אחריותם האישית והקולקטיבית של הפוליטיקאים 

אחריותם האישית והקולקטיבית  של הפוליטיקאים  /  נמרוד נוי

5/9/2009

הפוליטיקאים בישראל אינם קוראים נכון את המצב, אינם מזהים את עוצמת חומרתו, אינם מבינים את גודל אחריותם לו ואינם מתרוממים לגודל העשייה הנדרשת. בולטת במיוחד העדרותה של תחושת האחריות האישית והקולקטיבית שצריכה ללוותם.  

לו ניתן היה להגיש תביעה יצוגית כלפיהם, בגין אי מילוי תפקידם כראוי, קרוב לודאי שמרבית הפוליטיקאים היו נשלחים כבר מזמן לביתם. התפיסה הנאיבית של המחוקק - המסרב להכיר במפלגות בישראל ארגונים לכל עניין ודבר, החייבים לפעול על פי אמות מידה מקובלים של התנהלות ראויה - היא העומדת ביסוד הדברים הלא טובים שקוראים לנו היום במערכת הפוליטית בישראל. ככך, אנו הדים להתפתחותן של שתי תופעות חמורות ביותר בחיינו הפוליטיים: (1) אינפנטליזציה של המערכת הפוליטית ואנרכיה רבה בה; (2) בריחת הפוליטיקאים מאחרויות תוך שימוש נלוז בטענה הלא רצינית כי ביום הבחירות הבוחר יעניש את מי שלא פעל כראוי. מיותר להגיד עד כמה ערך האחריות מרכזי בחיינו. בלעדיו אין חיים אנושיים. היהדות נתנה את דעתה על כך והחברה כולה מושתתת על עקרון זה.

עו"ד והמשפטן פרופסור יוסף גרוס - מומחה לחוק החברות ולעניין הממשל התאגידי - קובע, באשר לחבותם של נושאי המשרה הבכירה בארגון הכלכלי הציבורי, כי המחוקק איננו מסתפק עוד בשיקול דעתם הסביר כנדרש מהם כאנשים רגילים, והוא מדגיש את מחויבותם לשיקול דעת מקצועי ברמה גבוהה. כשמדובר במערכת הפוליטית ובקיום חיים פוליטיים אמיתיים ואיכותיים במדינה, אנו סובלים מהעדר מוחלט של שיקול דעת מקצועי מצד הפוליטיקאים.

למעשה אין כיום חיים פוליטיים אמיתיים במדינה. הפוליטיקאים הלאימו את המערכת הפוליטית ולא נותר ממנה דבר. אין תורה, אין הגות ואין כל מחשבה העוסקים במושג הנקרא פוליטיקה ובאורגן הנקרא מפלגה. הכל מתנקז לעיסוק בענייני המדינה. זו תחנת המסתור של הפוליטיקאים, קרנות המזבח בהם הם נאחזים במנוסתם מאחריותם הפוליטית. לזאת הם קוראים פוליטיקה ותו לא. אדמה חרוכה וזה כל מה שנשתייר מרעיון הגדול של פיתוח עוצמה של חיים דמוקרטיים במדינה, של שיתוף הרבים ושל מתן עדיפות לתבונה הקולקטיבית.

עד גבול מסויים אפשר להיות סלחנים כלפי נציגנו הנבחרים לאור העובדה שלחולשת המערכת הפוליטית בישראל אבות רבים ושורשים היסטוריים עמוקים שהם אינם אחראים להיווצרותם. אך כשאנו עוסקים במציאת פתרונות כאן ועכשיו אנו מזהים בפוליטיקאים כקבוצה את המוקד העיקרי שביסוד חולשת המערכת הפוליטית. אחריותם זועקת לשמיים. עליהם להתמודד עם חולשת המערכת הפוליטית - המייצרת כיום למדינת ישראל הפסדים עצומים שהם כבר מזמן בעלי משמעות אסטרטגית הפוגעת באושיות חיינו כאן - והם אינם עושים זאת.

כשהמדינה בלעה את הפוליטיקה אל תוככי רחמה החם והגדול והעלימה אותה, וכאשר המפלגות קיימות אך ורק כפלטפורמות שדופות, רדודות ועלובות של חמורים שכל תפקידן הוא להריץ את הפוליטיקאים לכנסת ומעבר לכך הן אינן נחשבות כלל כארגונים - במצב עניינים זה כמעט ואין כל משמעות למושג אחריות פוליטית של הפוליטיקאים. באפס הזה ובכלום הזה גם האחריות שווה לאפס. ככך למשל, יושבת ראש מפלגת קדימה יכולה לעשות כמעט ככל העולה על רוחה במפלגה. ככך, אין מחויבות לשקיפות ואין ועדות איתור לבעלי תפקידים בכירים במטה המפלגה. ככך, אין מוסדות המתפקדים כראוי ואין תהליכי עבודה ודרכי התנהלות ראויים בכל מימדיה של המפלגה. אנרכיה, אנרכיה ועוד פעם אנרכיה זו התוצאה של הדברים כיום במדינה באשר לפוליטיקה.

ברור מעליו שבמצב עניינים זה לא יכולות להיווצר כל תפוקות טובת לעם ישראל. פוליטיקאים שאינם מתפקידים כראוי במערכת הפוליטית לא יתפקדו כראוי גם בשמשם בתפקידים חשובים בניהול המדינה. זה חייב להיות חד וברור לכולנו ובל נשלה את עצמנו בעניין זה. מי שאינו יודע לעבוד עם אנשים, אינו מבין דבר וחצי דבר בניהול ובהתנהלות, ואינו אמון על תהליכי עבודה איכותיים, מי תוקע לידנו שיוכל להיות שר איכותי וראש ממשלה טוב וראוי בישראל. לא פלא שהגענו עד הלום. לא פלא שכך נראים חיינו הציבוריים, ולא פלא שניצבת מולנו כיום ערימת הפסדים עצומה המאיימת על חוסנה של המדינה.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי