מטען המכסה מקטע אווירי? האם גם הוא יוכל ליהנות מהוראותההתיישנות שקובעת האמנה? יתכן וקוראינו זוכרים את הדיון המשפטי שהתקיים לפני זמן לא רב בשאלה האם משלח יוכל להיחשב כ"מוביל ימי" לצורך הדינים החלים על הובלה ימית. שורה התחתונה צוין כי בכל הנוגע להובלה ימית קיימים צדדים לכאן ולכאן וגם בתי המשפט בארץ ובעולם היו חלוקים בדעותיהם. אלא שבעניין הובלה אווירית העניין פשוט יותר, שכן אמנת ורשה וחוק התובלה האווירית אינם מגדירים באופן דווקני מיהו מוביל אווירי, ולפיכך קיים פתח רחב יותר להכנסתו של משלח בינלאומי תחת כנפי אמנת ורשה, ובתי המשפט בישראל עשו זאת בעבר.
בהחלטה שניתנה לאחרונה על ידי בית משפט השלום בירושלים, ביקש משלח בינלאומי - חברת אמקס - לדחות על הסף את תביעתו של יצואן לקבל פיצוי בגין מסירת המשלוח לגורם שככל הנראה לא היה הנשגר. הבקשה נשענה על שני עוגנים: האחד, על כך שהתביעה הוגשה לאחר תקופת ההתיישנות. השני - שהיצואן (או היבואן) לא שיגרו הודעת מחאה בכתב בלו הזמנים הקבוע באמנה (14 יום במקרה של נזק למטען, 21 יום במקרה של איחור למטען).
כבר עתה נציין, בהערת סוגריים, שאין לזלזל בחובת המחאה. שני דפים, לא צפופים במיוחד, הספיקו בעבר לבית משפט השלום בתל אביב (ת.א. 16009/06, פסק דינו של כב' השופט מאיר יפרח) לדחות תביעה בסכום של למעלה מחצי מליון ש"ח שהגיש יצואן ישראלי כנגד משלח בינלאומי ישראלי בגין נזק למטען. באותו מקרה יצואן ישראלי פנה למשלח בינלאומי לצורך הובלת עלוני הסברה מישראל לארה"ב. לטענת היצואן נגרם לעלונים נזק במסגרת ההובלה ועל כן הוא תבע את המשלח הבינלאומי לתשלום פיצוי בשל הנזק. המשלח הבינלאומי, שהנפיק שטר מטען אווירי, טען מנגד כי יש לדחות את התביעה על הסף, שכן היצואן לא מסר במועד הודעה על הנזק. ובית המשפט פסק: "אכן, מכתב התביעה לא עולה כי נמסרה הודעה למבקשת(=המשלח). מתגובת המשיבה (=היצואן) לבקשה עולה כי המצב העובדתי לאשורו הוא שאף אם נמסרה הודעה - לא נמסרה היא במועד. במצב דברים זה...אין מנוס מן הקביעה שאין למשיבה כל עילת תביעה נגד המבקשת...על כן אני מקבל את הבקשה ומורה על דחיית התובענה כלפי המבקשת על הסף".
נחזור לענייננו. כאמור, המשלח הבינלאומי ביקש לדחות על הסף את תביעתו של היצואן בשל התיישנות התביעה ואי הגשת מחאה במועד. אלא שבית המשפט דחה, לעת עתה, את בקשת המשלח הבינלאומי, מכמה טעמים.
ראשית, בית המשפט הסביר כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הם אמצעים קיצוניים הננקטים בלית ברירה וכמוצא אחרון. ואפילו סיכויי התובע קלושים, לא יחסום בפניו בית המשפט את הדרך לבירור תובענתו אם קיים סיכוי כלשהו על פי כתבי הטענות הנמצאים לפני בית המשפט, שהתובע יצליח בתביעתו". לפיכך לא ימהר בית המשפט לדחות תובענה.
