לצלם את הנספח הצבאי הרוסי ליד שרידי ה"קורנט".
מאת: צבי גיל- 27.8.2006
בדבר אחד,וזאת הערכתי שלי,צה"ל ,בכל אמת מידה שהיא, לא הצטיין- בתעמולה,מה שקרוי אצלנו הסברה, לא כלפי פנים ובהחלט שלא כלפי חוץ.זה לא אומר שכל דבר אפשר לכסות או לגלות באצטלה ההסברתית .יש מקרים שהמרבה להסביר-גורע.אבל במקרה זה ניתן קצת לתקן את הנזק.אני ממליץ שצה"ל יערוך באתר תל אביבי כמו ב"גני התערוכה" תצוגת נשק שהוא תפס בעת הלחימה בלבנון. לתערוכה יוזמנו ביו היתר הנספחים הצבאיים, ואורח הכבוד יהיה הנספח הרוסי.דוברת צה"ל החיננית תוליך את כבוד הנספח אל התצוגה המיוחדת של טילים ופגזים שהיו בידי חיזבאללה והועברו אליו מסוריה אשר רכשה אותם מרוסיה.שר ההגנה סרגיי איבנוב הרי התבטא שזה "טיפשי" לטעון שפגזים רוסיים מדגם "קורנט" שנורו בידי חיזבאללה, שמהם נפגעו לא רק טנקים אלא עשרות לוחמים,הם מתוצרת רוסית שסופקו לסוריה.לכן האפשרות ה"חכמה" היא שהצ'צ'נים גנבו אותם מרוסיה, דבר לא פחות חמור, והעבירו אותם לחיזבאללה. איך הם עשו זאת,זה לא רלוונטי העיקר שאלה לא אמצעי לחימה שהועברו לסוריה מרוסיה וממנה לחיזבאללה. ככה במצח נחושה.
ומה שעוד יותר חשוב ומלא כחש ומרמה,הוא שמוסקבה מנסה להיות "מתווך הוגן" בכל הקשור לגירעונה של איראן אשר הגורם המרכזי שלה היא רוסיה עצמה שמקבלת סכום נכבד במטבע קשה כדי לפתח תחום זה.החמדנות והשאפתנות של רוסיה,בשעתה ברה"מ, גם המדינית וגם הכלכלית, הסבו לה כבר נזקים כבדים. במלחמת ששת הימים המודיעין שלה והנשק שלה נחלו תבוסה רק שנייה לזאת שמצרים וסוריה נחלו.הפעם היא יכולה אולי להיות שבעת רצון שהקורנט שלה פעל בהצלחה.אך גם לו יימצא מענה.
הפיאסקו הגדול ביותר של ברה"מ,קודמתה של רוסיה,היה בראשית מלחמת העולם השנייה כאשר ב- 23 באוגוסט 1939 ? שבוע לפני שפרצה מלחמת העולם ,שר החוץ הגרמני יואכים פון ריבנטרופ ושר החוץ הסובייטי וויאצ'סלב מולוטוב חתמו על הסכם לאי התקפה בין שתי המדינות ל- 10 שנים, והסכם סמוי על חלוקתה של פולין בין השתיים.דוגמה לשתי מדינות עריצות קוטביות אשר האמצעים קידשו את המטרה.היטלר חשש מהתערבות של ברה"מ עם הפלישה הנאצית לפולין וסטאלין רצה את הרחקת הצבא הגרמני מגבולות ברה"מ.היו עוד סיבות וביניהם החלשת הצבא הסובייטי לאחר הטיהורים של סטאלין בצמרת הצבא.השליט הסובייטי גם ראה את אזלת ידו של המערב בצ'כיה,וזאת אכן הייתה האמת המרה, וחשש שאם ארצו תתערב, המערב לא יבוא לעזרתה.
שנתיים לאחר מכן ב- 1941 פתח היטלר ב"מבצע בארבארוזה" בהתקפת פתע על ברה"מ.
ההסכם הקוניונקטוראלי בין פוטין לבין האייטולות של איראן גם הוא עלול להיות חרב פיפיות לרוסים עצמם.רוסיה מוקפת מדינות מוסלמיות במרכז אסיה ,מלבד צ'צניה,שאינן שוחרות טובתה בלשון המעטה.ומה יקרה אם איזה נשק גרעיני,לא נקי,מלוכלך,מן המפעלים ל"צרכי שלום" של האיראנים,יגיע לצ'צ'נים או לקנאים אחרים בסביבה.גם המשטרים המוסלמים,שמאוימים על ידי הגרעין האיראני לא פחות מישראל ,עיניהם טחו מלראות את התפקיד של כחש ומרמה שמנהלת רוסיה באזורנו.בקטן,כלפי סוריה וחיזבאללה ובגדול כלפי איראן שם היא עוד מנסה להופיע כ"מתווכת".
אולם ביסודו של דבר, כפי שאמרו חז"ל, לא העכבר הוא גנב אלא החור והחור הוא חלל שאליו נכנסת בנפש חפצה רוסיה.החלל הזה הוא לא פחות ולא יותר מחדל מתמשך של ידידתנו ארה"ב ונשיאה ג'ורג' בוש.מרוב עיסוק בעיראק,אשר היוותה משקל נגד אסטרטגי לאיראן, היא מופיעה כחסרת אונים כלפי טהרן היהירה.ובשל היוהרה שלה עצמה ביחסה אל אירופה היא זקוקה עכשיו נואשות ליבשת כדי שזאת תמצא פתרון לפוטנציאל האיראני הגרעיני שמהווה סכנה לא רק לאזור אלא לעולם כולו.ואם לא מאיראן עצמה אז מן הפונדמנטליסטים המוסלמים שעלולים להגיע לנשק גרעיני ולאו דווקא מתוך הכוונה איראנית,אלא בהסתר,בנגישות אל החומרים הרדיואקטיביים.
לא צריך לחכות שהתיזה הזאת תתממש.צריך להטביע את אות קין על מצחה של רוסיה,כאן ועכשיו ושלא תופיע כמי שאכפת לה מפני שבישראל חיים כמיליון יוצאי רוסיה והיא מנסה להביא את איראן ב"חזרה בתשובה." בסופו של דבר החולשה של וושינגטון,גם אם היא זמנית, וגם השרירים של מוסקבה שהולכים ונעשים קשיחים הם לא בשורה מלבבת, לא לנו ולא למערב,שרוסיה אינה חלק ממנו מכל היבט שהוא.היא חוזרת לאזור לא כמלאך ומושיע.
צבי גיל הוא עיתונאי וסופר. מילא תפקידים בכירים ברדיו ובטלוויזיה במסגרת רשות השידור. הוא עוסק בפרוייקטים שנוגעים לתקומה של ניצולי השואה והתפקיד שהם מילאו בהקמת המדינה ובביסוסה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
