פירוק וחיסול חברה בישראל מוסדר בפקודת החברות. יאמר כי רוב החקיקה הרלוונטית לדיני החברות כיום מוסדרת בחוק החברות אשר נכנס לתוקף בשנת 1999, אך חלק מהנושאים, ובהם פירוק וחיסול חברות, נותרו מוסדרים בפקודת החברות.
יאמר כי, בעבר מותר היה לרשם החברות למחוק חברות ממספר עילות המנויות בחוק, אך מאז חקיקת חוק החברות ניטלה מרשם החברות הסמכות למחוק חברות. שינוי חקיקתי זה היווה שינוי מתבקש ונחוץ לשם מניעת פגיעה בוודאות התאגידית והמסחרית הנוהגת בעולם העסקי כיום.
בהתאם לחוק, קיימים מספר מסלולים בהם ניתן להביא לפירוק חברה, כאשר כל מסלול נועד להסדיר פירוק בסיטואציה שונה. חשוב להבהיר כי פירוק חברה הינו הליך רגיש אשר עלולים להיות מעורבים בו בעלי זכויות וחובות רבים, ולכן מדובר בהליך שעלול להיות סבוך וממושך.
קיימים שלושה מסלולים בהם ניתן לפרק חברה - באמצעות בית המשפט, פירוק מרצון ופירוק בפיקוח בית המשפט שמהווה "דרך ביניים" לשני המסלולים הראשונים.
ברשימה זו, אנו נתמקד בהליך של פירוק מרצון המתבצע ביוזמת בעלי המניות.
פירוק ביוזמת החברה - פירוק מרצון
בחירה במסלול פירוק זה רלוונטית במקרים בהם:
(1) תמה התקופה שנקבעה בתקנון לקיומה.
• (2) החברה קבלה החלטה מיוחדת להתפרק מרצון.
• (3) החברה החליטה בהחלטה שלא מן המנין, שבגלל חובותיה אין היא יכולה להמשיך בעסקיה ומן הראוי שתתפרק.
• המועד הפורמאלי בו מתחיל תהליך הפירוק, הוא קבלת ההחלטה על הפירוק והחל ממועד זה על החברה לחדול מעיסוקיה, למעט עיסוקים המתבצעים לצורך הליך פירוק.
• קיימת חשיבות רבה לפירוק החברה מרצון כאשר לא קיימת סיבה לקיומה, היות והחזקת חברה קיימת מחייב תשלום אגרה שנתית לרשם החברות. היה והחברה נמנעת מתשלום האגרה, היא צפויה לעיצומים כספיים במקרים מסוימים. לכן, לא רצוי להשאיר חברה שאין בה פעילות כלכלית פועלת.
• לעיתים פירוק החברה מתבצע במקום בו אין צורך לפעול במסגרת חברה, או החברה מיצתה את יעודה ואין בה צורך יותר. לדוגמא, עשרות בעלי קרקע שהתאגדו כחברה ורכשו קרקעות על חוף הים בראשון לציון בשנות ה-60, החליטו לפרק את החברה לאחר שנסתיים הליך התכנון וההשבחה. החברה נכנסה להליכי פירוק מרצון, על מנת שניתן יהיה לבצע חלוקה של המקרקעין לבעלי מניותיה.
• כאשר בעלי המניות מעוניינים להביא לפירוק החברה והחברה אינה חדלת פירעון, מדובר על הליך יחסית פשוט.
- כאשר מעוניינים לבצע פירוק ביוזמת בעלי המניות, הדירקטורים נדרשים להגיש לרשם תצהיר כושר פירעון. בתצהיר זה הדירקטורים מצהירים כי יש לחברה יכולת לפרוע את כל חובותיה תוך 12 חודשים מיום החלטת החברה על הפירוק. על תצהיר כושר הפירעון צריכים לחתום רוב הדירקטורים, אם לחברה שני דירקטורים בלבד, אז על שניהם לחתום על תצהיר כושר הפירעון. היה ולא יוגש תצהיר כושר פירעון, הרי שהפירוק אינו עונה להגדרת פירוק מרצון ועלול להיחשב לפירוק שלא ביוזמת בעלי המניות.
- חשוב לציין כי חלה לחובה לשלוח את תצהיר כושר הפרעון טרם שליחת הזמנות לאסיפת בעלי המניות בה עתידים להחליט על פרוק החברה.
- בנוסף, תצהיר כושר פרעון מהווה תצהיר לכל דבר, על כל משמעויותיו החוקיות, ויש לאמת אותו בהתאם לדרישות החוק.
- כאשר מוגש לרשם החברות תצהיר כושר פרעון, הרשם משנה את סטטוס החברה מ"פעיל" ל"לקראת פירוק", ורק לאחר שנתקבל אישור מרשם החברות כי שונה סטטוס החברה ל"לקראת פירוק" רשאית החברה לשלוח לבעלי המניות הזמנה לאסיפה הכללית.
- כינוס האסיפה הכללית צריך להתרחש בתום 21 ימים מיום שליחת ההודעה על האסיפה לבעלי המניות, למעט אם החברה קיבלה החלטה בעניין ויתור על חובת ההודעה מוקדמת של 21 יום, וזאת בהתאם לתקנון החברה וקבלת החלטת פירוק ומינוי מפרק.
- לאחר קיום האסיפה הכללית נדרשת החברה להמציא לרשם את פרוטוקול האסיפה הכללית בו הוחלטה החלטת הפירוק וציין את פרטי המפרק, לרבות אישור של המפרק שהוא מקבל את מינויו כמפרק החברה (על המפרק להודיע על מיניו כמפרק החברה תוך 21 ימים לכל היותר מיום המינוי).
- תוך שבעה ימים מיום קבלת החלטת הפירוק, החברה נדרשת לפרסם את החלטת הפירוק ב"רשומות".
- לאחר שמינויו של מפרק החברה נרשם אצל רשם החברות, המפרק יפעל לכינוס נכסיה של החברה וסילוק כלל חובותיה, עד לחיסולה הסופי (ואז יפעל המפרק בהתאם לסעיפים 338-339 לפקודת החברות).
- לאחר שהמפרק העביר דו"ח והודעה בהתאם לפקודת החברות, הרשם ירשום זאת, וכעבור שלושה חודשים לאחר רישום הדו"ח דינה של החברה כמחוסלת באופן סופי.
חשוב לציין כי גם חברה הנמצאת בהליך של פירוק מרצון חייבת בתשלום אגרה, כל עוד לא חוסלה סופית. עם זאת בתנאים מסוימים ניתן לקבל פטור מאגרה.
כפי שראינו ברשימה קצרה זו. הליך פירוק חברה מרצון ביוזמת בעלי המניות, אינו עניין של מה בכך. מדובר בהליך עתיר בירוקרטיה ופרוצדורה, שאי עמידה בו עלולה להיות בעלת משמעויות מרחיקות לכת אשר ישפיעו בצורה דרסטית ולעיתים בלתי הפיכה על הליך הפירוק.
לפיכך, מומלץ שלא לנהל את הליך זה ללא ליווי מלא של עורך דין, על מנת למנוע מראש ולהתגבר על מכשולים עתידיים בהליך.
אין באמור ברשימה זו כדי להוות יעוץ משפטי פרטני. כל האמור מהווה מידע אינפורמטיבי וכללי, אשר עלול ועתיד להשתנות במשך הזמן, ולפיכך יש להיוועץ עם עו"ד טרם התחלת הליך פירוק.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