שנית, בית המשפט הטיל ספק בשאלה האם אירוע הנזק מכוסה על ידי אמנת ורשה, שכן, לטענת היצואן, אובדן המשלוח נשוא התביעה אירע לאחר סיומה של ההובלה האווירית ולאחר שהובל יבשתית אל מרכז הכנסים בעיר ניו-יורק. לפיכך יהיה צורך לקיים בירור בשאלה היכן אירע הנזק, ורק על בסיס מקנה בעניין זה ניתן יהיה לחזור ולדון בשאלת ההתיישנות. "ככל שיתברר במהלך שמיעת הראיות, כי העילה כנגד המבקשת עניינה בהובלה האווירית, יהיה מקום לשוב ולטעון לעניין ההתיישנות", קבע בית המשפט.
שלישית, וכאן כבר מדובר במשהו נועז יותר, בית המשפט דחה את טענת המשלח הבינלאומי לפיה שטר המטען של המשלח החיל על כל מקטעי ההובלה את תחולת ההובלה (ומכוח זאת יש לקבוע כי התביעה התיישנה). הטעם לכך הוא שבשלב הנוכחי בית המשפט לא יכול להכריע בשאלה תחולתו של שטר המטען על ענייננו, שכן היצואן טען כי כלל לא נמסר לו שטר המטען, והוא לא חתום עליו. הואיל ואין זה ברור, בשלב זה, אם שטר המטען נתקבל אצל היצואן בטרם הובלת המשלוח נשוא התביעה, אין המשלח הבינלאומי רשאי להסתמך על אותו שטר המטען ועל תנאים שהוטבעו על גבו, בטרם תוכרע שאלה זו לגופה. העניין, אפוא, יצטרך להמתין לשלב שמיעת הראיות.
באשר לאין מתן מחאה בכתב אודות הנזק, קבע בית המשפט, באמצו החלטה שניתנה בעניין אחר, כי כאשר מדובר באי הגעת המשלוח ליעדו, לא חלה חובת המחאה על פי אמנת ורשה. "קם אני סבור כי חובת ההודעה על-פי סעיף 26 לאמנת ורשה חלה רק מקום בו חלק מהטובין אבדו או ניזוקו ולא כאשר כבודה או טובין אבדו לחלוטין, שאז אין כל חובה למסור הודעה בדבר הנזק. לפיכך, הטענה נדחית", קבע בית המשפט.
בהתאם לכך, דחה בית המשפט את בקשת המשלח הבינלאומי לדחייה על הסף, תוך שציין שהמשלח יוכל להעלות את טענותיו בדבר ההתיישנות במהלך ההליך העיקרי לאחר שלב של שמיעת הראיות.
בש"א 3431/09 אמקס נ' ג'ק סוזנה ואח', לאמקס - עו"ד גרוסמן, לג'ק סוזנה - עו"ד אדרי, החלטה מיום 19.7.09.
נציין, בשולי הדברים, כי הטענה לפיה יצואן שלא היה מודע להוראות שטר מטען לא יהיה כפוף להוראותיו נידונה בעבר גם בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובבית המשפט העליון, והתקבלה בנסיבות אותו ענין. דובר שם בחברה ישראלית (יובל מחשוב) שהתקשרה עם משלח בינלאומילמטרת הובלה של ציוד עבור לקוח שלה בסינגפור. יובל מחשוב הגישה תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד המשלח, בטענה שהמשלח מסר את המטען ללקוח בסינגפור מבלי לוודא שהתשלום הועבר ליובל מחשוב. המשלח ביקש מבית המשפט להורות על העברת ההליך לבוררות, בהתאם לסעיף הבוררות המופיע בשטר המטען. כנגד טענה זו השיבה חברת יובל כי היא לא חתמה על שטר המטען, ולא ידעה על סעיף הבוררות, ועל כן אין לסעיף הבוררות כל תוקף.
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את בקשת העברת ההליך לבוררות, בקובעו כי מחשוב ישיר לא הביעה הסכמתה בשום אופן שהוא לסעיף הבוררות המופיע בשטר המטען. בית המשפט מצא שמחשוב ישיר לא חתמה על שטר המטען, וכי התנאים המופיעים בשטר המטען לא הובאו לידיעתה. בית המשפט גם מצא שתנאי שטר המטען לא הובאו לידיעת מחשוב ישיר באמצעות סוכן המכס שלה, שדרכו היא הזמינה את ההובלה. בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי.
כמובן שטענות כאלו אינן יכולות להתקבל באופן גורף אלא טעונות בדיקה של כל מקרה על נסיבותיו.
האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
עו"ד גיל נדל עוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il.
עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
